הסתירה הפנימית בגישה כי אמונה באלוהים היא שריד אבולוציוני

תנועת האתיאיזם החדש דוגלת בכך שניתן להסביר כל דבר על ידי תהליך הברירה טבעית. האתאיסט דניאל דנט כותב בספרו שאותם "רגשות דתיים" שיש לבני האדם, הם אך ורק מאחר שפעם, בעבר הרחוק, רגשות אלו עזרו לאבות אבותינו לשרוד, ולכן ישנן שאריות גנטיות של "אמונה דתית" בכולנו עד עצם היום הזה.

הוא כותב: "כל דבר שאנו מעריכים – מסוכר ויחסי מין ועד למוזיקה, אהבה ודת – אנחנו מעריכים מסיבות המגיעות מעברנו הרחוק, הסיבות הינן אבולוציוניות. רציונאליזם אשר אומץ על ידי תהליך הברירה הטבעית." ריצ'ארד דוקינס מסכים: "אמונה באלוהים הינה תוצר לוואי של תכונות אחרות." מעניין כי אתאיסטים אבולוציונים מודים, אולי מבלי לשים לב, כי בכל בני האדם מוטמעת הידיעה עמוק בתוך הגנום שלנו – כי אלוהים קיים.

 

הסתירה הקטלנית

בחלק האחרון בספרו "יש אלוהים? האשליה הגדולה של הדת", מודה דוקינס כי מאחר ואנו תוצר של ברירה טבעית, איננו יכולים לסמוך באופן מלא על החושים שלנו. אחרי הכל, אבולוציה מודרכת אך ורק על ידי רצון לשרוד ולשמר התנהגויות חיוניות. ולא על ידי אמת. במאמר במגזין "ניו יורק טיימס" הסביר אתאיסט נוסף כי: "במצבים מסויימים, אמונה סימבולית המנותקת מהמציאות היא עדיפה". במילים אחרות, אמונות פראנואידיות שקריות הן אפקטיביות יותר במצבים מסוימים מאחר והם עוזרות לך לשרוד, להבדיל מאמונה באמת. למשל, הן יכולות לעזור לך להיות ערני ודרוך יותר לסכנות מידיות.

דוקינס ואתאיסטים אחרים לא לגמריי לוקחים בחשבון את ההשלכה המלאה של אמונתם. וזו, שניתן לסמוך על אבולוציה אך ורק על מנת לספק לנו יכולות הישרדותיות, ולא על מנת לספק לנו תמונה אמיתית של המציאות. הפילוסופית האתאיסטית פטרישיה צ'ורצ'לנד מסכמת זאת בצורה טובה: "תפקידו של המוח לדאוג שחלקי הגוף יהיו היכן שעליהם להיות על מנת שהאורגניזם ישרוד. השבחה סנסורית-מוטורית מעניקה יתרון אבולוציוני: סגנון מהודר יותר בו העולם מוצג בפנינו מהווה יתרון כל עוד הוא מעלה את סיכויו של האורגניזם לשרוד. אמת, תהיה אשר תהיה, שניונית."

הפילוסוף האתאיסט נייגל תומס כותב בספרו "המילה האחרונה": "האם יש לנו ביטחון מתמשך בהיגיון כמקור למידע אודות המאפיינים הבלתי-נראים של היקום? בפני עצמו, אני מאמין כי האבולוציה סותרת ביטחון שכזה." אם כך, אתאיסטים טוענים כי אמונה באלוהים היא הגיונית עבור המוח האנושי, לא כי הוא קיים, אלא כי האמונה בו עוזרת לנו לשרוד, ולכן האמונה באלוהים נמצאת בגנום האנושי של כולנו.

כאן בדיוק הסתירה. הרי אם אנחנו לא יכולים לסמוך על החושים שאומרים לנו שאלוהים קיים, למה שנסמוך עליהם לומר לנו את האמת לגבי כל דבר אחר? כולל תיאורית האבולוציה. אם המוח שלנו מחווט בצורה שנועדה אך ורק לגרום לנו לשרוד, ולא בהכרח לדעת את האמת, הכיצד נוכל לסמוך עליו בכל נושא שלא יהיה?

אתאיסטים מנסים לרקוד בשתי חתונות בעת ובעונה אחת. עליהם להחליט, או שעליהם לחזור אחרונית ולהודות כי כן ניתן לסמוך על חושינו, כולל אלו שעמוק בפנים אומרים לכולנו כי כן קיים אלוהים. או, שעליהם ללכת "על כל הקופה" ולהודות כי לא באמת ניתן לסמוך על מוחנו, בנוגע לשום דבר, אף פעם. מדובר בסתירה פנימית משמעותית, והפילוסוף אלווין פלנטינגה מביא לתשומת ליבנו כי דארווין עצמו היה מודע לה כאשר כתב:

"הספק תמיד עולה באשר להאם יש בכלל ערך או האם ניתן לסמוך על שכנועיו של המוח האנושי, אשר התפתח מחיה פרימיטיבית."

באותו האופן, בלתי סביר לקבל אבולוציה נטורליסטית אשר טוענת כי הכל בתוכנו מונע על ידי ברירה טבעית מתוך יצר הישרדותי גרידא. שהרי אם זה אכן היה כך, גם לא היינו יכולים לסמוך על ההיגיון שהוביל אותנו למסקנות אלו מלכתחילה. חישבו על זה – אם ההיגיון האנושי הוא תוצר של ברירה טבעית, כמה ביטחון כבר יכול להיות לנו בטיעון הגיוני לטובת ברירה טבעית? הרי כוחו של ההיגיון נמצא בעצמאותו של ההיגיון.

אם מה שהמוח שלנו אומר לנו על העולם, על היגיון, מוסר, אהבה, אמונה ואסתטיקה, הם לא יותר מאשר קוד גנטי ופעולות כימיות במוחנו שנועדו לגרום לנו לשרוד. אז גם חשיבה אתאיסטית היא לא יותר מאשר פעולות כימיות שנועדו להכתיב לאתאיסטים ראיית עולם. ללא שום קשר להאם פרספקטיבה שכזאת היא אמת או לא. אז למה שנסמוך עליהם?

 

סמוך על סמוך

כמו ספרו של דוקינס, גם אתאיסטים רבים אחרים טוענים שבכולנו מוטמע עמוק בפנים הרעיון כי אלוהים קיים, ושעלינו להילחם ברעיון הזה. אנחנו מבקשים לקחת צעד אחורה ולשאול – אולי דווקא כן אפשר לסמוך על החושים שלנו? אולי ישנה סיבה מדוע בכולנו מוטמעת האמונה שקיים אלוהים?

אלוהים הוא ישות מופשטת, רוח, ולכן לא ניתן לשים אותו תחת מיקרוסקופ במעבדה ו"להוכיח" את קיומו. בשביל זה דרושה אמונה. אמונה המבוססת על היגיון בריא, ולא על מסורות, מנהגים והלכות מוזרות. אמונה צרופה, עמוקה וטהורה. אמונה שכבר קיימת בתוך כל אחד ואחת מאיתנו.

 

האם האמונה באלוהים היא רק טריק של המוח?

האתאיסט המפורסם ריצ'רד דוקינס טוען כי האמונה באלוהים הינה תכונה מושתלת על ידי האבולוציה. על פי טענתו, הברירה הטבעית תכנתה אותנו בצורה כזו שנעשה את מה שהיא מכתיבה לנו- בדיוק כמו מחשבים. ולכן, בני אדם כמו מחשבים יכולים לטעות: וירוס יכול לתקוף מחשבים, ובני אדם בדומה לכך פגיעים לוירוסים מנטאליים מזיקים.

ב20 שנים האחרונות, צצו מספר פסיכולוגים אבולוציוניים אשר ניסו לבסס את האמונה באלוהים על הפעולות של המוח, כאילו האמונה באלוהים איכשהו מושתלת בנו בעזרת תהליך האבולוציה. לכן לטענתם לאמונה באלוהים יש הסבר מדעי, איך אין לנו צורך אמיתי בכך. לנו כבני אדם יש את הנטייה הטבעית לטענתם לייחס את תופעות הטבע ונסתרות הטבע לעל טבעי. המוח השתיל בנו את האמונה כי קיימת תכלית ואת הנטייה לענות על פערים בידע שלנו בעזרת מענות על טבעיים ("אלוהי הפערים").

 

תכנים מומלצים:
1 מתוך 166

בעיות בניסיון להסביר את האמונה באלוהים מבחינה ביולוגית

הבעיה הראשונה עם טיעון שכזה היא שהמדע לא יכול לסלק את הנפש ואת כישוריה. נטורליסטים מניחים שבני אדם הם חומר גרידא. כל פעולה מנטאלית מתה כשהגוף מת. אם אנחנו עשויים מחומר בלבד, אז כוחות שלא בשליטתנו מייצרים את אמונותינו, בחירותינו, חשיבתנו ואת התנהגותנו. אך תפיסה זו של חומריות לא יכולה להסביר את המאפיינים הבסיסיים שלנו כבני אדם, כמו מודעות, רציונאליות, רצון חופשי, אחראיות מוסרית ועוד. הרעיון כי נבראנו בצלמו של אלוהים (בראשית א:27) מסביר טוב יותר את התכונות הללו.

מודעות: ההשקפה הנטורליסטית לא יכולה להסביר איך מודעות יכלה להיווצר מחומר בלתי מודע. פילוסופים נטורליסטים מכירים בבעיה זו. תיאיסטים לעומת זאת, מאמינים בישות בעלת מודעות שבראה יצורים סופיים בעלי מודעות עצמית, לכן יש לתיאיסטים הקשר מוכן להסברת קיומה של המודעות. תכונת המודעות מצביעה על מוצא על טבעי ולא חומרי, וזו תכונה מרכזית באישיויות נפשיות. זה כולל בני אדם (אשר להם נפש עם טווח של כישורים רוחניים, רציונאליים ורצוניים- אשר שורדים כאשר הגוף מת) ובעלי חיים ( אשר להם נפש בעלת כישורים מוגבלים שלא שורדים במוות). הנקודה העיקרית היא שהחומר לא יכול לייצר מודעות, בין אם אצל בני אדם או אצל בעלי חיים.

אמת והיגיון: אמונות יכולות להיות נכונות או שגויות. החומר פשוט קיים. זה מוזר להגיד שחתיכת חומר אחת היא יותר נכונה מהשנייה. אתם מבינים, החומר לא יכול ליצור היגיון או רציונאליות. יותר מזה, למה שנבטח באמונות שלנו אם הן נוצרו על ידי כוחות פיזיקאליים שלא בשליטתנו? האבולוציה מעוניינת בהישרדות- לא בייצור אמונות נכונות התואמות את המציאות- אנו יכולים לפי התיאוריה להחזיק באמונות שגויות אשר עוזרות לנו לשרוד. לדוגמא "לבני אדם יש זכויות" או "לבני אדם יש חובות מוסריות", או "אלוהים לא קיים". אלו הן אמונות שגויות לפי טענתם של נטורליסטים רבים.

לעומת זאת, אם אלוהים רציונאלי עשה אותנו בצלמו, אז רדיפה אחר ההיגיון וציות לחוקי ההיגיון הם בעלי משמעות רבה. אלוהים אמר  "לְכוּ-נָא וְנִוָּכְחָה" (ישעיהו א:18) והוא קורא לנו לאהוב אותו בכל שכלנו (מתי כ"ב:37). החומר לא יכול לחפש אחר ההיגיון או האמת, זה התפקיד של הנפש.

רצון חופשי ומחויבות מוסרית: אנו מאמינים באופן אינסטינקטיבי שיש לנו רצון חופשי, שיכולנו לבחור אחרת, ושאנו אחראיים על מעשינו. בחירה חופשית מפרידה אותנו מבעלי חיים, שלא יכולים להתעלות על גנטיקה וסביבתם. זה לא מפתיע שנטורליסטים רבים שוללים את קיומו של הרצון החופשי עקב התחייבותם להשקפה החומרית, לפי השקפתם המוח שלנו מכתיב לנו את אמונותינו ומעשינו.

לעומת זאת, רוב התיאיסטים טוענים שהסביבה שלנו, מצבי גופינו, ואפילו האופי שלנו יכולים להשפיע על בחירותינו, אבל הם לא קובעים את בחירותינו.

שיקולים אחרים בנוגע לנפש: השכל או הנפש הם יותר מרק המוח. תגליות מדעיות מאשרות עובדה זו. לדוגמא, ד"ר ג'פרי סטינובר מסביר שעל יד הרצון החופשי שלנו אנו יכולים להגדיר מחדש את המסלולים של הנוירונים במוחנו. (1)

מחקרים מראים שמטופלים בעלי התמכרויות אובססיביות, פחדים ודיכאונות הצליחו לתכנת מחדש את מוחם על ידי בחירת צורת חשיבה אלטרנטיבית. על ידי בחירה חופשית חוזרת, תבניות חדשות יכולות לעצב מחדש את חיווט המוח.

 

הבעיה השנייה היא שטענה זו לא מבדילה בין הביולוגיה או המוצא של האמונה לבין הרציונאליות או האמיתות של האמונה: אתאיסטים רבים מנסים לתקוף את קיומו של אלוהים בכך שהם מצביעים על הסיבה בה המאמינים מאמינים בקיומו. למשל הם טוענים שהסיבה שאנו מאמינים באלוהים היא בגלל תהליך האבולוציה. על פי טענתם האמונה בקיומו של אלוהים הפכה ליתרון הישרדותי אצל אבותינו הקדומים וכתוצאה מכך אנו מאמינים בו. או שהם מצביעים על העובדה שחלקינו נולדנו למשפחות שמאמינות בקיומו של אלוהים ועל ידי כך הם מנסים להראות שהאמונה באלוהים היא שגויה.

אך הבעיה עם הטענה הזו היא שקיים בה כשל לוגי שנקרא "כשל גנטי". כשל גנטי היא סוגה של כשלים לוגיים שבה יש בלבול בין אמונה, טענה או תאוריה והצדקתן. הכשל משמש לעתים קרובות כדי לגזול אשראי מאמונה, אף כי הוא עשוי גם לתמוך בה. הכשל טמון בכך שאין קשר בין מקור הטענה ואמיתותה.

לדוגמה: יכול להיות שאני חושב שכדור הארץ הוא עגול כי כך קראתי בספר קומיקס, זה מקור לא אמין, אך האם זה אומר שכדור הארץ הוא לא עגול? וודאי שלא. גם אם אכן אני מאמין בקיומו של אלוהים כתוצאה מתהליך האבולוציה או כתוצאה מחינוך ביתי, אין לזה קשר לשאלת קיומו האובייקטיבי של אלוהים, אין לזה קשר לשאלת אמיתות ההשקפה שלי.

הבעיה השלישית היא שהרעיון שהאמונה באלוהים מושתלת בנו, כן מסתדרת עם כתבי הקודש. אלוהים שם את הנצח בלבבותינו (קהלת ג:11)- ובמוחנו. זה הגיוני כי קיימת בנו אמונה מושתלת באלוהים. מחקר עולמי על ילדים בגיל 3 שנערך על ידי מדענים מאוניברסיטת אוקספורד, מצביע על כך שילדים הם תיאיסטים באופן אינטואיטיבי, מגיל מאוד צעיר בני אדם נחשפים לאמונה באלוהים ובעל טבעי, קיימת בנו נטייה לראות תכלית בעולם מעבר לעולם החומרי ולהאמין בחיי נצח (2). קיומם של תהליכים טבעיים התורמים לאמונה באלוהים הינם הגיוניים בהשקפה שאלוהים קיים. אלוהים עיצב אותנו בצורה כזו שתהליכים מסוג כזה יאפשרו לנו להאמין באלוהים ולבוא להכיר אותו, כלומר אנו מתפקדים נכון כשאנו כן מאמינים באלוהים.

אך בלי קשר, כיצד העובדה שקיימת בנו אמונה מושתלת בקיומו של אלוהים איכשהו ממעיטה בערך של אמונה זו?  לדוגמא פסיכולוגים הראו כי לילדים יש אמונה מושתלת שאובייקט שהם רואים ממשיך להתקיים גם כשהוא נעלם מאחורי מסך. זה לא מפסיק להתקיים ואז מופיע שוב לידי קיום כשהוא נראה על ידם. זוהי אמונה מושתלת בילדים אך אף אחד לא יטען שזוהי אמונה שגויה. דוגמא נוספת היא מוסר מושתל, חוקרים הצליחו גם להראות כי כולנו נולדים עם קוד מוסרי בסיסי. האם מישהו מאיתנו יטיל ספק באינטואיציה המוסרית שלנו רק כי היא הושתלה בנו בעזרת האבולוציה? לא. אז למה כשזה מגיע לאלוהים ולאמונה בעל טבעי העניין שונה?

 

  1. 1. Jeffrey Santinover,Homosexuality and the Politics of Truth(Grand Rapids: Baker, 1996), 135,36.

2 Richard Allen Greene, “Religious Belief Is Human Nature, Huge New Study Claims” Religious belief is human nature, huge new study claims,” CNN (May 12, 2011). Available at: http://religion.blogs.cnn.com/2011/05/12/religious-belief-is-human-nature-huge-new-study-claims/. Accessed 4 January 2012.

 

אולי גם יעניין אותך: