הגילוי המדהים של מגילות קומראן וחשיבותן המדעית לכתבי הקודש

מגילות קומראן, (שמות נרדפים: מגילות ים המלח והמגילות הגנוזות), על שם המקום בו נמצאו רובן, במערות קומראן שבמדבר יהודה, וכן באתרים נוספים באזור. עתירת ממצאים במיוחד הייתה מערה שנמצאו בה 15,000 קטעי מגילות בקירוב, ששרדו מתוך 600 כתבים שונים. האחרונה במערות, שבה נמצאו שרידי מגילות אותרה בשנת 1956 כאשר בה נחשפו יצירות ארוכות, בהן מגילת תהלים, תרגום לארמית של ספר איוב ומגילת המקדש (8.148 מטרים). ובסופו של דבר נתגלו אחת-עשרה מערות שבתוכן נמצאו מגילות קדומות, ונחשפו גם שרידיו של היישוב הקדום.

בשנת 1947 מוחמד א-דיב, נער בדווי משבט תעמרה שרעה את צאנו באיזור איבד את אחת העזים שלו, כאשר הלך לחפש את העז מצא באופן מקרי כד חרס שבתוכו מגילות, עניין זה עורר התלהבות נרחבת וגם עיסוק מחקרי רציני לאורכה של כמה עשרות שנים מאז הגילוי הראשון. התלהבות זאת מקורה במה שניתן ללמוד ממגילות ים המלח על תקופת הבית השני (520 לפסה"נ-70 לסה"נ).

המגילות נכתבו בסביבות 250 לפנה"ס עד 70 לספירה, כלומר בתקופה של בית המקדש השני והברית החדשה. המגילות נכתבו בעיקר בעברית ובארמית (ומעט מהן ביוונית) ודרכי החשיבה של תנועה זו ביהדות באותה תקופה, נגלות בהן. אף כי משתמשים במילה ”מגילות” לתאר כתבי יד אלו, רוב המגילות הן רק קטעים קטנים (פרגמנטים) בגודל פחות מדף אחד, שעשויים בעיקר מקלף עור שעליו כתבו בדיו.

ניתן לחלק את התוכן של המגילות כלהלן: 40% עותקים של טקסטים מהמקרא, 10% עותקים של טקסטים חיצוניים שנמצאו גם במקומות אחרים, ו- 50%- טקסטים ייחודיים לקהילת קומראן. אין בין המגילות עותקים ידועים של הברית החדשה. לכן נשאלת השאלה, מדוע מגילות ים המלח חשובות לנו להבנת התנ"ך והברית החדשה?

 

ים המלח

במכלול הממצאים הראשון שגילו הבדואים במדבר יהודה, היו שבע המגילות הארוכות ממערה 1. היה זה זמן קצר קודם שפרצה מלחמת העצמאות, ומאורעות אותם ימים האפילו, מטבע הדברים, על ראשית המגעים לרכישת המגילות הללו. זמן קצר לפני ההכרזה על כינונה של מדינת ישראל עלה בידי א"ל סוקניק, פרופסור באוניברסיטה העברית, לרכוש בחשאי שלוש מן המגילות, שהיו ברשותו של סוחר עתיקות ערבי-נוצרי מבית לחם. ארבע המגילות האחרות הגיעו לידיו של מר אתנאסיוס ישוע סמואל, שכיהן כמטרופוליט של מנזר מרקוס הקדוש (סורי-יעקוביטי) בירושלים.

בשנת 1949 הוא נסע לארצות הברית ועמו המגילות, אך חמש שנים חלפו עד שעלה בידו למצוא להן קונה. מודעה פורסמה בעיתון האמריקני וול סטריט ג'ורנל ביוני 1954 מטעמו של מר סמואל, בה הוצעו למכירה ארבע מגילות מים המלח. הדבר הובא לידיעתו של יגאל ידין, בנו של פרופ' סוקניק, לאחר משא-ומתן ממושך, ובסיוע מתווכים, נרכשו ארבע המגילות מאת מר סמואל בתמורה לתשלום בסך 250,000 דולרים.

גילויין של מגילות ים המלח עורר מחלוקת לוהטת בחוגי החוקרים באשר לזמנן ובאשר לזהותה של הקהילה, שבה חוברו החיבורים הקדומים. פרופ' א"ל סוקניק, שקבע תחילה את זמנן של המגילות לימי הבית השני, הבחין במשמעותן המיוחדת והעלה את הסברה, שכיום היא מקובלת על רבים, שאלה הם שרידיה של ספריית כת האיסיים. כשסברה זו הוצגה בראשונה התייצבו נגדה בתוקף רב חוקרים אחדים, אשר הטילו ספק הן בקדמותן של המגילות והן באותנטיות של היצירות.

 

מגילות קומראן

עמדת החוקרים כיום באשר לזמנן של המגילות ובאשר לרקען ההיסטורי והתרבותי מעוגנת ממצאיהם של מחקרים שונים – היסטוריה, פליאוגרפיה ולשון – הזוכים לאישוש ברור בתיארוכם הנקבעים בבדיקות פחמן-14. מגילות אחדות נכתבו והועתקו במאה ה3 לפסה"נ, אך רובן המכריע, ובעיקר אלו המשקפות אמונות ואורחות-חיים של כת מתבודדים, הוא כתבי-יד מקוריים או העתקות מן המאה ה1 לפסה"נ; כתבים אחדים זמנם מאוחר, מן השנים שקדמו לחורבנו של היישוב בחורבת קומראן בשנת 68 לסה"נ בידי הרומיים.

גילוי המגילות נחשב לאחד מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו בצורה מעוררת פליאה, וזאת בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית.

 

כת האיסיים

בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי כת האיסיים, אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני, שלפי מרבית החוקרים הם אלו המוזכרים בכתביו של יוסף בן מתתיהו.

רוב הקטעים שרדו מתוך חיבורים רבים ושונים – בעברית, בארמית, וביוונית – ובהם: ספרים של אנשי כת מדבר יהודה המתארים את השקפת עולמם  ואורח חייהם, קטעים מספרים חיצוניים, וחלקים מכל ספרי התנ"ך (פרט למגילת אסתר), ובהם גם נקודת השיא של כל הממצא, ספר אחד, ספר שנשמר כמעט בשלמותו המלאה – ספר ישעיהו הנביא. קטעי המקרא שבמגילות, ובראשם ספר ישעיהו, הם כיום כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך שהגיעו לידינו לאחר שהיו חבויים במשך כאלפיים שנה. עד לגילוי המגילות היו כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד  כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך – אך זמנם מאוחר באלף שנה (בערך) מזה של מגילות מדבר יהודה. נוסף על קטעים מספרי התנ"ך.

בין המגילות נמצאה מגילה המתארת את תקנון הכת ואת תפיסת עולמה – ומכאן חשיבותן להכרת התרבות היהודית בתקופת הבית השני. למגילות ערך רב גם בבדיקת נוסח המקרא והמסורה מתקופה מוקדמת זו, והן תרמו תרומה חשובה לחקר המקרא והלשון של תקופת הבית השני. לחוקרים הסתבר כי הקטעים של ספרי המקרא שבמגילות כוללים נוסחים שונים של התנ"ך, ולא רק את הנוסח המוכר היום – נוסח המסורה. כמו כן נמצאו במגילות רמזים לאירועים פוליטיים שהתרחשו בירושלים, ואפשר ללמוד מהם על תולדות ממלכת יהודה בתקופת הבית השני. המגילות היו מקור מידע חשוב במגוון תחומים: היסטוריה, תרבות, לשון ונוסחים של טקסטים קדושים – ולפיכך משכו את התעניינותם של חוקרי מקרא והיסטוריונים, ארכיאולוגים ובלשנים וכן אנשי דת נוצרים, "וגרמו להתרגשות ניכרת בקהל הרחב".

אגב ישוע אינו נזכר באף מגילה, וגם לא כל דמות אחרת מהברית החדשה.

 

מגילת ישעיהו הנביא

מגילת ישעיהו היא המגילה היחידה שנמצאה בשלמותה, מבין 180 המגילות המקראיות שנתגלו בקומראן. המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל בירושלים, ב"היכל הספר" – (חלון הראווה של התרבות הישראלית בעולם).

זמנה של המגילה הוא בערך במאה הראשונה לפני הספירה. נוסח המסורה המצוי בידינו מאוחר בערך באלף שנים מנוסח המגילה, ובכל זאת הוא משמר נוסח מקורי יותר מן הנוסח של המגילה, למשל מבחינת הכתיב: במקרים רבים יש במגילת ישעיהו כתיב מלא המשקף שלב מאוחר יותר בתולדות הכתיב העברי – כיא (כי), לוא (לו), רואש (ראש); או שינויים באוצר המילים, כגון: שם העיר דמשק בישעיהו (ז), כמקובל במאה השמינית לפני הספירה, בימי הנביא, מופיע במגילה בצורה "דרמשק" – לפני השינוי שחל בשם העיר במאה החמישית לפני הספירה.

חשיבות הממצאים הללו היא דווקא לאחד הויכוחים הגדולים ביותר בין יראי אלוהים ולבין חסידי אתיאיזם ואבולוציונרים, על השאלה כיצד יכול לשמור על עצמו המקרא לאורך כלכך הרבה זמן ללא שינויים, שהרי קרוב לוודאי שהשתנתה צורתו כלכך הרבה פעמים במהלך השנים על ידי בעלי אינטרסים כאלה ואחרים או פשוט מהעתקות רבות כלכך. על אחת כמה וכמה נבואות חשובות שנערכו אל תוך התנ"ך לאחר שכבר קרו – אחת הטענות הגדולות של מבקרי כתבי הקודש למיניהם. אך אם אנו יודעים להעיד על חלק מהתנ"ך שבידנו כבן אלף שנה (כדוגמא ספר ישעיהו) והוא כמעט וללא שינוי מהותי מהמגילה שהיא בת אלפיים שנה שזה עתה מצאנו בים המלח, שהרי זה להעיד על כך שלא נעשו שינויים של ממש בתוכן במשך לפחות אלפיים שנה, זו היא עדות נפלאה על שמירתו בקפידה של התנ"ך לאורך ההיסטוריה בצורה שחייבת לעורר כבוד לאשר כתוב בו ומאמתת את אמינותו.

קצת אירוני שדווקא ספר ישעיהו הוא זה שנשאר בשלמות, שהרי הנבואה הידועה ביותר על המשיח, על סבלו, על דחייתו על ידי עמו הרי הוא עם ישראל, ועל מותו מכפר החטאים של המשיח שנמצאת בפרק נ"ג של הספר, לא עוד יוכלו להציע מתנגדי האמונה שהיו אלה בעלי אינטרסים שהכניסו את הכתוב בפרק בתחילת זמנה של הכנסייה הקתולית (מהמאה הרביעית ואילך).

 

כתבי היד המקראיים של מגילות ים המלח

תכנים מומלצים:
1 מתוך 166

מגילות ים המלח חושפות כתבי יד של ספרים רבים מן התנ"ך שהם קדומים מכתבי היד שהיו ידועים עד גילוי המגילות. לפני התגלית של מגילות ים המלח, הטקסט השלם הקדום ביותר בעברית היה עותק של נוסח המסורה מהמאה ה-10 לספירה. והטקסט השלם הקדום ביותר אז היה עותק של תרגום השבעים (LXX) היווני מהמאה ה-4 לספירה.

מגילות ים המלח נכתבו אם כך כאלף שנים קודם להם, רובן אפילו לפני התקופה של הברית החדשה. במגילות ים המלח יש חלקים של כל ספר מספרי התנ"ך מלבד של מגילת אסתר, ועותקים רבים של ספרים כגון דברים, ישעיהו, תהילים ועוד.

אבל תוכן כתבי היד חשוב יותר מגיל כתבי היד ומספרם. אם נשווה את הטקסט של מגילות ים המלח עם הטקסט של התנ"ך היום (כלומר, נוסח המסורה), נראה שהם כמעט זהים לגמרי, מלבד שוני קטן באיות ומעט מאוד שינוים טקסטואליים שהם תופעה שקיימת בכל כתב יד עתיק. כלומר, לאורך תקופה של אלף השנים שלפני זמנו של העותק המוקדם ביותר של נוסח המסורה, שימרו את הטקסט בצורה מדויקת מאוד.

לכן, השימור המדויק של הטקסטים מעיד על כך שהתנ"ך שלנו היום הוא עותק מאוד מדויק של הטקסטים המקוריים של התנ"ך.

 

מגילות ים המלח והיהדות העתיקה

כ-50% ממגילות ים המלח הן כתבי יד ייחודיים שלא נמצאו כמוהם בשום מקום אחר. כתבי היד האלה מתארים את החיים ואת דרכי החשיבה של הקהילה היהודית ששכנה בקומראן לפני כאלפיים שנה. הם מקור חשוב שדרכו ניתן להבין טוב יותר את היהדות דאז ואת הרקע היהודי של הברית החדשה, אם כי אין ביניהן אף כתב יד שיש לו קשר עם הנצרות העתיקה.

כל המגילות התגלו במרחק של פחות משני ק"מ מאתר קומראן שעל יד ים המלח. חפירות באתר הראו שתיארוך האתר הוא מהמאה ה-1 לפנה"ס עד המאה ה-1 לספירה. לכן הקשר בין המגילות לבין אתר קומראן הוא קשר חזק ומשמעותי גם מבחינת הזמן וגם מבחינת הסמיכות הגיאוגרפית. לכן סביר להניח שכמה ממגילות, אבל לא כולן, נכתבו בידי סופרים מהיישוב קומראן.

בגלל הקשר הקרוב בין היישוב לבין התוכן של המגילות, רוב החוקרים סבורים שבקומראן התגוררה קהילה של האיסיים. האיסיים היו תנועה בתוך היהדות שהדגישה דרך חיים מחמירה המבוססת על תורת משה, וציפייה לביאתו של המשיח בימיהם. הקהילה קראה לעצמה ”יחד” וראתה את עצמה כיהדות האמִתית, לעומת היהדות המושחתת הקשורה לבית המקדש השני בירושלים.

אבל מה שמעניין יותר הוא תוכן המגילות שעוסק בעניינים מאוד דומים לנושאים שבהם עוסקת הברית החדשה, כגון המהות של צדקה וביאתו של המשיח בהתאם לנבואות בתנ"ך. האיסיים לא היו קהילה נוצרית, אבל הם התייחסו לנושאים דומים לאלו שהעסיקו את הקהילה הנוצרית. ההתפלגות המספרית של כתבי היד המקראיים שנמצאו במגילות ים המלח מקבילה במידה ניכרת להתפלגות המספרית של הציטוטים מהתנ"ך שנמצאים בברית החדשה. לעומת זאת, אין הקבלה משמעותית בין ההתפלגות המספרית של המגילות לבין ההתפלגות המספרית של הציטוטים מהתנ"ך שנמצאים במשנה.

התוכן של מגילות ים המלח מראה בבירור שהיו תנועות רבות במה שנקראת יהדות בית שני, ולא הייתה תנועה מונוליתית כפי שאנחנו רואים היום ביהדות האורתודוקסית. אף כי האיסיים לא מוזכרים בברית החדשה באופן ספציפי, הברית החדשה גם מציינת שהיו תנועות שונות ביהדות, כגון הפרושים, הצדוקים, הקנאים ואחרים.

כעת נסקור עוד קשרים בין מגילות ים המלח לבין הברית החדשה. עד כה סקרנו את סיפור מציאת המגילות, תיארוכן ותוכנן, התייחס לכתבי היד המקראיים של מגילות ים המלח ולהשוואתם לתנ"ך של היום והדגיש את הקשר בין תוכן המגילות הלא-מקראיות לבין האמונות היהודיות של קהילת האיסיים בקומראן. כעת נתמקד בקשר שבין מגילות ים המלח לבין הברית החדשה. אמנם, בין מגילות ים המלח אין כתבי יד של הברית החדשה והתוכן של מגילות ים המלח לא דומה למה שהברית החדשה מלמדת. אף על פי כן קיימים כמה קשרים משמעותיים בין המגילות לבין הברית החדשה. להלן כמה דוגמאות:

יוחנן המטביל

יוחנן המטביל, שהכריז על ביאתו של המשיח, היה דמות חשובה בברית החדשה. מתיאורו בברית החדשה עולים הרבה אפיונים שמשותפים לו ולאיסיים. לדוגמה, דרך חיים סגפנית (גם באוכל וגם בלבוש), דגש על חזרה בתשובה מחטא, וההכרזה שלו מספר ישעיהו מ 3 (שגם מצוטט הרבה במגילות). ניתן למצוא גם קשר גיאוגרפי: האתר שבו, לפי המסורת, נטבל ישוע בנהר הירדן, נמצא לא רחוק מקומראן, והמקום שבו נוסה ישוע במדבר לאחר שנטבל נמצא גם הוא באזור זה. התמונות למטה מראות את האתר שבו, לפי המסורת, נטבל ישוע בנהר הירדן.

לכן, האם אפשר לשער שיוחנן היה חבר בקהילת קומראן ועזב אותה לאחר שהוטלה עליו השליחות לצאת לכיכר הירדן ולקרוא לאנשים לחזור בתשובה כדי להכין את העם לביאת המשיח?

בני האור

מגילות ים המלח מרבות לתאר את אנשי ה"יחד" במונח "בני האור". הביטוי לא מוזכר בתנ"ך וגם לא במשנה או בתלמוד אבל הוא מופיע בברית החדשה שלוש פעמים (לוקס טז 8, יוחנן יב 36 והאיגרת הראשונה לתסלוניקים ה 5). מכאן שהן קהילת קומראן והן הקהילה המשיחית הראשונה ראו את חבריהן כ"בני האור", בניגוד לעולם המושחת שסביבן. לפיכך יש מקום לשאול, האם הביטוי "בני האור" היה חלק משפה עממית של אותם הימים שאומץ גם על ידי האיסיים וגם על ידי ישוע והקהילה המשיחית הראשונה?

הקרב הסופי

בין מגילות ים המלח נמצאה מגילה מיוחדת שנקראת "סרך המלחמה" (1QM), שמתארת את הקרב הסופי בין בני האור לבין בני החושך בקץ העולם. בברית החדשה מתואר באופן דומה קרב סופי בקץ העולם שנקרא "קרב הר מגידון" (התגלות טז 16; יט 19). בקרב הזה יתאספו כל הכוחות הרעים למערכה הסופית נגד הכוחות של אלוהים בקץ העולם.

לכן, האם יש קשר משותף בין המגילות לבין הברית החדשה? הרי שתיהן רואות תקווה לעתיד ומעודדות את חבריהן להישאר נאמנים עד קץ העולם למרות הרוע והשחיתות שבעולם.

מעשי התורה

כתב היד המיוחד שנקרא "מקצת מעשי התורה" (4QMMT) עוסק במהותה של צדקה, במיוחד בהקשר טקסי, כגון חגים, כשרות וברית מילה‫. המונח "מעשי התורה" לא מוזכר בתנ"ך, במשנה או בתלמוד אבל הוא מופיע בכמה מאיגרותיו של פולוס השליח בברית החדשה, כגון בגלטים ב':16. בפסוק זה גם פולוס משתמש ב‫מונח "מעשי התורה" כשהוא מלמד על חגים, כשרות וברית מילה. אבל פולוס מדגיש שצדקה באה על ידי אמונה בישוע המשיח ולא על ידי מעשי התורה. הפירוש של הביטוי "מעשי התורה" לפי רוב הפרשנים הוא שמירת מסורת התורה. אבל האם פולוס למעשה מנסה להגיב לתנועה פופולארית שהתפשטה ביהדות, ונשקף ממנה איום ישיר לדברים שלימד בין המאמינים המשיחיים הראשונים?

מסקנה

סקירה קצרה זו הראתה כי מגילות ים המלח חשובות מאוד גם כעדות לדיוק נוסח המסורה וגם להבנה טובה יותר של יהדות ימי בית שני והברית החדשה. מאמר זה הוא רק בגדר הקדמה וסקירה קצרה של נושא מגילות ים המלח. ספרים רבים מפרטים בצורה רחבה נושא זה. מעניין לציין שהרבה מהנושאים שבהם עוסקות מגילות ים המלח עדיין נמצאים במרכז השיח שלנו, ולכן חשובים מאוד גם בימינו.

 

אולי גם יעניין אותך: