האם המדע שולל או תומך בקיומו של אלוהים?

מדוע הארכאולוגים מתרגשים כשהם מגלים במערה כלי אבן לצד עצמות אדם? כלי האבן מצביעים על תבונה! החוקרים מבינים שכלים אלו לא היו יכולים להיווצר מעצמם, אלא נעשו על פי תוכנית מסוימת, בחוכמה. הם מסיקים, ובצדק, שיצור נבון יצר את הכלים האלה. הרי איש לא יביט בחומה הגדולה של סין, בבניינים של העיר העתיקה בירושלים או במגדל פיזה, ויסיק שמבנים אלו נוצרו כתוצאה מפיצוץ במפעל ליצור לבֵנים.

אנחנו יכולים לזהות תכנון שמעיד על תבונה. אנחנו מוקפים בדברים שנעשו בידי אדם: מכוניות, מטוסים, מחשבים, ציוד אלקטרוני, בתים, מכשירי חשמל וכן הלאה. איש לא יטען שהחפצים האלו הם תוצר של זמן ואקראיוּת. תכנון מראש נראה לעין בכל מקום. מעולם לא עלתה בראשנו המחשבה שמתכת הופכת מעצמה לחלקי מנוע, גלגלים, תיבת הילוכים ושאר החלקים שמרכיבים מכונית. אז מדוע אנו לא מיישמים את אותן ההנחות על דברים שהם פי כמה וכמה יותר מסובכים ומתוחכמים, כמו בעל חיים, או אפילו עץ.

 

האם יצורים חיים מעידים על תכנון?

אייזק אסימוב היה חסיד של תורת האבולוציה. הוא אמר ש"מוח האדם שוקל 1.3 קילוגרם למיטב ידיעתנו, ושזהו הדבר המורכב ביותר שנוצר אי פעם". מוח האדם מורכב יותר מהמחשב החכם ביותר שנבנה אי פעם. האין זה הגיוני להניח שאם מוחו המורכב של האדם תכנן ויצר את המחשב, גם מוח האדם הוא תוצר של תכנון?

מדענים שדוחים את התיאוריה של בריאת העולם, מסכימים שכל היצורים החיים מעידים על תכנון. לדוגמה, ד"ר מיכאל דנטון רופא ומדען נודע המתמחה בביולוגיה מולקולרית, מסיק:

"חקר בעלי החיים מעיד על שלמות. עובדה שכל מקום שנפנה אליו, בכל עומק שנחקור, נמצא ראיות לאיכות נעלה שמעידה על תחכום וחוכמה ומוציאה מכלל אפשרות את רעיון המקריות…נוכח רמת התחכום והמורכבות שבאה לידי ביטוי אצל יצורים חיים, כל מה שיצרנו באופן מלאכותי נראה כאין וכאפס. אנחנו נפעמים, כפי שהאדם הקדמון היה עומד נפעם אילו נחשף לטכנולוגיה של ימינו…אם אנחנו חושבים שמה שידוע לנו היום על המורכבות הביולוגית הוא יותר מחלק קטן של התמונה השלמה, נשלה את עצמנו, במיוחד בתחומים שעוסקים בחקר המורכבות והתכנון הביולוגי".

ספרים רבים נכתבו על האבולוציה במטרה לשלול את הרעיון שיש אלוהים שברא את הכול. אפילו פרופסור ריצ'רד דוקינס, המכהן בימים אלו כראש המחלקה ל"מדע להמונים" באוניברסיטת אוקספורד, ואחד הדוברים המובילים ביותר של תורה זו, נאלץ להודות: "יש יצורים כל-כך יפים, שנראים כאילו הם נוצרו על פי תוכנית, ולכן קשה להניח שהם נוצרו ביד המקרה". אין ספק שאפילו חסידי תורת האבולוציה הנלהבים ביותר מבינים שחיות וצמחים מעידים על תכנון. אם דוקינס דוחה כל אפשרות לאקראיות, כיצד יסביר את הבריאה אם אינו מאמין בקיומו של בורא.

 

האם תכנון נובע מתהליך "הברירה הטבעית"?

החיים מורכבים מנתונים. הנתונים האלה מאוחסנים במולקולות הדִי-אֶן-אֵי (D.N.A) , שבהן נמצאים הגנים של כל יצור חי. אם האבולוציה היא המתכנן, ניתן יהיה להבחין שהיא יצרה קודים גנטיים.

כל מי שיש לו ידע בסיסי בביולוגיה מבין את מה שהבין דרווין, שהברירה הטבעית היא תהליך הגיוני שניתן להבחין בו. אבל הבררה הטבעית יכולה להתרחש רק על סמך נתונים שכבר קיימים בגנים. כלומר, הברירה הטבעית אינה יוצרת מידע חדש. עובדה זו תואמת את מה שנאמר בכתבי הקודש, שכן נאמר בבירור שאלוהים ברא כל "פרי למינו" וכל "נפש חיה למינה" (ברא' א' 11, 24).

כמובן שיש סוגים רבים במין אחד של בעל חיים, מה שמעיד על קיומה של ברירה טבעית. זאבים, למשל, תנים וכלבי דינגו התפתחו במשך הזמן ממקור אחד, כתוצאה מתהליך של ברירה טבעית. לכולם יש גנים המתבססים על נתונים שמצויים בגנים של הזאב/כלב. הנקודה היא שלא נוצר מידע חדש. סוגי הכלב השונים נוצרו מסדר שונה של אותם נתונים, או מהפרדה של נתונים מסוימים לעומת המין המקורי. מעולם לא הפך מין מסוים לאחר וקיבל נתונים שלא היו קיימים אצלו קודם לכן. בלי הכוח והתבונה להוסיף נתונים, הברירה הטבעית אינה יכולה להוות מנגנון אבולוציוני.

ד"ר דנטון, שדוגל באבולוציה אבל חולק על חלק מדעותיו של דרווין, אמר: "אבולוציה שמבוססת על תהליך של ברירה טבעית היא כמו פתרון בעיות ללא תבונה והדרכה. אין מקום להשוואה בין פעולה כלשהי שיש בה תבונה לבין אבולוציה שמבוססת על תהליך הברירה הטבעית". אם אין דרך להוסיף מידע, תהליך הברירה הטבעית לא יוכל להיות מנגנון אבולוציוני. רבים מהתומכים באבולוציה מסכימים עם האמירה הזו, אבל מאמינים שמוטציות מספקות את המידע החדש שמאפשר לעיקרון הבררה הטבעית לפעול.

 

אך האם מוטציות יכולות ליצור נתונים חדשים?

המדע יודע היום שהתשובה היא לא. ד"ר לי ספטנר, מדען שלימד את תאוריית ה"תקשורת והמידע", מבהיר את התשובה בספרו Not by Chance ("לא במקרה"): "אתן מספר דוגמאות לקיומה של אבולוציה, בעיקר של מוטציות, ואוכיח שלא נוצר מידע חדש… בכל הספרים שעוסקים במדעי החיים לא מצאתי שנכתב שמוטציות מוסיפות מידע. כל עבודת מחקר מולקולרי שנעשתה על מוטציות הראתה שקיימים בהן פחות נתונים גנטיים, לא יותר. התאוריה של דרווין אמורה להסביר כיצד נתונים ומידע על החיים נוצרו בתהליך האבולוציה. ההבדל הביולוגי המהותי בין אדם לחיידק נמצא בנתונים הגנטיים של כל אחד מהם. כל הבדל ביולוגי נובע מהעובדה הזו. במאגר הגנים של בני האדם קיימים יותר נתונים מאשר במאגר הנתונים של חיידק. נתונים אינם יכולים להיווצר על ידי מוטציות. הן בעצם מאבדות נתונים".

למדענים שמאמינים באבולוציה אין דרך להפריך את המסקנה שאליה הגיעו מדענים רבים, כמו ד"ר ספטנר. מוטציות אינן המנגנון שפועל מאחורי תהליכים אבולוציוניים. ד"ר ספטנר סיכם את הרעיון: "התאוריה של דרווין דורשת מאתנו להאמין ששינויים אבולוציוניים גדולים נגרמים על ידי סדרה של אירועים קטנים. אבל אם האירועים האלה גורמים לאובדן מידע, הם אינם הדרך שמובילה להתפתחות, ולא משנה בכמה מוטציות מדובר. כל מי שחושב שסדר ההתרחשויות באבולוציה נקבע על ידי מוטציות שמאבדות נתונים, משול לסוחר שמאבד מעט מכספו בכל פעם שהוא מוכר משהו, אבל חושב שהוא יכול לכסות על חוסר הרווחיות על ידי הגדלת מספר העסקאות הלא רווחיות…

"אין אפילו מוטציה אחת שמוסיפה מידע. עובדה זו מוכיחה שאין מיליוני מיליונים של מוטציות בעלות פוטנציאל, כפי שהתיאוריה הזו מחייבת – אפילו לא אחת. כישלון התיאוריה הוא כה מוחץ, שלא ניתן להתמיד ולתמוך בה מכיוון שלא נמצאה מוטציה אחת שמוסיפה נתונים. הממצאים האלה מפריכים את התיאוריה".

כך מאמין גם ד"ר וורנר גיט, מנהל המכון הגרמני לפיזיקה ולטכנולוגיה. לשאלה "האם נתונים חדשים יכולים להיווצר ממוטציות?" הוא ענה: "הרעיון הזה הוא רעיון מרכזי בתורת האבולוציה, אבל מוטציות יכולות לשנות רק נתונים קיימים, וגם אז התוצאות הן בדרך כלל הרסניות… נתונים אינם יכולים להתווסף. במוטציה לא יכולים להתפתח פעולות חדשות או איברים חדשים. מוטציות אינן יכולות להיות המקור לנתונים חדשים". אם הבררה הטבעית וקיומן של מוטציות יורדות מן הפרק בשאלת המנגנון שמתכנן ויוצר נתונים חדשים על יצורים חיים, יש למצוא פתרון אחר. אבל אלו שדוחים את הרעיון שאלוהים הוא המקור לנתונים שיוצרים חיים, יוצרים בעיות בסיסיות נוספות.

 

תחכום

נחשוב לרגע על בניית מטוס בואינג 747. מטוס ענק זה בנוי משישה מיליון חלקים. לכל חלק בפני עצמו אין את היכולת להמריא. עובדה זו עלולה להדאיג אותנו כשאנחנו טסים במהירות של 800 קמ"ש בגובה של 10,000 מטר. אבל אנחנו יכולים להתנחם בעובדה שלמרות שאין חלק שיכול להמריא בעצמו, כל החלקים ביחד מאפשרים למטוס להמריא! דוגמה זו עוזרת לנו להבין את המנגנון הבסיסי של הביוכימיה של התאים, שנותנים ליצור חי כלשהו את היכולת לתפקד.

המדענים גילו שבתוך התא קיימים אלפי מנגנונים ביוכימיים. לדוגמה, בכל תא קיים מנגנון שמאפשר לו לחוש באור ולתרגם אותו לזרמים חשמליים. בעבר סברו המדענים שזהו מנגנון פשוט, אבל היום כבר ברור שמדובר במנגנון מאוד מורכב. כדי שהתהליך הזה יתרחש צריך שמספר התרכובות בתא יהיו במינון הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון. במילים אחרות, כמו שכל החלקים שמרכיבים מטוס צריכים להיות מחוברים יחד בסדר הנכון כדי שהמטוס ימריא, כך גם כל החלקים של המנגנונים הביוכימיים שנמצאים בתא צריכים להיות במקום מסוים, בסדר מסוים ובזמן מסוים כדי לבצע את תפקידם כראוי. יש אלפי מנגנונים ביוכימיים בכל תא, וכולם חיוניים לתפקודו.

מה זאת אומרת? פשוט מאוד, לא יתכן שחומרים כימיים יתפתחו ליצור חי בכוחות עצמם. המדענים יודעים שקיומם של חיים תלוי באותם מנגנונים. ד"ר מיכאל בָּהַה, מומחה לביוכימיה, מתאר את המנגנונים הביוכימיים האלה כ'מורכבות בלתי ניתנת לשינוי': "הגיע הזמן לזעזע את היסודות של מדע החיים ושל הביוכימיה המודרנית. הדעה שרווחה בעבר – שפשטות היא הבסיס לחיים – התגלתה כשגויה. במקום זאת מתברר שבתא קיימות מערכות מורכבות ובלתי ניתנות לשינוי. במאה ה-21 אנחנו נדהמים מהרעיון שהחיים תוכננו בתבונה, שכן הורגלנו לחשוב שהחיים הם תוצאה של חוקי טבע פשוטים. אבל במאה שעברה התגלו דברים מדהימים, ואין כל סיבה לחשוב שבמאה ה-21 לא יתגלו דברים מדהימים נוספים".

נבדוק דוגמה נוספת. מדוע היתוש מת כשאנחנו מוחצים אותו? הרי יש בו את כל החומרים הכימיים שמקיימים חיים. אבל ברור לנו שדבר לא יתפתח מהיתוש המחוץ. אם כך, מדוע היתוש מת? כי מעוצמת החבטה השתבש משהו בחומרים הכימיים שמרכיבים אותו! ברגע שמנגנון החיים של היתוש הושמד, הוא חדל להתקיים.

תכנים מומלצים:
1 מתוך 166

המסקנה היא שאלפי מנגנונים נוצרים עוד הרבה לפני שהחיים נוצרים. החיים אינם מתפתחים מחומרים כימיים, ועובדה זו שומטת את הבסיס של תורת האבולוציה כולה.

דוקינס הבין את הצורך במנגנונים אלה: "מכונת צילום מסוגלת לשכפל משהו קיים, אבל לא ליצור משהו מעצמה. צורות חיים מועתקות ללא כל בעיה כאשר יש סביבה מתאימה שמוכתבת על ידי מחשב, אבל הן אינן יכולות ליצור בעצמן סביבה מתאימה. תאוריית 'השען העיוור' חשובה מאוד, מפני שבלי מנגנון של תכנון ומחשבה אין סיכוי שיווצר משהו חדש". ככל שאנחנו מביטים יותר מקרוב על החיים, כך הם נראים לנו מורכבים יותר וכך אנחנו מבינים שחיים אינם יכולים להיווצר מעצמם. כדי שחיים יווצרו, יש צורך במאגר נתונים ובמנגנונים כימיים קיימים!

 

אקראיות?

היו כאלה שניסו למצוא דרך לעקוף את הבעיות האלה. הם טענו שאם הכימיקלים שמרכיבים את הקוד הגנטי יפגשו, חיים יכולים להיווצר. אבל כאמור, החיים מורכבים מנתונים. לפי הערכה מסוימת, בכל תא מתוך ביליוני התאים בגוף האדם יש כמות נתונים שהייתה יכולה למלא לפחות 1,000 ספרים בני 500 עמודים כל אחד. המדענים בימינו סבורים שכמות הנתונים בתא גדולה עוד יותר. מאין הגיעו כל הנתונים האלה? יש אנשים שמנסים להסביר את זה כך: נניח שפרופסור מסוים לקח פתקים עם כל האותיות, ושם אותם בתוך כובע. אחרי כן הוא עבר עם הכובע בין כל התלמידים בכיתתו וביקש שישלפו פתק מתוך הכובע בצורה אקראית.

אם הפרופסור יחזור שוב ושוב על התהליך, יש סיכוי קלוש שבסופו של דבר יווצר רצף של שלוש אותיות, שירכיב את המילה "בית" למשל. על סמך הניסוי הזה, אומרים המדענים, ואם ינתן מספיק זמן, בסופו של דבר יהיה אפשר ליצור אנציקלופדיה שלמה. המסקנה היא שכאשר מולקולות של די-אן-אי נפגשות, בסופו של דבר באפן אקראי יווצרו חיים. על פני השטח הטענה הזו נשמעת הגיונית. אבל היא לוקה בשגיאה אחת בסיסית.

רצף האותיות בי"ת, יו"ד ותי"ו יוצר מילה עבור מי? עבור מישהו מאנגליה? מהולנד? מגרמניה? מסין? "בית" היא מילה שאומרת משהו רק למי שמדבר עברית. במילים אחרות, סדר האותיות הוא חסר כל משמעות, אלא אם כן קיימת איזו שפה או מערכת שיכולה לתרגם את הרצף למשהו בעל משמעות! בדי-אן-אי שקיים בתאים יש משמעות לסדר המולקולות. המבנה הביוכימי של התא הוא שנותן משמעות לסדר, ומבנה ביוכימי זה מורכב ממולקולות נוספות. ללא אותה מערכת לא תהיה לדי-אן-אי כל משמעות. ובלי הדי-אן-אי למערכת לא תהיה כל משמעות.

ויש בעיה נוספת עם הטענה הזו. כדי שיווצרו חיים חייב להיות מנגנון שיודע לפענח את הקוד הגנטי. כלומר, לא די ברצף נתונים מתאים ובסביבה מתאימה, צריך גם מנגנון שיודע להשתמש בקוד בסביבה שלו.

 

האם נתונים יכולים להיווצר מחוסר נתונים?

ראינו שנתונים אינם יכולים להיווצר ממוטציות, אבל האם קיימת דרך כלשהי שמאפשרת לנתונים להיווצר מחומר? ד"ר וורנר גיט מבהיר שאחד הדברים שהמדע יודע בבטחה הוא שנתונים אינם יכולים להיווצר מאי-סדר אקראי. תמיד צריך להיות מאגר נתונים גדול יותר כדי להפיק נתונים נוספים, ובסופו של דבר נתונים הם תוצאה של תבונה:

"מערכת תפקודית היא תמיד תוצאה של תהליך חשיבה (היא דורשת את קיומו של מקור בעל תבונה). יש להדגיש שחומר אינו יכול ליצור מערכת תפקודית בכוחות עצמו. כל הניסיונות שנעשו מוכיחים שכדי שתהליך כזה יקרה, יש צורך ביצור חושב, בעל רצון משלו, בעל הכרה ויצירתיות. אין חוק בטבע שאומר שחומר יכול להיערך מחדש וליצור נתונים חדשים. לא ידוע על חוק בטבע, על תהליך או על רצף אירועים, שיכולים לגרום לנתונים חדשים להיווצר בכוחות עצמם מתוך חומר קיים".

 

מהו מקור הנתונים?

אם כך, הנתונים הרבים שקיימים ביצורים חיים צריכים להגיע ממקור שניחן בתבונה אדירה וגבוהה משלנו. אבל יהיו כאלה שיאמרו שגם מקור כזה צריך להיווצר ממקור גדול יותר של נתונים ותבונה. וכאן עולה שאלה נוספת. מאין הגיעו התבונה ומאגר הנתונים האלה? מה המקור שלהם? וכך אפשר להמשיך לשאול עד אין-סוף, אלא אם כן… אלא אם כן קיים מקור של תבונה נצחית, שנמצא מעבר להבנה המוגבלת שלנו. כך בדיוק טוענים הכתובים כשהם אומרים: "בראשית ברא אלוהים". אלוהים, כפי שהוא מוצג בכתובים, הוא ישות נצחית שאינה כפופה למגבלות הזמן והמרחב או לכל מגבלה אחרת. דוקינס מודה:

"ברגע שמותר לנו להניח שקיים סדר במורכבות, קל להניח שהמורכבות הזו נוצרה על ידי משהו גדול יותר. כמובן שאם קיים אלוהים בעל תבונה שיוצר משהו מורכב כמו מנגנון השכפול של הדי-אן-אי, הוא בעצמו צריך להיות מורכב לפחות כמו המנגנון שיצר. למעשה, הוא צריך להיות מורכב הרבה יותר, אם אנחנו מניחים שהוא מסוגל להקשיב לתפילות. אם אנחנו מניחים שהמנגנון שקיים בדי-אן-אי נוצר מישות על-טבעית איננו מסבירים דבר, שכן אנחנו עדיין נשארים עם שאלת המוצא של אותה ישות על-טבעית. כדי לענות עליה נצטרך לומר משהו כמו: 'אלוהים היה קיים מאז ומתמיד'. ואם נרשה לעצמנו לתרץ כך את השאלה, נוכל לומר שהדי-אן-אי היה קיים תמיד, או שהחיים היו קיימים תמיד, וכך נפתרת הבעיה".

אז מהו ההסבר ההגיוני? שהחומר היה קיים מאז ומעולם, או שהוא התהווה בעצמו כך סתם, ואז נערך בכוחות עצמו בסדר הדרוש כדי ליצור חיים? או שישות נצחית, אלוהי הכתובים, שהוא המקור לחוכמה הנצחית, יצר מאגרי נתונים כדי שיווצרו חיים? האפשרות השנייה עומדת בכל אמות המידה המדעיות, ואילו הראשונה סותרת אותן.

אם המדע תואם את הכתובים המספרים על אלוהים כבורא נצחי, מדוע המדענים אינם מקבלים זאת?

ד"ר מיכאל בָּהַה מסביר: "אנשים רבים וביניהם אנשים מכובדים פשוט אינם רוצים לחשוב שקיים משהו מעבר לטבע. הם אינם מעוניינים בקיומו של מישהו על-טבעי שמתערב בטבע (ובטח לא בחייהם). במילים אחרות: הם מחויבים לתפיסה הפילוסופית שלהם עצמם לגבי מוצא החיים, יותר מאשר לממצאים המדעיים שהם עצמם הגיעו אליהם. התופעה הזו כרוכה לעתים בהתנהגות מוזרה מצדם".

עיקר הבעיה הוא שאם אנחנו מאמינים שיש אלוהים ושהוא ברא אותנו, אנחנו מבינים שאנחנו שייכים לו. ואם אנחנו שייכים לו, יש לו זכות לקבוע את החוקים שעל פיהם ננהל את חיינו. אם את החוקים האלה הוא תיעד עבורנו בכתבי הקודש. הוא גם אומר לנו בכתובים שכולנו מורדים בו… אבל זה כבר מאמר מסוג אחר.

מפיו של ד"ר ג'ורג וואלד, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה (תחום האבולוציה):

"יש רק שתי אופציות לשאלה – איך החיים נוצרו – אחת, היווצרות ספונטנית המתפתחת לאבולוציה. השנייה, היווצרות באופן על-טבעי מכוחו של אלוהים. אין אפשרות שלישית, היווצרות ספונטנית של חיים הנוצרים מאי-חיים הופרחה לפני 120 שנה על ידי לואיס פאסטיור ואחרים. זה מותיר אתנו עם האפשרות היחידה שהחיים נוצרו באופן על טבעי על ידי אלוהים. אני לא מוכן לקבל זאת באופן פילוסופי מפני שאינני רוצה להאמין באלוהים. לכן, אני בוחר להאמין במה שאני יודע שבאופן מדעי – איננו אפשרי.

 

מי ברא את אלוהים?

אם ישות נצחית תמיד הייתה קיימת, איש לא ברא את אלוהים. הוא קיים ללא כל תלות באיש או בדבר. הוא ה"הנני" שבכתובים. הוא מחוץ לממד הזמן. שהרי בעצם הוא ברא את הזמן. לפני שנים רבות, היה ברשותו של סיר אייזק ניוטון, דגם מדויק של מערכת השמש. במרכזו היה כדור מוזהב וגדול שיִצג את השמש. סביב אותו כדור היו כדורים קטנים יותר שהיו מחוברים בעזרת מוטות מתכת באורכים שונים. הם יצגו את כוכבי הלכת צדק, שבתאי, נוגה, כדור הארץ ואחרים. כל המערכת הייתה מחוברת בעזרת רצועות גומי וגלגלי שיניים כך ש"כוכבי הלכת" נעו סביב ה"שמש" בתיאום מושלם.

באחד הימים, בשעה שניוטון חקר את הדגם, ביקר אותו ידיד שלא האמין בתיאור הבריאה שמתואר בספר בראשית. האיש הביט בדגם והתפעל: "מר ניוטון, איזה מודל משוכלל ונפלא, מי הכין אותו עבורך?". "אף אחד", ענה ניוטון בלי להניד עפעף. "אף אחד?", התפלא ידידו. "כן. אף אחד. כל הכדורים, רצועות הגומי וגלגלי השיניים מצאו את מקומם במקרה. ופלא פלאים, הם החלו לנוע במסלולם בתיאום מושלם".

ואולי השאלה שהיתה צריכה להשאל היא דווקא "האם ניתן בעזרת המדע להפריך את ההנחה שאין אלוהים?"…

 

אולי גם יעניין אותך: