"חשוב להבין, האידיאל איננו מצוות ברית סיני, האידיאל הינו שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. מצוות ברית סיני מהווים התפשרות זמנית של אלוהים ללב האנושי הרקוב שחי בציוויליזציה עתיקה וחשוכה; ברית סיני זה מצוות בסיסיות וזמניות על מנת להקים עם חדש, אך התפשרות ביחס לאידיאל האולטימטיבי של אלוהים."


מאמר המשך: מה הקטע עם כל המצוות הפרימיטיביות בתנ"ך ומדוע אלוהים נתן אותן?!


 

אז האם מצוות ברית סיני הן "פרימיטיביות"? במובן מסויים התשובה חיובית. אין ספק כי לעיתים, לקורא המודרני, חוקי התורה עלולים להראות אכזריים, ברברים ופרימיטיביים. אבל קרוב גם לוודאי שחוקי הענישה של העולם המערבי של ימנו, היו נתפסים כחלשים, רכרוכיים וסמרטוטיים בעיניהם הקשוחות של אנשי המזרח התיכון הקדום. בתרבות הקדומה, אף אחד לא היה לוקח את החוק ברצינות, אילולא החוק היה מאיים על חייו במוות.

לעיתים ההלכה הרבנית מנסה לצייר תמונה, מעוותת יש לומר, לפיה התורה היא המסמך העתיק ביותר, הבלעדי והמקורי. וכאילו מצוות התורה נחתו להן כמקשה אחת אל תוך וואקום.

אך כל מי שיפתח ספר היסטוריה, במהרה יבין  כי אין זה נכון. סגנון החיים של בני-ישראל הושפע רבות מהתרבויות והעמים השונים אשר סבבו אותם. ולכן, מצוות התורה ניתנו בהקשר היסטורי, תרבותי וחברתי.

אלוהים לא יצר לעצמו עם מכלום על גבי דף חלק. אלא לקח קבוצה של אנשים אשר מערכות היחסים שלהם, ההתנהגות שלהם והיחס שלהם אחד כלפי השני; הכל הושפע מתרבויות זרות, מעוותות, וכפי שנראה בהמשך, מרושעות ואכזריות במיוחד.

חשבו לרגע על מנהגים הקיימים ביהדות המודרנית של היום, כגון השתטחות על קברים, קמיעות, חמסה, הדלקת נרות, תמונות של "קדושים", גלגול נשמות, אסטרולוגיה, מזלות, ותאמינו או לא, אפילו התפילין, כל אלו, הם מנהגים פאגאנים אשר אומצו מעמים פאגאנים שעמנו בא במגע איתם. הרי השתטחות על קברים אסורה בתורה, הערצת תמונות של קדושים גם אסורה בתורה, וגם אסטרולוגיה, אסורה בתורה. גם קונספטים כגון גלגול נשמות או קמעות, ממש לא קיימים בשום מקום בתנ"ך, אלא אומצו ע"י ההלכה הרבנית מעמים פאגאנים זרים.

באותו האופן בדיוק, מנהגים שונים נדבקו לעמנו בהיותם עבדים במצרים, ולאחר מכן כאשר נכנס עם ישראל אל ארץ ישראל המובטחת, הוא "ייבא" עמו חלק נכבד ממנהגים אליליים אלו, שהיה הצורך להשתחרר מהם.

מי שיעבור על חוקי התורה יבחין מיד כי יש דמיון עז בין חוקי התורה, לחוקי העמים שסבבו את עם ישראל. זהו ההקשר ההיסטורי, התרבותי והחברתי, בו מצוות התורה ניתנו לעם ישראל. חוקי התורה לא ניתנו לעם ישראל בוואקום, אלא שאלוהים ביסס את חוקי התורה על חוקים שכבר היו מוכרים באותה התקופה לעם-ישראל. על החוקים הללו נמנים חוקי אור-נמו ממסופטמיה, חוקי ליפית-אישתר מאיסין השומרית, חוקי אשנונה האכדים, חוקי חמורבי הבבלי וקובץ החוקים של החיתים מאסיה הקטנה, תורכיה של היום.

מדוע חוקים אלו דומים לחוקי התורה? משתי סיבות. ראשית, כל תרבות אנושית באשר היא, צריכה להתמודד עם אותם האתגרים: סמכויות ורשויות, דינים שונים, והתמודדות עם גנבים, רוצחים ומורדים, וכיוצא בזאת.

ואילו הסיבה השנייה, היא כי מצד אחד אלוהים הראה חסד וחמלה לעם החדש אותו יצר, בכך שפגש את עם ישראל בדיוק היכן שהיה נמצא מבחינה תרבותית ומבחינה מוסרית. מקום לא מזהיר במיוחד, יש להודות. ומשם, לאט לאט הצעיד את עמנו ממוסר ירוד  של תרבויות אליליות שהקריבו תינוקות לאלילים שלהם, למוסר גבוה יותר. יחד עם זאת, אלוהים לימד את ישראל חסד וחמלה.

לדוגמא, בעוד החוק המצרי וחוקי חמורבי, דרשו כריתה וקטיעה של ידיים, לשון, אף, חזה, ואוזניים. חוקי התורה הגבילו בדינים דומים את השופט, לענישה מקסימאלית של לא יותר מארבעים מלקות, וגם זה במקרה הגרוע ביותר.

מאז התקדמנו, אלוהים הציג בפנינו התגלויות חדשות ורמת המוסר והאתיקה התקדמה בהתאם. נכון, ישנם עדיין אלו המתעקשים לחיות בעבר (כגון ההלכה הרבנית או השריעה המוסלמית)… אבל חשוב להבין, האידיאל איננו מצוות ברית סיני, האידיאל הינו שני הפרקים הראשונים של ספר בראשית. מצוות ברית סיני מהווים התפשרות זמנית של אלוהים ללב האנושי הרקוב שחי בציוויליזציה עתיקה וחשוכה; ברית סיני זה מצוות בסיסיות וזמניות על מנת להקים עם חדש, אך התפשרות ביחס לאידיאל האולטימטיבי של אלוהים.

 

בברית החדשה, ישוע מספק דוגמא נפלאה לכך – בתקופה העתיקה, בעלים היו מגרשים את נשותיהם בצורה לא הוגנת ועל כל סיבה של תהיה. התורה הכירה בכך שהאישה היא כלי חלש יותר מהגבר, במיוחד בעת העתיקה, ולכן באה ומציבה הגבלות רבות על הגבר, מתי ואיך הוא יכול לגרש את אשתו. לא כי בעל המגרש את אשתו זה בסדר בעיניו של אלוהים, אלא, כי אלוהים פוגש את בני ישראל היכן שהם נמצאים מבחינה מוסרית וחברתית, ומשם מתחיל לפעול איתם ולהתקדם. האישור של התורה לבעל לגרש את אשתו, היווה התפשרות של הסטנדרטים של אלוהים (בראשית א' וב'), עבור הלב האנושי האנוכי.

"נִגְּשׁוּ אֵלָיו כַּמָּה פְּרוּשִׁים [רבנים] לְנַסּוֹת אוֹתוֹ וְאָמְרוּ: "הַאִם מֻתָּר לְאִישׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ עַל כָּל דָּבָר?". הֵשִׁיב לָהֶם וְאָמַר: "הַאִם לֹא קְרָאתֶם שֶׁהַבּוֹרֵא 'עָשָׂה אוֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה' מִבְּרֵאשִׁית? וְגַם אָמַר, 'עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד'? (בראשית ב' כד') אֵין הֵם עוֹד שְׁנַיִם אֶלָּא בָּשָׂר אֶחָד. לָכֵן מַה שֶּׁחִבֵּר הָאֱלֹהִים אַל יַפְרִיד הָאָדָם."

עד כאן ישוע מסביר את האידיאל האולטימטיבי של אלוהים. נישואין הם התחייבות נצחית, אתה לא זורק את אשתך כי היא כבר לא יפה בעיניך כפי שהיתה בצעירותה, או נפטר ממנה כי היא חולה. אתה מחויב לה, והיא לך, עד המוות. אבל הרבנים הפרושים הקשו על ישוע:

"שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "אִם כֵּן לָמָּה צִוָּה מֹשֶׁה לָתֵת לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת וּלְשַׁלְּחָהּ?" הֵשִׁיב לָהֶם: "בִּגְלַל קְשִׁי לְבַבְכֶם הִתִּיר לָכֶם מֹשֶׁה לְשַׁלֵּחַ אֶת נְשֵׁיכֶם, אַךְ מֵרֵאשִׁית לֹא הָיָה כָּךְ. וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא עַל-דְבַר זְנוּת וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת נוֹאֵף הוּא." (מתי י"ט 3-8)

ישוע מסביר לאותם רבנים שמצוות תורת משה הם התפשרות של האידיאל של אלוהים, בגלל הלב האנושי הקשה של עם ישראל באותה התקופה. והוא מוסיף ומסביר להם שאפילו את תורת משה הם לא מבינים אלא מפרים, מאחר ואך ורק על דבר זנות אישרה התורה לגרש את בן הזוג השני. ולא סתם ככה כי בא להם. כידוע, ההלכה הרבנית מאפשרת לבעל לגרש את אשתו אם מאכליה כבר לא טעימים, אם הרווח בין שדיה גדול מידי, או כל תירוץ אנוכי אחר. (לינק להרחבה: הדרת ומעמד האישה בהלכה ברבנית).

 

משה הנהיג את השלב הראשון בהובלת עם-ישראל מחוסר המוסר האלילי-פאגאני, אל מוסר ראשוני ובסיסי. ישוע, המשיך והוביל את העולם ממוסר בסיסי ופשרני, למוסר האולטימטיבי של אלוהים, מחוסר חסד לחסד, מחוסר תרבות לתרבותיות; בכך שהחזיר את הסטנדרטים האולטימטיביים של אלוהים בחזרה לימים של תחילת ספר בראשית. )בלינק הבא תוכלו להרחיב על הדרך בה ישוע השפיע על העולם המערבי.(

 

לסיכום, אלוהים הקים לעצמו עם חדש, עם, שנבנה בהתבסס על אנשים שהיו שרועים בבוץ עמוק מבחינה מוסרית וחברתית מאחר והושפעו עמוקות מן המוסריות הרדודה של העמים הפאגאנים שסביבם. לשם כך, העניק אלוהים את מצוות התורה, על מנת לפגוש את בני ישראל היכן שהם נמצאים, לאט לאט להוציא אותם מהבוץ, להגביל את התרבות ואת חוסר המוסר, ולהעביר אותם מחושך אל אור – כאשר השיא הגיע בישוע. כיום, מדינות המערב המתקדמות, כגון אירופה וארצות הברית, הוקמו כולן בהתבסס על פועלו של ישוע וכתבי הברית החדשה.

 

עשויים גם לעניין אותך: