מדע הפלאונטולוגיה תומך בתיאור הבריאה התנ"כי ומחליש תאוריות אבולוציוניות

רבים טוענים שתיעוד המאובנים (תיעוד היסטורית החיים) תומך בפרדיגמה האבולוציונית. האם זהו אכן המצב? ניתוח חדש של תיעוד המאובנים מגלה שדפוסי המאובנים שנצפים לא מתאימים לדפוסים אשר צפויים להיות, אם אכן ביולוגיה אבולוציונית אחראית להיסטוריית החיים ומגוונם. מצד שני, הדפוסים אשר נצפים מתאימים בצורה מושלמת לתיאור הבריאה התנ"כי.

באופן כללי אותם דפוסי המאובנים מצביעים על הופעת מין מושלם בפתאומיות, התקיימותו לאורך תקופות שלמות ללא שינוי, ובתקופה אחרת שוב הופעת מין או סדרה בשלמות, והתקיימות לאורך תקופות שלמות ללא שינוי. מחקר אחרון של צוות בינלאומי של ביולוגים אבולוציוניים מנסה להסביר את הדפוסים  המפתיעים על ידי שימוש במודל מתמטי.

 

דוגמא לקיפאון בתיעוד המאובנים

פלאונטולוגים מארה"ב, בריטניה, וגרמניה יצרו שחזורים תלת ממדיים  של דגימות מאובניים של קוצרים, Opiliones- סדרה של פרוקי רגליים במחלקת העכבישניים. החוקרים גילו כי העכבישים העתיקים ארוכי הרגליים הללו הציגו אנטומיה מודרנית באופן מפתיע. במילים אחרות העכבישים הללו לא עברו שינוי אבולוציוני לפחות 300 מיליון שנים.

 

 

אבל קיפאון האנטומיה של העכבישים הוא לא חריג. זה מאפיין את ממצאי המאובנים. ודפוס זה אשר מאפיין את ממצאי המאובנים מנוגד לציפיות ההשקפה האבולוציונית. היינו מצפים למצוא שינויים הדרגתיים ברורים לאורך כל המאובנים כאשר קבוצות ביולוגיות חדשות צצות. הבעיה היא שהממצאים בפועל תואמים ומשקפים את המציאות היחידה המוכרת לנו – דילוגים.

במדגם מייצג של מאות אלפי מאובנים מכל רחבי כדוה"א, נראים בעליל שוב ושוב דילוגים. חוקרים אלו בחנו שינויים בגודל גוף של קבוצת עטלפים, ציפורים, ויונקים, על ידי שימוש בנתונים ממחקרים היסטוריים, תיעוד המאובנים, וניתוח השוואתי בין מינים.

באמצעות 8,000 תצפיות, החוקרים זיהו דפוס מוכר בנתונים. למרות שהתפרצויות  מיקרו-אבולוציוניות מתרחשות על פני פרק זמן של 1 מיליון שנים, לא נצפה שינוי אבולוציוני כיווני. במקום זאת, ההתפרצויות המיקרו-אבולוציוניות רק מייצגות תנודות סביב ערך ממוצע לגודל גוף. ברגע ששינוי מיקרו-אבולוציוני מתרחש, הוא יתהפך על ידי אירועים מיקרו-אבולוציוניים אחרים. במילים אחרות, שינויים מיקרואבולוציוניים הם מוגבלים כפי שהם מופיעים, והם מסבירים מדוע "הקיפאון" הוא תכונה דומיננטית אצל המאובנים.

כמו כן, צוין כי שינוי אבולוציוני כן מזוהה על גבי מרווחי זמן גדולים יותר, כ-1-360 מיליון שנים, אך שינוי זה אינו מצטבר בהדרגה. במקום זאת, הוא מתרחש בפתאומיות.

תכונות ביולוגיות הן כמעט תמיד מותאמות באופן מושלם לסביבה ולאורח החיים של האורגניזם. שינויים מיקרואבולוציוניים שגורמים לתכונות לסטות מהאופטימליות יפחיתו את כושר ההסתגלות של האורגניזם, ובכך יגבילו את התהליך האבולוציוני. שינויים מיקרואבולוציוניים המובילים לכושר הסתגלות מוגבר, הם בדרך כלל מוגבלים וכמעט תמיד מתרחשים באוכלוסיות קטנות ומקומיות יחסית למגוון הגיאוגרפי של האורגניזם. בסופו של דבר שינויים אלו יקוזזו על ידי שינויים מיקרואבולוציוניים שמתרחשים באזורים. זה מסביר מדוע "הקיפאון" מתרחש.

מה שחוקרים לא מצליחים להסביר, לעומת זאת, זה מה גורם להתפרצויות חדשניות בתיעוד המאובנים. מדוע מינים חדשים מופיעים בפתאומיות בצורות שלמות ללא שום הדרגתיות.

 

דפוסי המאובנים תומכים במודל הבריאה התנ"כי

מודל הבריאה התנ"כי, מצד שני, מסביר בקלות את דפוסי המאובנים הנצפים ובהם תקופות ממושכות של קיפאון ללא שינויים ואחריהן התפרצויות של שינויים וחידושים. בהתאם למודל, אלוהים ברא יצורים עם עיצובים אופטימליים. פעילות זו יכולה להסביר את ההופעות הפתאומיות בתיעוד המאובנים. בגלל שהם אופטימליים, האורגניזמים הללו עברו שינויים מוגבלים בתקופת קיומם, אשר מסבירים את ה"קיפאון".

למרות שאנו סקפטיים לגבי אספקטים שונים בפרדיגמה האבולוציונית, לעומתה, מיקרואבולוציה או ספציאציה- היווצרות מינים, היא חלק ממודל הבריאה. היכולת של אורגניזמים להגיב לשינויים סביבתיים דרך מיקרואבולוציה והיווצרות מינים מחסנת אותם, ומאפשרת להם לשרוד במגוון שונה של סביבות. למעשה, מיקרואבולוציה והיווצרות מינים נחשבים למאפייני עיצוב תבוני על פי מודל הבריאה התנ"כי, אשר מספקים סוג של הזון חוזר של רגולציה או שליטה.

המודל טוען בנוסף לכך שהשינויים המיקרו-אבולוציוניים הם מוגבלים. למרות שלאורגניזמים יש את היכולת להסתגל לשינוים סביבתיים וללחצים בררניים אחרים, הם לא יכולים להתפתח בדרכים דרמטיות. בעוד שדפוסי המאובנים לא מתאימים לציפיות של הפרדיגמה האבולוציונית, הם תומכים במודל הבריאה התנ"כי בה אלוהים בוחר לברוא צורות חיים חדשות ומורכבות כל כמה זמן או תקופה.

 

אולי גם יעניין אותך: