לכולנו יש לעיתים צירופי מקרים בחיינו, אך כאשר ישנם מאה צירופי מקרים בו זמנית, אנחנו נצא מנקודת הנחה שלא מדובר בצירוף מקרים, אלא ביד מכוונת בעלת אינטלגנציה. במאמר זה נבחן עשרה מתוך אותם "צירופי מקרים" מהעולם הקוסמולוגי הנוגעים לפרמטרים הדרושים לקיומם של חיים על כדור הארץ.

מרחק כדור הארץ מן השמש

מרחק כדור הארץ מן השמש הוא כ-149,600,000 קילומטרים. הטמפרטורה הממוצעת השוררת על פני השמש היא כ-6,000 מעלות. חומם של כתמי שמש מגיע לבין מיליון לשני מיליון מעלות פרנהייט. מדענים קבעו שאילו היו הטמפרטורות גבוהות ולו רק בכ- 50 מעלות פרנהייט במשך שנה אחת בלבד, או אם כדור הארץ היה קרוב יותר לשמש, המים היו מתאדים והחיים על פני הארץ היו נכחדים. חמישים מעלות פרנהייט הן פחות מ-0.5% של מידת החום הממוצעת השוררת על פני השמש.

מרחק גדול יותר מן השמש היה גורם לקפיאת המים ולהכחדת החיים. נראה שטמפרטורת השמש ומרחק כדור הארץ ממנה נקבעו בדיוק למטרת הפיכת כדור הארץ למקום שמאפשר את קיומם של יצורים חיים.

מהירות התנועה במסלול סביב השמש

כדור הארץ נע סביב השמש במהירות של כ-29 קילומטרים לשנייה. אילו היה כדור הארץ מאט את המהירות ל-10קילומטרים לשנייה, היצורים החיים היו נשרפים. אם מהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש הייתה גדלה ל-60 קילומטרים לשנייה, כוכב הלכת היה חורג ממסלולו אל תוך החלל הקר, והחיים היו נכחדים במהרה.

נראה שמהירות תנועת כדור הארץ סביב השמש תוכננה בקפידה בדיוק למטרה מסוימת והיא- הפיכת כדור הארץ למקום שמאפשר קיומם של חיים.

קצב סיבוב כדור הארץ סביב צירו

כדור הארץ משלים סיבוב אחד ביום בדיוק באופן המבטיח שלא נישרף במשך היום ולא נקפא בלילה. הוא סובב סביב צירו במהירות של 0.4651 קילומטרים לשנייה בקו המשווה (כ-1,670 קילומטרים לשעה). לו הסתובב סביב צירו לאט יותר, כל צורות החיים היו חדלות מלהתקיים מפני שהיו קופאות בלילה או נצרבות מן החום העז במשך היום. אם, לדוגמא, כדור הארץ היה מסתובב במהירות של 167 קילומטרים לשעה (לכוכב מרקורי נחוצים 59 ימים כדי להשלים סיבוב סביב צירו. לנוגה נחוצים 243 ימים לשם כך), הימים והלילות היו ארוכים פי 10 ממשכם כעת.

החום היה עולה בחודשי הקיץ עד לנקודה שלא הייתה מאפשרת ליצורים חיים להתקיים. הטמפרטורות בחודשי החורף היו יורדות למינוס מאות מעלות מתחת לאפס, והחיים לא היו מסוגלים להמשיך בקיומם. למעשה, אילו הטמפרטורה השנתית הממוצעת על פני האדמה הייתה עולה או יורדת ולו רק במעלות אחדות, רוב צורות החיים היו נצלות או קופאות במהרה. השינוי היה מפר את יחסי כמות ושטח המים- קרח, ואיזונים אחרים, והיו לכך השלכות הרסניות.

נסו לדמיין מצב שבו היו נדרשות לסיבוב כדור הארץ סביב צירו עשר שעות. כוכב צדק וכוכב שבתאי נעים מסביב צירם במהירות זו, שלא כמו הסיבוב בן 24 השעות של כדור הארץ סביב צירו. זמן הערנות הנורמלי של האדם, שמשכו 16 שעות, היה מופרע בשל הצורך התמידי להתרגל לשינויים: לעשר שעות של אור יום ולשש שעות חשכה- ולאחר כך ההפך- לשש שעות של אור יום ולעשר שעות חשכה. נראה שמהירות סיבוב כדור הארץ סביב צירו תוכננה בדיוק למטרה מסוימת- להפוך את התנאים על כדור הארץ למתאימים לקיומם של חיים.

זווית נטיית ציר הסיבוב

כדור הארץ נטוי מעט על צירו בזווית של 23.4 מעלות. הנטייה עוזרת לאיזון כמות הקרינה המגיעה מן השמש, כך שהטמפרטורה לא הופכת חמה מדי או קרה מדי לקיומם של היצורים החיים. אם הארץ הייתה נטויה בזווית של 80 מעלות ביחס לשמש (כמו אורנוס), לא היו לנו ארבע עונות שנה. ללא עונות השנה, החיים היו נעלמים. שני הקטבים היו שרויים בדמדומים נצחיים. אדי מים מהאוקיינוסים היו נישאים על ידי הרוחות לעבר הצפון והדרום וקופאים כשהיו מתקרבים לקטבים. במהלך הזמן, יבשות ענק של שלג וקרח היו נוצרות באזורי הקטבים, וגורמות להפיכת רוב שטח פני כדור הארץ למדבריות יבשים. בסופו של דבר, האוקיינוסים היו נעלמים לגמרי והגשמים היו חדלים.

משקל הקרח המצטבר בקטבים היה גורם לקו המשווה להתרחב וכתוצאה מכך, סיבוב כדור הארץ היה משתנה באופן דרסטי ויוצר השפעות שליליות נוספות על צורות החיים עלי אדמות. זווית ההטיה של כוכבי הלכת האחרים שונה מאוד: פלוטו 60 מעלות, צדק ונוגה 3 מעלות, מרקורי (חמה)- ללא הטיה. נראה שזווית ההטיה של כדור תוכננה בדיוק למטרת הפיכת כדור הארץ למקום ידידותי לקיומם של חיים.

תנודת כדור הארץ

במסלול המעגלי של כדור הארץ סביב השמש קיימת שונות- תנודה קלה של 3 מעלות, המסייעת להסיט ולהפחית את עוצמת קרני השמש. לו נע יותר מ-3 מעלות כלפי מעלה, הקטבים היו קופאים וכתוצאה מכך האוקיינוסים היו מצטמקים, דבר שהיה גורם להגדלת שטח היבשות ובסופו של דבר להפיכתן למדבריות. לו נע יותר מ-3 מעלות כלפי מטה, כיפות הקרח של הקטבים היו נמסות וגורמות לעליית גובה פני המים באוקיינוסים, דבר שהיה גורם לספיגת פחמן דו חמצני מן האטמוספרה.

תופעה זו הייתה מגבילה את גדילת הצמחים- יצרני החצן הראשיים. נראה שמידת התנודה של כדור הארץ תוכננה בדיוק למטרת הפיכת כדור הארץ למקום ידידותי לקיומם של חיים.

גודל הירח ומרחקו מכדור הארץ

הירח הוא בדיוק בגודל הנכון ונמצא בדיוק במרחק הנכון מכדור הארץ. אילו היה גדול יותר או קרוב יותר, האוקיינוסים היו מציפים חלק גדול מאזורי החוף הנמוכים והשטוחים. אילו היה קרוב יותר לכדור הארץ (כ-80,000 קילומטרים במקום כ-384,000 קילומטרים), הגאות לאורך קו החוף של טקסס הייתה מגיעה עד הרי הרוקי ויוצרת רוחות הוריקן.

נחשולי ענק היו מציפים את היבשה ואת העמקים וגורמים לבליית ההרים. משערים שכאשר פני היבשות היו נהיים שטוחים, המים היו מכסים את כל פני כדור הארץ עד לעומק של כ-2.4 קילומטרים. אם הירח היה קטן יותר או רחוק יותר, זרמי הגאות והשפל היו חלשים מכדי לשמור על ניקיונם של הנמלים שלנו ולספק להם חמצן, החיוני לשרשרת המזון. נראה שהן הגודל והן המרחק של הירח מכדור הארץ תוכננו במיוחד למטרה מסוימת והיא, להפוך את כדור הארץ למקום ידידותי לקיומם של חיים.

קוטר כדור הארץ

קוטרו של כדור הארץ הוא כ-12,750 קילומטרים. המדענים אומרים שאם קוטרו של כדור הארץ היה גדול ב-1,600 קילומטרים, כוח המשיכה שלו היה גדל וגורם לסדרת תגובות שרשרת. משקל האוויר היה גדול, וכתוצאה מכך היה נפח המים שעל כדור הארץ גדל, פני האוקיינוסים היו עולים ומציפים שטחים נרחבים מפני כדור הארץ.

אילו היה קוטר כדור הארץ קטן ב-1,600 קילומטרים, כוח המשיכה היה קטן ומאפשר לאטמוספירה להתפזר ולהתנדף אל החלל. קיומם של חיים לא היה אפשרי אז, ומטאוריטים היו מכים כל הזמן על פני כדור הארץ, עד שהוא היה הופך להיות דומה לירח- כוכב לכת קפוא וחסר חיים. נראה שקוטר כדור הארץ תוכנן במיוחד למטרת הפיכה כדור הארץ למקום המאפשר קיומם של חיים.

גובה פני האוקיינוסים

האוקיינוסים של כדור הארץ משמשים כווסתים ושומרים על יציבות הטמפרטורה. למים סגולות מיוחדות במינן, הם קולטים כמויות חום גדולות מבלי שיחול שינוי גדול בטמפרטורה שלהם. אם לא הייתה כמות עצומה שכזו של מים על כדור הארץ, ההבדל בטמפרטורה בין היום והלילה היה גדול בהרבה. אם גובה פני האוקיינוסים היה נמוך יותר, עונות הקיץ היו חמות וארוכות.

במקומות רבים פני המים היו חמים כל כך, עד שניתן היה להרתיח בהם ביצים בשעות היום, ובלילה הם היו קרים כל כך, עד שהמים היו קופאים. אם גובה פני האוקיינוסים היה גבוה יותר, הפחמן הדו חמצני הנמצא באוויר היה נספג וצמחים רבים, שהם המקור העיקרי לייצור החמצן, היו גוועים. נראה שגובה פני האוקיינוסים תוכנן במיוחד למטרת הפיכת כדור הארץ למקום המאפשר חיים.

עובי קרום כדור הארץ

עוביו של קרום כדור הארץ הוא בדיוק העובי הנכון. מדענים קבעו שאילו הוסיפו כשלושה מטרים של חומר מוצק לכל פני כדור הארץ, כל החמצן האטמוספרי היה מתחמצן (מסולק ממנה). בהתחשב בכך שקוטר כדור הארץ הוא כ-12,750 קילומטרים, העובדה ששלושה מטרים היו מחוללים שינוי גדול שכזה, מעוררת תהיות לגבי הרעיון שעובי קרום כדור הארץ הגיע לממדיו באופן מקרי. נראה שעובי קרום כדור הארץ תוכנן במיוחד למטרת הפיכת כדור הארץ לידידותי לקיומם של חיים.

הרכב האטמוספירה

מה שומר על יציבותה של האטמוספירה המקיפה את כדור הארץ? לכוכבים מאדים ונוגה יש כ-90% פחמן דו חמצני, בעוד שאטמוספירת כדור הארץ מורכבת מכ-21% חמצן, 75% חנקן ומעט מאוד פחמן דו חמצני. מה שומר על ההרכב הזה באופן שהוא "במקרה" חיוני לחיים?  חשבו על רמת החמצן: 21%. אילו הייתה הרמה 25%, היערות לא היו יכולים לצמוח מחמת שריפות שהיו ניצתות במהלך סופות ברקים.

אפילו גשם סוחף לא היה יכול לכבות את השריפות האלה. אילו הייתה רמת החמצן 19% (רק שני אחוזים פחות), היינו נחנקים. אילו הרמה הייתה גבוהה ב-10%, כדור הארץ היה מתפוצץ כמו כדור אש ענקי. נראה שרמת החמצן באטמוספירה של כדור הארץ תוכננה במיוחד כדי שתתאים להפיכת כדור הארץ לידידותי לקיומם של חיים.

 

עשויים גם לעניין אותך: