מה אנו חושבים על התאוריה? והאם קיימת סתירה בין התאוריה לבין קיומו של אלוהים?

ובכן, כפי שנראה לכם תכף, הבעיות הקשות שלנו עם תיאורית האבולוציה הן דווקא לא תאולוגיות, אלא מדעיות. אבל לפני הכל, תלוי למה הכוונה במילה "אבולוציה".

אם מדובר ב"שינוי לאורך זמן" אז אין שום בעיה. אם מדובר בשינוי בתדירות האללים. שוב, אין שום בעיה. חשוב להבחין בין "שינוי אבולוציוני" (שמונע על ידי מגוון גנטי והברירה הטבעית) לבין הפרדיגמה האבולוציונית על פיה מנגון הברירה הטבעית מספיק כדי להסביר את המגוון בעולם החי.

כדי לראות איך הטיעון שלנו עובד, חשבו על שינויים אבולוציוניים בעזרת 5 קטגוריות.

  1. מיקרואבולוציה- הכוונה לשינויים בתוך המינים. דוגמא לכך היא העש השחור ששינה את צבעי כנפיו בגלל הזיהום בבירטניה.
  2. היווצרות מינים או ספציאציה- הכוונה לתופעה בה ממין מסוים נוצר מין חדש-קרוב. דוגמה קלאסית לכך היא האבולוציה של הפרושיים באיי הגלפגוס. שהתפתחו מאב משותף למגוון מינים בעלי שוני במידת גופם במידת המקור שלהם וצורת המקור שלהם. אבולוציה מהסוג הזה נצפתה פעמים רבות, ולכן אנו לא חולקים עליה.
  3. מאקרואבולוציה- כאן הכוונה לדוגמא היא שלנו ולקופים יש אב קדמון משותף, שהלוויתנים התפתחו מיונק יבשתי דמוי-זאב וכו'. כאן הכוונה לשינויים המגדירים את הוויכוח בין האבולוציה לבריאה. תכף נציג את הסיבות שאנו לא מקבלים את האבולוציה מהסוג הזה. (ושוב מסיבות מדעיות ולא תאולוגיות)
  4. אבולוציית חיידקים- הכוונה לשינויים בתוך וירוסים, חיידקים, ארכיאונים וחד תאיים. דוגמה מובהקת לכך הינה רכישת העמידות של החיידקים לתרופות. שוב, אין שום בעיה עם אבולוציה מהסוג הזה.
  5. אבולוציה כימית- הכוונה לנושא שנוגע בתהליכים שהביאו ליצירת החיים על פני כדור הארץ. לא ניכנס לנושא הזה כאן.

אז, למה אנחנו לא מקבלים את הפרדיגמה האבולוציונית? נרחיב על שתי סיבות עיקריות:

1.המפץ קמבריוני: מדע המאובנים מציב אתגר חריף לפרדיגמה האבולוציונית. החיים מופיעים בתיעוד המאובנים לפתע ("המפץ הקמבריוני") ואז משתנים רק באופן מזערי. כלומר הסיפור האבולוציוני פשוט אינו קיים. המפץ קמבריוני היא הופעה פתאומית ומקבילה של רוב מערכות בעליי החיים שהתרחשה לפני 542-543 מיליוני שנים (חיים חדשים הופיעו במספר מיליוני שנים בודדות- שזה זמן קצר מאוד בסקאלה אבולוציונית).

באופן כללי אותם דפוסי המאובנים מצביעים על הופעת מין מושלם בפתאומיות, התקיימותו לאורך תקופות שלמות ללא שינוי, ובתקופה אחרת שוב הופעת מין או סדרה בשלמות, והתקיימות לאורך תקופות שלמות ללא שינוי.

דוגמא לקיפאון בתיעוד המאובנים                             

מחקר אחרון של צוות בינלאומי של ביולוגים אבולוציוניים מנסה להסביר את הדפוסים  המפתיעים על ידי שימוש במודל מתמטי. פלאונטולוגים מארה"ב, בריטניה, וגרמניה יצרו שחזורים תלת ממדיים  של דגימות מאובניים של קוצרים: סדרה של פרוקי רגליים במחלקת העכבישניים. החוקרים גילו כי העכבישים העתיקים ארוכי הרגליים הללו הציגו אנטומיה מודרנית באופן מפתיע. במילים אחרות העכבישים הללו לא עברו שינוי אבולוציוני לפחות 300 מיליון שנים..

אבל קיפאון האנטומיה של העכבישים הוא לא חריג. זה מאפיין את ממצאי המאובנים. ודפוס זה אשר מאפיין את ממצאי המאובנים מנוגד לציפיות ההשקפה האבולוציונית. היינו מצפים למצוא שינויים הדרגתיים ברורים לאורך כל המאובנים בעוד קבוצות ביולוגיות חדשות צצות. הבעיה היא שהממצאים בפועל תואמים ומשקפים את המציאות היחידה המוכרת לנו – דילוגים. חוקרים אלו בחנו שינויים בגודל גוף של קבוצת עטלפים, ציפורים, ויונקים, על ידי שימוש בנתונים ממחקרים היסטוריים, תיעוד המאובנים, וניתוח השוואתי בין מינים..

באמצעות 8,000 תצפיות, החוקרים זיהו תבנית מוכרת בנתונים. למרות שהתפרצויות  מיקרו-אבולוציוניות מתרחשות על פני פרק זמן של 1 מיליון שנים, לא נצפה שינוי אבולוציוני כיווני. במקום זאת, ההתפרצויות המיקרו-אבולוציוניות רק מייצגות תנודות סביב ערך ממוצע לגודל גוף. ברגע ששינוי מיקרו-אבולוציוני מתרחש, הוא יתהפך על ידי אירועים מיקרו-אבולוציוניים אחרים. במילים אחרות, שינויים מיקרו-אבולוציוניים הם מוגבלים כפי שהם מופיעים, והם מסבירים מדוע "הקיפאון" הוא תכונה דומיננטית אצל המאובנים..

כמו כן, צוין כי שינוי אבולוציוני כן מזוהה על גבי מרווחי זמן גדולים יותר, כ- 1-360 מיליון שנים, אך שינוי זה אינו מצטבר בהדרגה. אלא, הוא מתרחש בפתאומיות.

תכונות ביולוגיות כמעט תמיד מותאמות באופן מושלם לסביבה ולאורח החיים של האורגניזם. שינויים מיקרו-אבולוציוניים שגורמים לתכונות לסטות מהרצוי, יפחיתו את כושר ההסתגלות של האורגניזם, ובכך יגבילו את התהליך האבולוציוני. שינויים מיקרו-אבולוציוניים המובילים לכושר הסתגלות מוגבר, הם בדרך כלל מוגבלים וכמעט תמיד מתרחשים באוכלוסיות קטנות ומקומיות יחסית למגוון הגיאוגרפי של האורגניזם. בסופו של דבר שינויים אלו יקוזזו על ידי שינויים מיקרו-אבולוציוניים שמתרחשים באזורים. וזה מסביר מדוע "הקיפאון" מתרחש..

בשורה התחתונה מה שהפרדיגמה האבולוציונית לא מצליחה להסביר זה מה גרם להתפרצויות חדשניות בתיעוד המאובנים. מדוע מינים חדשים הופיעו בפתאומיות בצורות שלמות ללא שום הדרגתיות, ואז התקיימו לאורך תקופות ללא שינוי?

 

  1. התכנסות– בעיה נוספת עבור הפרדיגמה האבולוציונית היא מה שנקרא "התכנסות אבולוציונית". זו תופעה שבה אורגניזמים שאינם קשורים אחד לשני מציגים תכונות אנטומיות ופיסיולוגיות זהות. אם האבולוציה קרתה, היא הייתה תהליך קונטינגנטי ובלתי סביר. המנגנון שמניע את האבולוציה מורכב ממספר גדול של צירופי מקרים לא צפויים, לכן תופעת ההתכנסות אמורה להיות נדירה. בהינתן המנגנון והכוונון העדין של המערכות הביולוגיות, זה נראה בלתי סביר שמסלולים אבולוציוניים יובילו לאותן תכונות ביולוגיות בקרב אורגניזמים בלתי תלויים ולא קשורים. לדוגמה ציפורים ועטלפים אינם קשורים זה לזה. ציפורים שייכות למחלקת העופות ואילו העטלפים שייכים למחלקת היונקים. למרות שלמראית עין, מבנה כנפי העופות והעטלפים דומה, הוא שונים באופן בסיסי. בהשקפת הבריאה המיוחדת- על פיה היוצר התערב באופן ישיר ביצירת החיים, ולא השתמש בתהליך אבולוציוני כדי ליצור את החיים, ניתן לפרש את ההתכנסות כתוכנית בריאה משותפת של בורא אחד עבור החיים. הבורא השתמש באותם פתרונות כדי לענות על הבעיות איתן יתמודדו אורגניזמים שאינם קשורים זה לזה בניסיונם לשרוד.

בפרדיגמה האבולוציונית ההתכנסות מוסברת על ידי תנאי לחץ דומים אצל האורגניזמים ( תנאי סביבה, תחרותיות, ולחצי טריפה). אך הבעיה היא שתופעת ההתכנסות מופיעה גם אצל אורגניזמים מסביבות שונות לחלוטין! בתנאים הללו, הכוחות המרכיבים את הברירה הטבעית חייבים להיות שונים מעצם ההגדרה. הדוגמה הקלאסית להתכנסות מהסוג הזה נמצאת בעיניים של הדיונונים. הדמיון שלהם לעיניים של החולייתנים הינו יוצא דופן בהשקפה אבולוציונית, כשלוקחים בחשבון את הדברים הבאים:

  1. הרכיכות, שכוללות גם את הסילוניות, מסווגות כחלק מקבוצה שונה לחלוטין, שנקראת.. החזיקו חזק… לופוטרוכוזואה. קבוצה שונה במהותה מקבוצת החולייתנים.
  2. התנאים הברירתיים שהיו משפיעים על היווצרות העין של הסילוניות או הדיונונים ועל עין החולייתן היו אמורים להיות שונים למדי. האבולוציה הייתה דורשת סביבה מימית עבור הדיונונים ואילו עבור החולייתנים, סביבה יבשתית.

 

דוגמה אף יותר מפתיעה של תופעת ההתכנסות בסביבות יבשתיות ומימיות נמצאה בדגים ממשפחת הצלופחוליים ובלטאות ממשפחת הזיקיתיים. בניסויים שנערכו לאחרונה נחשף דמיון יוצא דופן במערכת הראייה והתנהגותה אצל שני היצורים. הזיקית והדג מזיזים את עיניהם בצורה זהה וייחודית. בעוד שעין אחת אצלם בתנועה, העין השנייה איננה זזה. בנוסף לכך, שני בעליי החיים הללו משתמשים בקרנית למטרת התמקדות. כל שאר הזוחלים והדגים לעומת זאת משתמשים בעדשה של העין כדי למקד תמונות ברשתית. בנוסף לכך, לזיקית ולצלופחול יש כיסוי עור על עיניהם כדי למנוע מהם להיות בולטים מהטורפים והנטרפים שלהם. שיטת הטריפה שלהם גם כן זהה. מסלול הלשון של הזיקית בזמן טריפה הינו זהה לזה של הצלופחול כאשר זה מזנק על טרפו.

לסיכום העניין, הפרדיגמה האבולוציונית מתמודדת עם בעיה חמורה. אם מערכות ביולוגיות הן תוצאה של אבולוציה, אז מערכות ביולוגיות זהות לא אמורות להופיע בטבע. ההיסטוריה האבולוציונית מורכבת מרצף אקראי של שינויים גנטיים שנבררו על ידי הברירה הטבעית, שגם כן, מורכבת ממרכיבים אקראיים. התוצאה הינה עמוקה. אם האירועים האבולוציוניים יכלו לחזור על עצמם שוב, התוצאה הייתה אמורה להיות שונה בכל פעם. לכן זה די לא סביר שאותם מבנים ביולוגיים וביוכימיים יופיעו שוב ושוב בטבע.

 

אך נניח שאנו טועים. נניח ואכן הפרדיגמה האבולוציונית היא ההסבר הכי טוב שיש לנו למגוון החיים על פני כדור הארץ. האם זה אומר שאלוהים לא קיים? ובכן כלל לא! אם אלוהים קיים אז הוא לא מוגבל במשאבים ובזמן, ולכן הוא חופשי להשתמש באיזה מנגנונים שהוא רוצה כדי ליצור את בעליי החיים. אך שימו לב לדבר הבא: לא רק שהאבולוציה מסתדרת עם קיומו של אלוהים, היא דווקא תומכת בקיומו:

יקיר שושני מומחה לפיזיקה גרעינית כותב:

""לדעתי, הניאו דרוויניזם מחזק דווקא את ההשערה בדבר קיומה של ישות תבונית מעבר לאדם.. גם על פי תיאורית האבולוציה קיימים חוקים המגדירים את ההתפתחות וההתאמה ולכן ניתן לשאול: מי תיכנן את החוקים הללו? אילו העולם היה אקראי לחלוטין ללא חוקים, לא היה כלל מובן ליצירת מערכת פיזיקאלית יציבה כל שהיא, תהיה זו אטום או מולקולה, שלא לדבר על חומצות אמינו ותרכובות ביוכימיות המורכבות מהן.. דווקא התורה הניאו-דרוויניסטית הקובעת כי אין תכנון ביצירת בעלי החיים המורכבים, שהרי הם נוצרו על פיה בתהליכים אקראיים – מעבירה את מרכז הכובד של התבונה האצורה בישויות הללו מהן אל החוקים שיצרו אותם" (בקשר לאלוהים עמ 127)

מבחינה פילוסופית אין הבדל בין יצירה ישירה של מורכבות, ובין יצירת גרעין כפוף לחוקים ומנגנונים היוצרים ממנו מורכבות. לכן, האבולוציה מעבירה את התבונה על החוקים והמנגנונים שבלעדיהם התהליך לא היה מתאפשר.

בנוסף לכך, אם האבולוציה התרחשה, מדובר בנס, ולכן ראיה לקיומו של אלוהים:

בספרם "העיקרון האנטרופי", הפיזיקאים ג'ון באררו ופרנק טיפלר רושמים עשרה צעדים באבולוציה של האדם. עשרה צעדים באבולוציה האנושית שכל אחד מהם הוא כל כך לא סביר שטרם אחד מהם היה מתממש השמש הייתה חדלה מלהוות מקור אנרגיה ראשי והייתה כבר שורפת את כדור הארץ. השלבים הכלולים הינם: התפתחות הקוד הגנטי המבוסס על הדי-אן-איי, האבולוציה של הנשימה האירובית, האבולוציה של תסיסת הגלוקוז לחומצה פירובית, התפתחות השלד הפנימי וכן הלאה… מדובר בעשרה צעדים באבולוציה של האדם שכל אחד מהם הוא כל כך לא סביר שעד שאחד מהם היה מתממש השמש הייתה מסיימת את מחזור חיי הכוכב שלה והייתה שורפת כליל את כדור הארץ. כתוצאה מכך, הם כותבים בספרם: "התפתח קונצנזוס כללי בקרב האבולוציונים שהאבולוציה של החיים, כזו שניחנת ביכולת עיבוד המידע כמו אצל האדם היא כל כך לא סבירה שלא סביר להניח שהיא התרחשה בכוכב לכת כלשהו אחר בכל היקום הנצפה". לכן, לפי דבריהם של בארוו וטיפלר, הביולוגים האבולוציוניים בעצמם בדעה שהאבולוציה של החיים התבוניים היא כל כך לא סבירה שאין סיכוי ממשי שהיא התרחשה במקום אחר ביקום. אבל זה מעלה את השאלה- למה שנחשוב שהחיים התפתחו בכוכב לכת הזה בזכות המנגנונים הדארוויניים? למעשה, טיפלר בעצמו כיום מאמין שהתהליך האבולוציוני היה חייב להיות מונחה על ידי אינטליגנציה מסוג כלשהו.

לכן, אם האבולוציה התרחשה, זהו נס, ולכן ראיה לקיומו של אלוהים. מהסיבה הזאת התיאיסטים יכולים להיות פתוחים לראיות, הם פתוחים לראיות עבור האבולוציה ונגד האבולוציה. אלוהים יכל להשתמש במנגנון האבולוציוני כדי ליצור את מגוון החיים על פני כדור הארץ. לעומת זאת, עבור האתיאיסטים והנטורליסטים, האבולוציה היא הברירה היחידה, גם אם היא הייתה אירוע לא סביר בכלל, אין להם ברירה אלא להיאחז בפרדיגמה האבולוציונית, משום שאין להם שום אינטליגנציה קוסמית מאחורי התהליכים.

לסיכום, האם אנחנו מאמינים באבולוציה? תלוי מה ההגדרה שניתנת למילה "אבולוציה". אנו די סקפטיים לגבי היבטים מסויימים בתיאוריית האבולוציה, לא מסיבות תאולוגיות, לא כי אנו חושבים שהתיאוריה איכשהו מאיימת על אמיתות האמונה המשיחית, אלא בגלל סיבות מדעיות בלבד. כמובן שנגענו באבולוציה על קצה המזלג ויש נושאים רבים עליהם לא דסקסנו, אתם מוזמנים לפנות לאתר שלנו ולקרוא את המאמרים שנוגעים בנושא. להית!

 

לסיכום

מנהיג פרויקט הגנום האנושי, מנהל המכון הלאומי-אמריקאי לבריאות, וזוכה פרס מדלית הזהב למדע, המדען ד"ר פרנסיס קולינס, מפרט בספרו, "שפתו של אלוהים: עדויות מדעיות מודרניות לאמונה", מדוע, כאתאיסט, הגיע לאמונה ולמסקנה כי התחכום, המורכבות, היופי והסדר הקיימים בטבע, מעידים על קיומו של אלוהים.

"אני מאמין כי אלוהים התכוון, כאשר העניק לנו אינטליגנציה, לתת לנו את האפשרות לחקור ולהעריך את הנפלאות של הבריאה שלו. לכן הוא ממש לא מאוים מההרפתקאות המדעיות שלנו."

"אני מאמין שלאלוהים הייתה תכנית ליצור יצורים שיוכלו לקיים מערכת יחסים עמו, אשר בהם יוכל להכיל מוסר, אשר בהם יוכל לנפוח נשמה, ואשר להם יעניק חופש בחירה במתנה, כדי שנוכל לקבל החלטות בנוגע להתנהגותנו. מתנה, שלעיתים קרובות, מיושבת על מנת לקדם דברים רעים. אני מאמין כי אלוהים השתמש באבולוציה כמכניקה על מנת לבצע את המטרה הזאת".

אז איך זה שכאשר אדם גאון כמו המדען ד"ר קולינס חוקר את האבולוציה, הוא מגיע למסקנה שהיא מצביעה על קיומו של אלוהים, בעוד לעיתים ישנם אתאיסטים שקובעים כי אבולוציה סותרת את קיומו של אלוהים?

אז האם תיאורית האבולוציה סותרת את עצם קיומו של אלוהים? זה לפחות מה שרוצים שתחשבו אתאיסטים מסויימים.

עשויים גם לעניין אותך: