המבול של נוח ואפשרות היקפו (תיאוריית "המבול המקומי")

במשך שנים רבות ספקנים טענו כי אין עדויות ארכאולוגיות למבול גלובלי במילים אחרות מבחינת המדע מבול גלובלי לעולם לא התרחש. המאמר הבא יספק את המודל למבול אשר נקרא "מבול מקומי" וייקח בחשבון את התיאור התנ"כי ואת הראיות המדעיות. בניסיון להציע תשובה אפשרית לשאלה – איפה התרחש המבול? בכל כדור הארץ? או במקום מסוים?

אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת אפילו יותר מגיל היקום, ימי בראשית, הוא נושא המבול בזמנו של נוח. יש שתי גישות למבול של נוח: "מבול גלובלי" ו"מבול מקומי". הגישה הגלובלית אומרת שהמבול כיסה את כל הפלנטה ללא יוצא מן הכלל. הגישה המקומית טוענת שהמקרה היה קטן יחסית, אשר השפיע רק על חלק קטן מהפלנטה ועל חלק קטן מהאוכלוסייה. אך אנו נתמקד כעת בגישה שונה משתי הפרשנויות הללו. נקרא לגישה זו "מבול אוניברסלי", עם המילה אוניברסלי נתכוון לאירוע שמקיף את כל הפרטים בקטגוריה או קבוצה, במקרה הזה, "כל האנושות".

אחת ממילות המפתח בפרקים של המבול אשר מתארת את היקף המבול זו המילה "הָאָרֶץ".  קוראים מודרניים  אשר נתקלים במילה זו חושבים ישר על כל כדור הארץ. אך בימי קדם בני האדם לא דמיינו כדור יבשתי. "ארץ" או "עולם" בשבילם הייתה הכוונה לשטח מקומי או "אנושות"  או "כלל האוכלוסיה".

ישנן שתי דוגמאות מוכרות בתנ"ך אשר משתמשות במילה "הארץ" כמו בסיפור המבול  :בראשית מ"א 56-42 ומלכים א' י' 24. משמעותה של המילה "ארץ" בפסוקים אלו יכולה לשפוך אור חדש על הבנתנו את היקף המבול.

בבראשית מ"א:57 אנו קוראים: וְכָל-הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל-יוֹסֵף:  כִּי-חָזַק הָרָעָב, בְּכָל-הָאָרֶץ. בראשית מ"ב :5-6 מבהיר שהרעב התפשט בכל האימפריה המצרית ובארץ כנען. המילה "הארץ" בקונטקסט זה מתייחסת לאזור גדול של ציביליזציה אנושית, במקום לכל הפלנטה.

מחבר ספר מלכים א' י:24 מכריז ש כָל-הָאָרֶץ–מְבַקְשִׁים, אֶת-פְּנֵי שְׁלֹמֹה:  לִשְׁמֹעַ, אֶת-חָכְמָתוֹ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים, בְּלִבּוֹ. שוב הכוונה לשליטים שבאו מאזור אתיופיה ומארצות ערב של ימינו. סביר להניח שאיש לא בא מאנטרקטיקה או מגרינלנד.

התייחסויות גאוגרפיות מקומיות מופיעות גם בברית החדשה. במעשי השליחים ב' 5 לוקס מתאר יהודים הגרים בירושלים כ יְהוּדִים יִרְאֵי אֱלֹהִים מִכָּל עַם וְעַם אֲשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמַיִם.  פרשנים מסכימים שפסוק זה לא כולל בהכרח סינים, אצטקים ובני המאיה. בדיקות דנ"א מאשרות ששום יהודי מהמאה הראשונה לא הגיע מהמזרח הרחוק או מאמריקה המרכזית.

באל הרומים א':8 שאול השליח כותב למאמינים הרומים: דְּבַר אֱמוּנַתְכֶם נִשְׁמַע בְּכָל הָעוֹלָם. באל הקולוסים א':6 הוא כותב שֶׁהַבְּשׂוֹרָה עוֹשָׂה פְּרִי וּמְשַׂגְשֶׂגֶת בְּכָל הָעוֹלָם. חלק מהתרגומים של לוקס מזכירים את הצו של הקיסר אוגוסטוס לגבות מס מ"העולם".  מאחר והקונטקסט של פסוקים אלה מצביע על התייחסותו של הכותב לעולם הרומי, להיקף של האימפריה הרומית.

בכל הפסוקים הללו הביטויים "כל הארץ" "מכל עם ועם תחת השמיים", "בכל העולם" מתייחסים לאזורים גאוגרפיים או גאופוליטיים מאשר לכל פלנטת כדור הארץ. לכן, אנו יכולים להסיק רציונלית שההתייחסויות בבראשית ו-ח ל-"עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ" ו-"תַּחַת, כָּל-הַשָּׁמָיִם" לא בהכרח צריכות לרמוז על אירוע גלובלי בהיקפו.

אחרי  שראינו את משמעות המילה "הארץ". על בסיס קונטקסט לשוני והיסטורי, המילה "ארץ" בפסוקים של בראשית יכולה להתייח לא לכל הפלנטה אלא לכל ה"עולם" האנושי. כלומר, המבול היה יכול להיות כלל עולמי(אוניברסלי) מבלי להיות גלובלי.

בנוסף לכך, הרבה קטעים בתנ"ך מחוץ לספר בראשית שופכים אור ברור יותר על ההיקף הגאוגרפי של המבול. אחד מהפרקים הוא תהילים ק"ד, שזהו סיכום תיאורי יפיפה על הניסים הגדולים שאלוהים עשה במשך ששת ימי הבריאה של בראשית א'.

בתהילים ק"ד:6, הסופר מתאר את מראהו של כדור הארץ לפני כל האיים או היבשות שנוצרו (ביום הבריאה הראשון והשני). תהילים ק"ד:7-8 מספר על ההשתנות של קרום כדור הארץ (ביום הבריאה השלישי) ,מעולם ימי לתוך משטח עם שני אוקיינוסים ויבשות. בתהילים ק"ד: 9,הסופר אומר בפרוש  שבתהליך זה של היווצרות יבשות גְּבוּל-שַׂמְתָּ, בַּל-יַעֲבֹרוּן; (המים)  בַּל-יְשֻׁבוּן, לְכַסּוֹת הָאָרֶץ. מאחר והמבול של בראשית התרחש אחרי ימי הבריאה, פסוק זה מצביע על כך שהמבול לא יכל להיות גלובלי בהיקפו הגיאוגרפי.

תכנים מומלצים:
1 מתוך 166

ספר איוב, בפרקים ל"ח-ל"ט, גם כן מתאר את האירועים של ימי הבריאה. עם התייחסות ליום השלישי של הבריאה, אלוהים שואל, רטורית, וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם; בְּגִיחוֹ, מֵרֶחֶם יֵצֵא.

ט  בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ; וַעֲרָפֶל, חֲתֻלָּתוֹ.

י  וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי; וָאָשִׂים, בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם.

יא  וָאֹמַר–עַד-פֹּה תָבוֹא, וְלֹא תֹסִיף; וּפֹא-יָשִׁית, בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. שוב, מקטע זה משתמע שבהיווצרות היבשות אלוהים קבע מגבלות קבועות עבור האוקיינוסים אשר לא יכלו להיחצות שוב.  

קטעים נוספים מדגישים את הנקודה שיוסדה בתהלים ק"ד ואיוב ל"ח. שניים מקטעים אלו הם תהילים ל"ג:6-11 ומשלי ח':25-29. בנוסף לכך, השנייה לפטרוס ב':5 מיידע אותנו על כך שאלוהים הביא את המבול על "עוֹלָם שֶׁל רְשָׁעִים". אם האנושות עדיין לא הגרה לכל היבשות של של הפלנטה כמו אנטרקטיקה, גרינלנד, אוסטרליה, צפון ודרום אמריקה, לא הייתה שום סיבה שאלוהים ישמיד גם את המקומות הללו. עיקרון דומה מתבטא בשנייה לפטרוס ג':6  וְעַל־יְדֵי אֵלֶּה נֶהֱרַס הָעוֹלָם שֶׁהָיָה אָז, בְּהִשָּׁפְטוֹ בַּמַּיִם. פטרוס מבדיל כאן את "עולמו" של נוח, מעולמו שלו, העולם הרומי.

אפילו בתיעוד של המבול בספר בראשית(ו'-ט') אנו רואים סימנים לכך שהמבול היה מוגבל בהיקפו . בבראשית ח' לדוגמא, כאשר נוח צופה במיתון של המים, פסוק 5 אומר שהוא יכל לראות את הגבעות הרחוקות וההרים מנקודת מבטו. אז, הוא שחרר יונה.  אבל מצד שני לא־מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף־רַגְלָהּ, וַתָּשָׁב אֵלָיו אֶל־הַתֵּבָה, כִּי־מַיִם עַל־פְּנֵי כָל־הָאָרֶץ(בראשית ח' 9). מכאןנאפשר להבין שכנראה היונה עפה מתחת לגובה של נקודת תצפיתו של נוח. אבל המילים שמשומשות כאן "על פני כל הארץ" הן דומות לאלו המשומשות בבראשית ז' :19, הטקסט שמשומש לעיתים קרובות כהוכחה לכך שהמבול היה גלובלי. לכן ביטויים כגון: "על פני כל הארץ", "תחת כל השמיים", "העולם כולו" וכו' מתייחסים לאזור קטן מאשר לכל פני שטח הפלנטה,למשל, מאופק לאופק(פחות או יותר) או באזור מיושב על ידי אנשים, שעליהם הטקסט מתמקד.

המבול של בראשית ייתכן והתרחש במסופוטמיה ומעבר. רוב שמות המקומות שנרשמו בספר בראשית ב'-ח' קשורים במיקומם למסופוטמיה, אך חלקם לא. החריגים הם פישון ונהרות הגיחון, שזרמו מהחלק הדרומי של חצי האי ערב. נראה שאפשר שהמבול של בראשית הציף לא רק את מסופוטמיה אלא גם את כל אזור המפרץ הפרסי וחלק גדול מדרום ערב. זה מעניין לציין כי באזור המפרץ הפרסי הייתה יבשה, על פי הגאולוגים, לפני כ40,000-80,000 שנים, עידן שבערך עולה בקנה אחד עם הימים של נוח.

כמו בכל שאלה או מחלוקת מקראית, גישה מועילה היא גישה שמשלבת את כל קטעי המקרא אשר מתייחסים לנושא ספציפי וכך מביאים תמונה ברורה יותר.

במבט תאולוגי, ההיקף הגאוגרפי של המבול יכול להיקבע על ידי מיקומם הגאוגרפי של בני האדם והחיות שלהם. הבסיס לפירוש של המבול כאירוע קטן יחסית במקום גלובלי, הוא שלציביליזציה של בני האדם באותו הזמן היה מחסור בכלכלה, טכניקה ואמצעים בכדי להשתרע במקומות רחוקים על פני הפלנטה. עדויות ארכאולוגיות מלמדות שהתיישבות בני האדם לא התפשטה מעבר לאזור של שלוש יבשות עיקריות: אפריקה אסיה ואירופה. בראשית י"א :1-9 מספר לנו שגם אחרי המבול הנורא, בני האדם נשארו נחושים בעקשנותם ולא צייתו למצוותו של אלוהים: "פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ". במקום זאת הם אמרו "הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם, וְנַעֲשֶׂה-לָּנוּ, שֵׁם:  פֶּן-נָפוּץ, עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ"(בראשית י"א 4).

מבחינה תאולוגית, אין סיבה שאלוהים ישמיד את כל כדור הארץ. והחיות שהובאו לתיבתו של נוח היו זוגות(זוגות רבים במקרים מסוימים) של יצורים אשר היו ילידים באזור וחיוניים לכינונה החדש והמהיר של המערכת האקולוגית. פרשנות זו נכונה גם לטקסט ונכונה לאופיו הנגלה של הבורא והמושיע.

 

לכן, השאלה "איך העלה נוח את כל החיות לתיבה" מאבדת ממשמעותה מאחר והמבול היה מקומי ולא גלובלי.

הטענה כי אין לנו ראיות למבול גם מאבדת מתוקפה משום שאם מדובר במבול מקומי, אנו לא אמורים לצפות למצוא ראיות לאירוע כזה, כמו שאנו לא מוצאים ראיות למבולים מקומיים אחרים מהעבר.

 

אולי גם יעניין אותך: