כל מי שקם מן המתים הוא אלוהים?! תגובה לטענתו של הרב דניאל עשור.

הרב דניאל עשור טוען כי הוא בעל תפיסה עמוקה בכל הנוגע לתיאולוגיה המשיחית של הברית החדשה,ולכן מנסה להפריך את אלוהותו של ישוע. כעת נעמיד את את טיעוניו של הרב במבחן.

טענתו של הרב עשור :"האם אדם שמת וחזר לחיות נחשב לאלוהים בשל כך? נבואתו השקרית של ישו שהתנבא על תאריך קימתו. היות ולפי הגדרתה של הנצרות אדם הקם מן המתים הוא אלוהים, מה יאמרו הם בדורנו כאשר כשמונה מיליון בני אדם בשנה חווים חווית מוות קליני בארה"ב לבדה? האם כולם אלוהים? ומי בכלל אמר שגם ישו לא עבר רק חווית מוות קליני והתעורר במערה או התעורר מאובד הכרה? האם ניתן להוכיח אחרת? אולי בזמנם הם לא קבעו מוות כראוי? ואלי במקרה הזה לא נקבע מוות ראוי? האם בתנ"ך אין עוד אנשים שקמו מן המתים כמו בנה של השונמית שהחיה אלישע? או בנה של הצרפתית  שהחיה אליהו? האם גם הם אלוהים? אם נאמר שכן כיצד יקראו אליהו ואלישע עצמם החיו את המתים? אלוהי האלוהים? ובכלל גם אם נניח את הנחתם האם ישו נצח את המוות כמו אליהו? הלו הוא נמסר תחת המוות לשלושה ימים ושלושה לילות לפי טענת הברית החדשה ואילו אליהו כלל וכלל לא הוא עלה שלם בגופו השמימה במרכבת אש, לפיכך אם ישו שנמסר בידי המוות הוא אלוהים כי אז אליהו הנביא היא אלוהיו! אלא שברור לי בדיוק מה יענה על כך מאמין נוצרי, הוא יאמר כי ישו הוא אלוהים בגלל שהוא צפה מראש בנבואה את קימתו שלו מן המתים.

ובכן, לפי עדות הברית החדשה בעצמה ישו טען כי הוא ייתן אות אחד בלבד וכיונה הנביא שהיה בבטן הדג שלושה ימים ושלושה לילות כך יהיה ישו שלושה ימים ושלושה לילות בבטן האדמה. אלו היה נביא כל שהוא התנבא כך והיה קם מן המתים לאחר שני ימים ושני לילות כמו יש"ו הוא היה נחשב לנביא שקר לכל דבר ועניין גם אם הוא קם מן המתים היות ונבואה משמעותה היא דבר אלוקים ולכן היות ואלוקים איננו טועה ביום אחד ובליליה אחד אין זה דבר האלוקים והנביא הזה חשב לנביא שקר ופסק דינו יהיה מוות במשפט הסנהדרין. לכן,מברית החדשה המעידה כן מהווה עדות והוכחה לשקריות נבואתו וקל וחומר לטענת השטות של "אלוהותו"! עולה מכל הנ"ל כי היום העידן המודרני לאור המחקרים החשים בעניין תופעת המוות הקליני כבר לא ניתן יותר לסבור שהגדרתו של אלוהים היא כל מי שקם מן במתים."

 

תשובה לטענתו של הרב עשור

לרב עשור יש טעויות חמורות בהבנתו את התאולוגיה היהודית משיחית. הוא טוען כי היה "מיסיונר נוצרי" בעברו וכי יש לו רקע והבנה עמוקה בתאולוגיה בה המשיחיים מחזיקים. אך אנו לצערנו מטילים ספק גדול מאוד בנוגע לכך. שתי אופציות פתוחות: 1. או שהרב אכן מבין את התאולוגיה המשיחית אך מנסה להציג אותה באור שלילי על ידי תרמית וטיעוני קש. 2. או שהרב עשור לא באמת מבין את התאולוגיה היהודית משיחית. אנו מקווים כי האופציה השנייה היא הנכונה, ולכן במאמר זה נתאמץ לעזור לרב להבין ולהשכיל.

"היות ולפי הגדרתה של הנצרות אדם הקם מן המתים הוא אלוהים, מה יאמרו הם בדורנו כאשר כשמונה מיליון בני אדם בשנה חווים חווית מוות קליני בארה"ב לבדה?" הנה ההוכחה הראשונה כי הרב לא מבין את התאולוגיה המשיחית. לא ולא. אף אחד לא חושב שכל אדם הקם מן המתים הוא אלוהים. אבל זה מה שהרב רוצה שתחשבו.

"ומי בכלל אמר שגם ישו לא עבר רק חווית מוות קליני והתעורר במערה או התעורר מאובד הכרה? האם ניתן להוכיח אחרת? אולי בזמנם הם לא קבעו מוות כראוי? ואלי במקרה הזה לא נקבע מוות ראוי?".

אנו באמת מופתעים שהרבנים האנטי משיחיים ממשיכים להשתמש בטיעון העתיק הזה שמבחינת ההיסטוריונים הוא בדיחה ולא רק זאת אלא גם נזרק לפח עוד במאה הקודמת. מותו של ישוע הוא  עובדה היסטורית אשר מקובלת על ידי כל החוקרים וההיסטוריונים. מדוע? משום שבנוסף למכות הרצח שישוע ספג הוא גם נצלב, בנוסף לצליבתו הוא גם נדקר על ידי חייל רומי ברומח, בליבו. (יוחנן י"ט 37-38).

אין פשוט שום סיכוי אפשרי שישוע היה נשאר חי אחרי כל זה! וחוץ מזה, גם אם ישוע היה מתעלף או מת מוות קליני ואז מתעורר איכשהו בקברו עם כל פצעיו, הסברה שיצור הזוחל מקברו 'חצי מת', חולה וחלש, הזקוק בדחיפות לטיפול רפואי, לחבישה, להתחזקות ולתמיכה, יותיר בתלמידיו רושם של שר החיים המנצח את המוות והקבר, רושם שהיה התשתית לפעילויותיהם בעתיד, הינה בלתי סבירה לחלוטין. תחיה שכזו היה בה רק כדי להחליש את הרושם של התלמידים, להעציבם ולגרום להם מפח נפש – לבטח שלא להפוך את צערם להתלהבות ואת יראתם להשתחוות. רואים שהרב לא באמת מבין את משמעות התחייה של ישוע.

עכשיו לגוף טענתו של הרב, טעותו הבסיסית היא כי הוא מניח שאנו מאמינים שתחייתו של ישוע לבדה עושה אותו לאלוהים. הבה נעזור לרב להבין מדוע אנו, יהודים משיחיים מאמינים שישוע הוא אלוהים.

"אלא שברור לי בדיוק מה יענה על כך מאמין נוצרי, הוא יאמר כי ישו הוא אלוהים בגלל שהוא צפה מראש בנבואה את קימתו שלו מן המתים".

לא, תתפלא, גם לא רק בגלל שהוא ניבא את מותו ותחייתו לפני כן. התשובה של הברית החדשה היא: תחייתו של ישוע+ טענותיו של ישוע בנוגע לטבעו וזהותו . "שֶׁכֵּן יָעַד יוֹם לִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק על-ידי אִישׁ אֲשֶׁר מִנָּה, וְהִמְצִיא הוֹכָחָה לַכֹּל בַּהֲקִימוֹ אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים."(מעשי השליחים יז 31). התחייה של ישוע היא האישור של אלוהים לטענותיו הקיצוניות של ישוע על סמכותו האלוהית.

אם ישוע טען שהוא אלוהי ואז היה מת ושם נגמר הסיפור, אז אכן היה מדובר בשקרן או מטורף. אך אם הוא טען שהוא אלוהי, ואז אלוהים היה מקים אותו מן המתים וכך מאשר את טענותיו ותפיסתו בנוגע לזהותו ונותן להם תוקף, אז אכן מדובר בנביא אמת. לכן, בגלל שישוע טען שהוא אלוהי ואז קם מן המתים כאישור לדבריו, אנו מאמינים שהוא אכן אלוהי בטבעו. במקרה ויש נביא שקר המכריז על עצמו שהוא ההתגלות של אלוהים, אלוהים לא יקים אותו לתחייה לאחר מותו כאישור לדבריו השקריים. אלא אם כן הרב עשור חושב שאלוהים יכול לשקר ולרמות.

טענתו האחרונה והנדושה של הרב היא כי ישוע טעה במועד תקומתו. אך הבה נסתכל לעומק בדבריו של ישוע.

ישוע אמר: "כמו שהיה יונה במעי הדג שלושה ימים ושלושה לילות, כך יהיה בן האדם בלב האדמה שלושה ימים ושלושה לילות" (מתי י"ב 40). על פי התיאורים בארבע הבשורות, ישוע נצלב ונקבר ביום שישי, לפני שקיעת החמה, וקם מן המתים ביום הראשון בשבוע, לפני הזריחה. לפיכך, ישוע שהה בקבר חלק מיום שישי, כל השבת, וחלק מיום ראשון. במלים אחרות, ישוע שהה בקבר שני לילות שלמים, יום שלם ועוד שני חצאי ימים. האם העובדה שלא היה בקבר שלוש יממות תמימות סותרת את הדברים שאמר בבשורת מתי?

במרקוס נאמר שישוע יהרג, "ולאחר שלושה ימים יקום" (ח' 31). במתי נאמר: "ביום השלישי יקום" (ט"ז 21). שתי ההתבטאויות האלה הן זהות. ברוב ההתייחסות לתקומת ישוע משתמשים המחברים בביטוי "ביום השלישי" ולא "ביום הרביעי" כפי שניתן לצפות אילו היה ישוע אמור לשהות בקבר שלושה ימים תמימים. גם ישוע אמר שיקום ביום השלישי, ולא ביום הרביעי (יוחנן ב' 19-22).

מתי מוסיף משקל להסבר זה. לאחר שסיפרו הפרושים לפילטוס על נבואתו של ישוע ("אחרי שלושה ימים קום אקום", מתי כ"ז 63), הם ביקשו להציב שמירה על הקבר "עד היום השלישי" (שם, פס' 64). הביטוי "אחרי שלושה ימים" שווה ערך לביטוי "ביום השלישי", אחרת היו הפרושים מבקשים לשמור על הקבר עד סוף היום הרביעי.

הביטוי "יום ולילה" מציין בעצם יום, ואפילו אם מדובר רק בחלק מהיום. לדוגמה, בשמואל א' ל' 13-12 נאמר: וַיִּתְּנוּ-לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים, וַיֹּאכַל, וַתָּשָׁב רוּחוֹ, אֵלָיו:  כִּי לֹא-אָכַל לֶחֶם, וְלֹא-שָׁתָה מַיִם, שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת.   יג וַיֹּאמֶר לוֹ דָוִד לְמִי-אַתָּה, וְאֵי מִזֶּה אָתָּה; וַיֹּאמֶר נַעַר מִצְרִי אָנֹכִי, עֶבֶד לְאִישׁ עֲמָלֵקִי, וַיַּעַזְבֵנִי אֲדֹנִי כִּי חָלִיתִי, הַיּוֹם שְׁלֹשָׁה". דוגמה נוספת אפשר למצוא בבראשית מ"ב. יוסף כולא את אחיו במשך "שלושת ימים" ואחר כך מדבר אליהם "ביום השלישי" (בראשית מ"ב 17-18). לביטויים "שלושה ימים", "ביום השלישי", ו"שלושה ימים ושלושה לילות" יש אותה משמעות, ואין ביניהם כל סתירה.

 

אולי גם יעניין אותך: