הקשר בין וירוס ההרפס סימפלקס ומוצא האדם

התפוצה הגלובלית של וירוס ההרפס סימפלקס תומכת בתיאור המקראי אודות מוצא האדם. על פי מחקר חדש, המגוון הגנטי של מדגם של נגיף ההרפס סימפלקס 1 (HSV-1) מספק תמיכה למודל "מאפריקה החוצה" ולכן מאשר את התיאור המקראי אודות מוצא האדם.

כשאנו נכנסים לעונת ההצטננות והשפעת. זה הזמן שבו עולה השאלה, למה מספר זנים נגיפיים יכולים להיות קטלניים, בעוד שאחרים מעוררים תגובה קטנה יחסית. כדי לענות על שאלה זו, חוקרים מאוניברסיטה של  ויסקונסין במדיסון השתמשו בווירוס הרפס סימפלקס מסוג HSV-1 כאורגניזם מודל, יצור חי אשר נחקר באופן אינטנסיבי ונהוג להסיק מסקנות מהמחקר בו לאורגניזמים אחרים. אומנם ווירוס זה לא גורם להצטננות, הוא משמש לחקר מקרה מצוין, משום שמספר זנים גורמים ל"פצעים קרים" ואחרים גורמים לדלקת קרום מוח קטלנית.

כדי להבין טוב יותר את הקשר בין פתוגניות למבנה גנטי, החוקרים השוו ורצפו את הגנום כולו (בהיקף של כ-152,000 זוגות בסיסים, או אותיות גנטיות) ל-31 זנים שונים של חיידקי HSV 1 שנאספו מכל רחבי העולם. המדענים גילו כי זני הנגיפים התקבצו לשש קבוצות שתאמו לחלקים שונים של העולם. קבוצות 3,4,5,6 כוללים זנים שמקורם ממזרח אפריקה. קבוצות אלו נוטות להיות מגוונטות יותר גנטית ועתיקות יותר. זה נראה כאילו הנגיף HSV-1 מקורו ממזרח אפריקה. ובינתיים, קבוצה מס' 1 מקורה מאירופה וצפון אמריקה וקבוצה מס' 2 מקורה במזרח אסיה.

תכנים מומלצים:
1 מתוך 166

באמצעות ניתוח שעון מולקולרי, החוקרים העריכו כי הזנים האפריקאיים נוצרו לפני 50,000 שנים, הזנים האירופיים והצפון אמריקאיים נוצרו לפני כ33,000 שנים. הפיזור הגאוגרפי והזמנים להיווצרותם של זני הנגיפים השונים מתאימים בקירוב רב למחקרים של המגוון הגנטי אודות מוצא האנושות ופיזורה. אנתרופולוגים מפרשים את התוצאות של המחקרים הללו כתמיכה במודל "מאפריקה החוצה". בקצרה, מודל זה טוען שבני האדם המודרניים התפתחו לאחרונה (לפני כ100,000 שנים) במזרח אפריקה מאוכלוסייה קטנה ואז היגרו מסביב לעולם.

למרות שמודל זה לעיתים קרובות מוצג בתוך הקונטקסט של הפרדיגמה האבולוציונית, למודל זה יש השלכות עמוקות לכתבי הקודש ולמודל הבריאה התנ"כי. אם מוצא האנושות התרחש בדרך בה כתבי הקודש מתארים, אז דפוסי המגוון הגנטיים שנצפים מסביב לעולם יהיו דומים מאוד לאלו שהתגלו על ידי אנתרופולוגים. החפיפה בין דפוסי המגוון הגנטיים של זני ההרפס קומפלקס HSV-1 למגוון הגנטי האנושי, מספקת תמיכה עצמאית וחזקה למודל "מוצא האדם מאפריקה" (תמיכה בתיעוד התנ"כי אודות מוצא האנושות).

ככל שחוקרים ממשיכים ללמוד על מוצאנו בעזרת שימוש בגנום ובגנום של נגיפים, כמו נגיף ה-HSV-1, אמינותו המדעית של ספר בראשית (א' וב')  ממשיכה להתקדם ולהתחזק.

אולי גם יעניין אותך: