האמת על רבי עקיבא (המגוייר) – אבי ההלכה הרבנית

לפי האמונה המשיחית, ישוע מת עבור חטאינו וקם תחייה בסביבות שנת 30 לספירה. להלן מספר עובדות היסטוריות שהישראלי\יהודי הממוצע אינו מודע להן באשר למאה הראשונה לספירה:
כ-40 שנה מאוחר יותר, בשנת 70 לספירה, נחרב בית המקדש וזעזוע עמוק עבר על העולם היהודי. אם אין בית מקדש אין אפשרות לסליחה על חטא ("חטא" = כל מה שאנו עושים שמחטיא את רצון אלוהים).
בעת ההיא היו מספר זרמים וקבוצות בעם היהודי, אולם בשנים שלאחר חורבן בית המקדש קבוצה אחת מחקה, לעיתים באלימות, את שאר הקבוצות, ומזה 2000 שנה טוענת לבלעדיות על העולם היהודי. הם נקראו הפרושים, והם האבות הרוחניים הישירים של היהדות הרבנית של היום. משנת 70 ועד היום, ההנהגה הרוחנית בעולם היהודי מסורה בידי הרבנים, ולא בידי הכהנים, שעד אותה עת היו אלו שהדריכו את העם לקשר עם אלוהים ולימדו את דברו, התנ"ך. רבים לא זוכרים היום שלמרות החורבן של בית המקדש וירושלים בשנת 70 לספירה, חיים יהודיים המשיכו להתקיים בארץ ישראל באותה תקופה. העיר יבנה עברה להיות מושב הסנהדרין, גוף בן 71 זקני העם ששלט למעשה בעם היהודי. בשנת 132-135 פרץ מרד בר כוכבא, אשר את תוצאותיו הטרגיות חי עם ישראל בגלות נוראה במשך כמעט 2000 שנה, עד ייסוד מדינת ישראל של ימינו.

 

התקופה בין 70-135 לספירה (כ 65 שנה) היתה תקופה מכריעה ומעצבת בחיי העם שלנו לדורותיו ועד היום מבחינות רבות מאד, וגם מבחינת היחס של עמנו לאלוהים, לתנ"ך, לישוע עצמו, ולמאמיניו היהודים; היהודים-המשיחיים.

בשיאה של תקופה זו החכמים המשפיעים ביותר ואשר מצוטטים תכופות בספרות חז"ל, היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה. שני הפכים, שניהם תלמידי יוחנן בן זכאי, אשר עמדו בראש שתי אסכולות המחשבה העיקריות בין הפרושים. בית הלל בעלי הפרשנות היצירתית והמחדשת (רבי יהושע) ובית שמאי, הפרשנות שמדגישה את דרך המחשבה של היהדות לאורך הדורות הקודמים.

במשך רוב תקופה חשובה זו, בית שמאי אשר נשענו על הזיכרון הפנומנלי של רבי אליעזר, היה האסכולה המובילה. רבי אליעזר עצמו הוא דמות מעניינת מאד. הוא התחיל ללמוד תורה בגיל מאוחר יחסית, והתעלה במהירות הודות לזכרונו המדהים וגאוניותו. פחות ידוע כי רבי אליעזר היה אחיינו של שאול התרסי, השליח פולוס, וכי רבי אליעזר האמין במשיח ישוע ושמר על קשרים טובים עם היהודים המשיחיים שנקראו "נצרנים" באותה תקופה.

השינוי באיזון של בית הלל ובית שמאי הגיע עם עלייתו לגדולה של רבי עקיבא, אחת הדמויות המרתקות, המשפיעות, והשנויות במחלוקת ביותר בעולם היהודי לאורך הדורות.

רבי עקיבא

רבי עקיבא התחיל בתור תלמיד של רבי אליעזר מבית שמאי ויחסו ליהודים המשיחיים היה חיובי בהתחלה, אולם בהמשך אימץ שיטת פרשנות ייחודית משלו, ויצר שינוי עצום ומעמיק במחשבה היהודית. לא ניתן להגזים בחשיבות השינוי במחשבה היהודית שחולל רבי עקיבא. במשפט אחד, הוא לימד שאלוהים נתן את דברו, התנ"ך, לעם היהודי בלבד לקניין. היות וכעת התנ"ך הוא שלנו, אנו יכולים לדלות ממנו כל משמעות שאנחנו נרצה, ולא משנה מה היתה כוונתו של אלוהים לומר בדברו.

רבי עקיבא הוביל את השינוי מבית המקדש, שם אלוהים פוגש בני אדם ומדריך אותם, אל בית המדרש, בו אנשים מחברים מדרשים לפי ראות עיניהם מתוך התנ"ך ללא שיקול מהו רצון אלוהים או מה אלוהים התכוון לומר בקטע הרלוונטי.

למעשה, כפי שלעיתים זה נאמר, העולם היהודי בהנהגת רבי עקיבא גירש את אלוהים מבית המדרש! כתוצאה מכך, רבנים ויהודים מן השורה הפסיקו ללמוד את התנ"ך, והחלו לפתח את המדרשים שלהם ומחשבותיהם שלהם, בנפרד מאלוהים.

השפעה משמעותית נוספת של רבי עקיבא והמנהיגים בתקופתו הינה ההחלטה ההיסטורית לגרש את היהודים המאמינים בישוע מבתי הכנסת. מעת תקומת ישוע ועד לתקופה זו, אחוז משמעותי מן היהודים בארץ ישראל, יש הסוברים עד 15%, היו יהודים-משיחיים, תלמידי ישוע המשיח. למרות המחלוקות הפנימיות בעם לגבי זהותו של ישוע, עד לתקופה זו מנהיגי העם הקפידו לכלול את היהודים-המשיחיים בעם ישראל, מתוך הכרה שבית המקדש השני חרב בשל שנאת חינם בין הזרמים השונים בתוך עמנו. אבל זמן קצר לפני מרד בר כוכבא והגלות שבאה בעקבותיו, התקינה הסנהדרין את ברכת המינים בתוך תפילת שמונה עשרה, התפילה היסודית בחיים היהודיים. למרות שמה, ברכת המינים הינה קללה, כלפי היהודים-המשיחיים. כדי להכניס את הקללה הזו לתפילת הקבע היהודית, הוציאה הסנהדרין ברכה המצפה למשיח מתוך תפילת שמונה עשרה. בפועל, זה גרם לנידוי היהודים-המשיחיים מבתי הכנסת.

באותה עת רבי עקיבא הגדיל לעשות והכריז על שמעון בר כובבא, איש מלחמה ידוע באכזריותו, כמשיח ישראל, וקרא לעם כולו להתאחד תחתיו במרד נגד הרומאים. מרד זה הסתיים בהחרבה מוחלטת של ארץ ישראל ועם ישראל, והביא לגלות של 2000 שנה לעמנו.

היהודים-המשיחיים סרבו לקריאתו של עקיבא להשתתף במרד בר כוכבא, שכן הם ידעו שהוא משיח שקר, וזאת מתוך אמונתם בישוע מנצרת כמשיח ישראל. דבר זה הביא להעמקת נידויים של היהודים-המשיחיים בקרב עם ישראל.

השילוב של כל המאורעות הללו, ובעיקר השינוי המעמיק בפירוש התנ"ך וסמכותו, הביא לכך שרבנים ויהודים מן השורה במשך 2000 השנה האחרונות לא קוראים את דבר אלוהים, התנ"ך עצמו, אלא מסתמכים על הלכות הרבנים והמסורת בלבד.

כל זה משפיע עלינו כיהודים היום – אנו לא רגילים לקרוא את התנ"ך ואת הנבואות הרבות שבו אשר מדברות על המשיח, כיצד נזהה אותו שהוא יבוא? וזו אחת הסיבות שישוע הוא הסוד הכמוס ביותר בעם ישראל.

האתגר שלנו אליכם – אל תסתמכו אוטומטית על מה שאחרים אומרים, לא מסורות ולא רבנים– פנו אתם לאלוהים חיים, ובקשו ממנו שיראה לכם את האמת שלו מתוך דברו – קראו וחקרו בעצמכם!

אולי גם יעניין אותך: