לפני כמעט 30 שנה שר ג'ון לנון את השיר Imagine, בתרגום חופשי, מילות השיר בעברית הן: "תאר לעצמך שאין גן עדן, נסה, זה קל, מתחתנו אין גיהינום, מעלינו יש רק שמים, תאר לעצמך שכל האנשים יחיו למען היום, תאר לעצמך שאין ארצות, זה לא קשה, אין בשביל מה למות או להרוג, ואין דת, תאר לעצמך שכל האנשים חיים את חייהם בשלום, תאר לעצמך שאין גן עדן… אולי תאמר שאני חולם, אבל אני לא היחיד. אני מקווה שיום אחד תצטרף אלינו והעולם יהיה אחד".

במילים אחרות, מקור הרע בעולם הוא בעיקר דת: אמונה באלוהים, בחיים אחרי המוות ובקוד מוסרי אוניברסלי. האם העולם יהיה מקום טוב יותר אם האמונה באלוהים תיכחד? אתיאיסטים רבים בימינו חושבים שכן.

ריצ'ארד דאוקינס אומר: "תאר לעצמך יחד עם ג'ון לנון, עולם ללא דת. תאר לעצמך שלא יהיו מחבלים מתאבדים, לא ה-11 בספטמבר, לא ה-7 ביולי (פצצה בלונדון), לא צלבים, לא ציידי מכשפות, לא מזימת אבק השרפה, לא מחלוקת בהודו, לא מלחמות ישראל-פלסטין, לא טבח של סרבים, קרואטים ומוסלמים, לא רדיפה של יהודים כ"רוצחי המשיח", לא צרות בצפון אירלנד, לא רצח על כבוד המשפחה, לא מטיפים נוצרים טלוויזיוניים בחליפות מבריקות ושיער משומן הגוזלים את כספם של אנשים תמימים ("אלוהים רוצה שתיתן עד שיכאב"). תאר לעצמך שלא יהיה טליבאן שמפוצץ פסלים עתיקים, לא עריפות ראשים בפומבי של מגדפים, לא הצלפת נשים על חשיפת עורן".

מטרתם של האתיאיסטים החדשים היא לטהר את העולם מאמונה באלוהים או מדת ולמלא את מקומן בהיגיון ובמדע. האתיאיסטים החדשים מאמינים שהאמונות שבמרכזן אמונה באלוהים, והנצרות בפרט, לא זו בלבד שהן חסרות היגיון אלא שהן מסוכנות ולכן יש לחסלן.

האתיאיסטים החדשים אינם מציגים טענות חדשות אלא מקדמים את עקרונותיהם באגרסיביות במילים חזקות, מתעמתות ומגנות. הם צברו לעצמם תמיכה בקרב עולם האקדמאים הצעירים והשפעה רבה בחינוך הציבורי.

על השמות הידועים שכתבו חומרים מפורסמים בנושא זה נמנים ריצ'ארד דאוקינס, סם האריס, דן בארקר וכריסטופר היטצ'נס.

במאמר זה נעסוק בארבע טענות נפוצות שמעלים האתיאיסטים החדשים. הראשונה היא שהאמונה באלוהים איננה הגיונית. השנייה היא שהנצרות מסוכנת במיוחד. השלישית היא שהמדע מוכיח בבירור שאלוהים איננו קיים. הרביעית היא שדת היא תוצאה של תהליך אבולוציוני טבעי שחולל האדם, תהליך שנובע מהצורך של האדם בדמות אב שמימית ובמשמעות בתוך היקום הזה.

בסדרה זו נבחן את הטענות האלה ונבדוק אם האמונה באלוהים היא אכן חסרת היגיון או אם יש סיבות טובות להאמין בבורא.

 

האמונה באלוהים היא חסרת היגיון

האתיאיסטים החדשים טוענים שהאמונה באלוהים היא תוצאה של חשיבה חסרת היגיון ושאדם הגיוני איננו מאמין באלוהים. סם האריס כתב: "אנחנו יודעים איך לכנות אנשים שמאמינים באמונות חסרות כל הצדקה הגיונית. אבל כשהאמונות שלהם נעשות המוניות באופן קיצוני אנחנו מכנים אותם 'אדוקים'; במקרים אחרים 'משוגעים', 'פסיכוטים' ו'בעלי הזיות'.

בספרו The God Delusion (“האשליה על אלוהים") טוען ריצ'ארד דאוקינס שאמונה באלוהים היא תוצאה של חשיבה הזייתית. הוא אומר שהאמונה באלוהים היא אשליה הבנויה על הנחות ריקות ולא על ראיות. הוא קובע ש"אמונה היא אמון עיוור על אף היעדר ראיות ואפילו נוכח ראיות סותרות". הוא מסיק שאין כל ראיות התומכות בקיומו של אלוהים; למעשה, כל הראיות מצביעות על כך שאין אלוהים.

הטענה שהאמונה באלוהים היא חסרת כל היגיון איננה טענה חדשה, אלא ישנה מאוד. נכון שאנשים רבים שמאמינים באלוהים אינם מסוגלים להציג את הסיבות לאמונתם, אבל המשיחיות איננה בנויה על "אמונה עיוורת" אלא על אמונה המבוססת על ראיות, ויש סיבות טובות להשתכנע שהאמונה באלוהים היא מסקנה הגיונית. אנטוני פלו הוא אחד האנשים החשובים שהשתכנעו להאמין שאלוהים קיים. פלו היה הפילוסוף האתיאיסט הגדול של הדור הזה, אבל הוא החליט, כתוצאה מהיגיון פילוסופי, להאמין באלוהים.

פלו טוען שהוא נאבק בשלוש שאלות מפתח עיקריות. הראשונה הייתה כיצד נוצרו חוקי הטבע? השנייה – כיצד נבעו חיים מחוסר חיים? והשלישית – כיצד היקום מתקיים? התשובות של הנטורליסטים, שמתבססות בעיקר על התיאוריה של דרווין, לא סיפקו אותו. פלו גילה שהטענות התיאיסטיות הקלסיות סיפקו את התשובות הטובות ביותר נוכח הראיות. הטענה הקוסמולוגית-שליקום הייתה התחלה ולכן חייב להיות לו גורם והטענה הטלאולוגית-שהקבועים הפיזיקאליים של היקום מכווננים בצורה שמאפשרת חיים ולכן דורשים מתכנן, סיפקו תשובה הגיונית בהרבה.

במשך מאות שנים הציגו האפולוגטים הנוצרים טענות אלה ואחרות על קיומו של אלוהים, ורבים השתכנעו כמו פלו להאמין באלוהים. המהפך שחל באנטוני פלו מאתיאיזם לתיאיזם מנחיל מכה ניצחת לטענות האתיאיסטים החדשים. לא זו בלבד שהוא היה מענקי הפילוסופים האתיאיסטים, אלא שהוא דוגמה נוספת לכך שהאמונה באלוהים איננה חסרת היגיון. בני אדם הגיוניים שמוכנים לבחון את הראיות וללכת לאורן עשויים להשתכנע בצדקת האמונה בבורא.

 

האם הכריז המדע מלחמה על אלוהים?

האתיאיסטים החדשים טוענים שמדע ואמונה סותרים זה את זה ולכן, מדענים אמתיים צריכים להיות אתיאיסטים, מכיוון שהמדע כבר הוכיח שאלוהים איננו קיים. כיצד מסבירים האתיאיסטים האלה את הראיות לתכנון ביקום? הדובר המוביל של האתיאיסטים, ריצ'ארד דאוקינס, מאמין שהתיאוריה של דרווין עונה על טענת התכנון. לעומת זאת, תגליות שנעשו לאחרונה מגלות ליקויים בתיאוריה של דרווין. היא אינה מסבירה את הגורם ליקום. היא גם איננה מספקת ראיות לכך שחיים נבעו מחוסר חיים.

כמו כן, חסרות בה חוליות מקשרות בשושלת המאובנים ואין כל מנגנון לשינוי המקרו-אבולוציוני. המוטציות והבחירה הטבעית אינן מראות באופן חד משמעי כיצד הן יכולות לחולל שינוי מקרו-אבולוציוני. בקיצור, האתיאיסטים החדשים זקוקים לאמונה רבה כדי לחשוב שהתיאוריה של דרווין תענה על השאלות המאתגרות האלה.

 

המדע והאמונה המשיחית האמתית אינם אויבים זה לזה.

למעשה, ככל שהמדענים חוקרים את הטבע ואת היקום, כך הם ממשיכים לגלות מורכבות ועיצוב שמוציאים מכלל אפשרות שמערכות מורכבות יכולות לנבוע באקראי או כתוצאה מכוחות הטבע. מסיבה זו, מספר המדענים שמודים בבורא תבוני ממשיך לגדול. האתיאיסטים החדשים אינם מודים בעובדה זו.

פראנציס קולינס, מנהיג פרויקט הגנום האנושי ומחבר הספר The Language of God  ("שפתו של אלוהים") מספר כיצד הסדר והדיוק בדי.אנ.איי שכנעו אותו לעבור מאתיאיזם לאמונה באלוהים: "אנשים רבים תוהים על דברים אלה ומניחים שמדען יסודי איננו יכול גם להאמין באלוהים שנמצא מעל הכול. מטרתו של ספר זה היא להפריך את ההנחה הזו בטענה שהאמונה באלוהים יכולה להיות בחירה הגיונית לחלוטין ושעקרונות האמונה למעשה עולים בקנה אחד עם עקרונות המדע".

 

הפיזיקאי סטיבן הוקינג

הוקינג אמר שמהמחקר שלו על היקום עולה שיש רושם עצום של סדר. ככל שאנחנו מגלים יותר על היקום, כך אנחנו מגלים שהוא נשלט על ידי חוקים הגיוניים… בכל זאת נשאלת השאלה מדוע היקום בכלל קיים? אם תרצה, אפשר לומר שאלוהים הוא התשובה לשאלה".

פראנציס קולינס וסטיבן הוקינג הם רק דוגמה אחת מתוך דוגמאות רבות של מדענים עטורי פרסים שמודים שהראיות המדעיות מצביעות על קיומו של בורא. ככל שאנחנו לומדים על התחומים השונים של המדע, כגון: ביולוגיה, מיקרוביולוגיה, אסטרונומיה, פיסיקה וכו', הראיות ממשיכות להצביע על תכנון. מורכבות החיים והסדר שבאים לידי ביטוי ביקום הופכים את המסקנה שאלוהים ברא אותו להגיונית יותר, ומי שרוצה להאמין שהיקום נוצר באקראי על ידי כוחות טבעיים הוא זה שזקוק לאמונה גדולה יותר.

 

האמונה באלוהים מסוכנת

התנועה האתיאיסטית  החדשה טוענת שאמונה באלוהים היא מסוכנת, מכיוון שהיא מהווה מקור לעימותים רבים בעולם היום. רבים גורסים שדתות מטיפות לחוסר סובלנות ואפליה. לדוגמה, בספרו The God Delusion ("האשליה של אלוהים") קובע ריצ'ארד דוקינס ש"אלוהי התנ"ך הוא הדמות הכי פחות נעימה בכל הספרות הדמיונית; דמות קנאית גאה; קטנונית, לא צודקת, שתלטנית וחסרת סליחה; אותה דמות היא מטהרת אתני נקמנית וצמאת דם, שונאת נשים, הומופובית, גזענית, טובחת בילדים, טובחת בעמים, קטלנית, מגלומנית, סדומזוכיסטית, בריונית שמונעת מדחפים זדוניים".

דוקינס בעצם מציג כאן את הבנתו השטחית בכתבי הקודש. אף יהודי, משיחי או נוצרי עם ראש על הכתפיים איננו מאמין באלוהים כפי שהוא מתואר על ידי דוקינס. טעות אחרת היא השימוש המוטעה בתוויות. האתיאיסטים מתארים נוצרים אבנגליים כפונדמנטליסטים לא פחות ממוסלמים, ויוצרים את האשליה ששניהם מלמדים עקרונות זהים. כשדוקינס מצביע לדוגמה על המהומות של המוסלמים כנגד הקריקטורות שהתפרסמו בדנמרק, הוא משווה את האירוע לא עם האסלאם אלא עם דת בכלל – כל הדתות. לעומת זאת, מחקר מעמיק מגלה שקיים הבדל עצום בין תורתו של ישוע לבין תורתו של מוחמד. ההבדל העצום הזה בא לידי ביטוי גם באורח החיים של השניים.  קריאה מעמיקה בברית החדשה מגלה עד מהרה שהאלימות עומדת בסתירה לטבעם של העקרונות שלימד המשיח את תלמידיו, לאהוב את אויביהם ולהתפלל בעד רודפיהם (מתי ה', לח׳-מח׳).

 

יישום עקרונות המשיח רק ישכין שלום בחברה

האתיאיסטים החדשים טוענים שהדתות מקדמות מחלוקת מכיוון שהן יוצרות קבוצות פנימיות וחיצוניות. אכן, יש דתות שמפלות, ועליהן נמנות גם קבוצות נוצריות, אבל זהו עיוות של תורת המשיח. קרבן המשיח ומתנת הישועה עומדים לרשות הכל (יוחנן ג', טז׳). ישוע הושיט יד במהלך חייו לאנשים שהחברה דחתה אותם, ורבים מתלמידיו מתים עד עצם היום הזה בארצות זרות כשהם מכריזים על ישוע לכל. אפילו בתנ"ך, משימתו של עם ישראל הייתה להיות ברכה לעולם כולו (בראשית יב׳). יישום העקרונות האמתיים של כתבי הקודש ממגר אפליה.

אחד הדברים החשובים שהאתיאיסטים החדשים אינם מזכירים הוא ההשלכות ההרסניות של הפילוסופיות האתיאיסטיות. ניטשה צפה שמותו של אלוהים יוביל ליחסיות מוסרית, וזו תביא לשפיכות דמים ברחובות. הקומוניזם במאה ה-20 גרם למותם של מיליוני בני אדם. מיליונים הוצאו להורג בימי שלטונם של מארקס, פול פוט ומאו צ'ה טונג. דתות מסוימות אחראיות לעימותים ולמלחמות, וביניהן נוצרים שעשו שימוש לרעה בעקרונות של כתבי הקודש, אבל האתיאיזם הוכיח את עצמו כמסוכן לא פחות.

 

דת היא תוצאה של תהליך אבולוציוני

האתאיסטים החדשים טוענים שהדת נוצרה כתוצאה מצורך בדמות אב או בנחמה בעולם אכזר, או מפחד מפני הבלתי נודע. הם מסתמכים על חיבוריו של ג'יימס פרייזר וספרו "ענף הזהב" (The Golden Bough), שנכתב במאה ה-19. פרייזר לימד שהדת התפתחה באמצעות תהליך אבולוציוני טבעי שהחל באנימיזם, אמונה ברוחות בטבע. הסגידה לרוחות בטבע הובילה לפוליתיאיזם. בסופו של דבר הגדירו בני האדם אל אחד שהוא משמעותי יותר מכל יתר האלים, עבדו רק אותו ופיתחו את המונותיאיזם. תיאוריה זו מוכרת בתור התיאוריה האבולוציונית של הדת.

האתיאיסטים החדשים מאמינים שבסופו של דבר הצורך של האדם באלוהים יבוא אל קצו והאתיאיזם יהיה סופה של התפתחות אבולוציונית זו. אבל גם במקרה מצער זה האתיאיסטים החדשים אינם מציגים תיאוריה חדשה אלא חוזרים על תיאוריה ישנה שהוכח שהיא לקויה. אחד הליקויים בתיאוריה זו הוא שהיא הושפעה מתיאוריית האבולוציה של דרווין ושאין לה ראיות אמפיריות משמעותיות ומחקר. אחד החיבורים היסודיים והחשובים ביותר הוא חיבורו של האנתרופולוג ד"ר וילהלם שמידט The Origin and Growth of Religion ("מקורה והתפתחותה של הדת" 4,000 עמודים). שמידט חקר מאות תרבויות וגילה שהמונותיאיזם היא הדת העתיקה ביותר. מסתבר שכיוון התפתחותה של הדת הפוך לכיוונה של תיאוריית האבולוציה.

כל התרבויות התחילו מאמונה באב שמימי, ואמונה מונותיאיסטית זו הידרדרה בסופו של דבר לפוליתיאיזם ואחר כך לאנימיזם. התיאוריה הזו נקראת "המונותיאיזם המקורי". הראיות שהציג שמידט ומאוחר יותר האנתרופולוג דון ריצ'רדסון תומכות בתיאור של התקדמות הדת כפי שהיא מוצגת באיגרת אל הרומים פרק א' בברית החדשה. מסתבר שמחקר יסודי והראיות תומכים במודל של כתבי הקודש. האתיאיסטים החדשים מציגים טענות חדשות מעטות בלבד. החידוש שלהן איננו הטענות עצמן אלא השיטה והאסטרטגיה של הקבוצה. יש לציין שבעוד "דת" אכן אשמה בגרימת נזק בלתי הפיך לאנושות, אלוהים מעולם לא ביקש שייצרו עבורו דת כלשהי. למען האמת, לא תוכל למצוא את המושג "דת" בהקשר הזה בשום מקום בתנ"ך וגם לא בברית החדשה.

בתהילים יד׳ נאמר:

"אמר נבל בלבו, אין אלוהים!", הייתכן שהאתיאיסטים החדשים הם חסרי ההיגיון?

עשויים גם לעניין אותך: