מהימנות תרגום השבעים (הספטואגינטה)

ברצוננו להתייחס כאן ברצינות למאמר שנכתב בנוגע לאמינות ולמהימנות שיש לתרגום השבעים (הספטואגינטה)1. ננסה להתעלם מהסגנון הבוטה ומהטון המתנשא אשר בהם נקטו מחברי המאמר ובמקום זאת, לפנות באופן ענייני לדברי הסחי אשר נשתלו שם. במבט ראשון אמנם נראה המאמר קוהרנטי והגיוני, אך לאחר קריאה נוספת מגלים על נקלה כי מדובר בלא יותר מאשר מגדל קלפים; אשליה דמגוגית המבוססת על מניפולציה רטורית ותו לא.

עיון במאמר חושף כי מחבריו לא חסכו במובאות חלולות ממקורות עלומים, אשר רובם ככולם חוברו מאות ואלפי שנים לאחר כתיבת תרגום השבעים ולאחר חיבור כתבי הברית החדשה. אך מדהים עוד יותר לגלות אלו ציטוטים לא תמצאו במאמר: למרות שכל הטיעון סבב על הקשר בין תרגום השבעים לכתבי הברית החדשה, אין ולו גם דוגמא אחת ויחידה למקרה או לפסוק מהברית החדשה, אשר לקוחים מתרגום השבעים וסותרים את נוסח המסורה. אף לא ציטוט אחד!

שימו לב, בברית החדשה מצויים כ- 1000 ציטוטים מהתנ"ך; ב- 99% מהמקרים אין הבדל משמעותי ומהותי בתוכן בין הציטוט מיוונית לבין הכתוב בנוסח המסורה. כתבי הברית החדשה נכתבו ביוונית ולכן סביר להניח כי הציטוטים נלקחו מתרגום המקרא ליוונית. עם-זאת, בשום בקום בברית החדשה לא נאמר במפורש על ציטוט כל שהוא כי הוא נלקח "מתרגום השבעים". סביר להניח כי מחברי הברית החדשה השתמשו במקור יווני המזכיר את הספטואגינטה, אך מכיוון שנוסח זה אכן עבר שינויים לאחר סיום חיבור הברית החדשה, איננו יודעים בוודאות כיצד נראה אותו מקור יווני אשר בו עשו מחברי הברית החדשה שימוש.

כיוון שכותבי המאמר לא טרחו להביא דוגמאות מהברית החדשה, מצאנו לנכון להעלות שתיים אשר בד"כ מהוות סיבה למחלוקת ולמדון ולהוכיח מדוע אין בשני המקרים לא מיני ולא מקצתי:

א) בבשורת מתי פרק א', מופיע ציטוט של נבואה מישעיהו ז' 14: "הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְיֹלֶדֶת בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל" (מתי א' 23). בנוסח היווני נעשה שימוש במילה היוונית שפירושה "בתולה" (כפי שכתוב בדיוק בספטואגינטה לישעיהו ז' 14). המקטרגים נעמדים על רגילהם האחוריות ומביעים תרעומת על הסילוף "הנוצרי" לכאורה ועל השינוי מ"עלמה" ל"בתולה"; אך הם שוכחים כי גם כאשר מותירים את המילה העברית עלמה על קנה, עדיין מקבלים את אותה המשמעות, קרי: עלמה = נערה בתולה.

הרב בן-אברהם כבר הוכיח באופן נהיר כי מבחינה מקראית-פילולוגית הביטוי "עלמה" בתנ"ך איננו אלא מילה נרדפת לבתולה (מהות התיאולוגיה של היהדות, 2002: 96-99). לכן, מלכתחילה, הטענה המתריסה בדבר סילוף נוצרי מגמתי מעלמה לבתולה, נשענת על כרעי תרנגולת בלבד ואין לקחתה בכובד ראש.

ב) פסוק נוסף בו אוהבים המתנגדים לנופף, לקוח מדרשתו של אסטפנוס, במעשי השליחים פרק ז' 14: "וַיִּשְׁלַח יוֹסֵף וַיִּקְרָא לְיַעֲקֹב אָבִיו וּלְכָל־מִשְׁפַּחְתּוֹ שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ נָפֶשׁ". לכאורה נדמה כי הפסוק סותר את נוסח המסורה, כפי שהוא מופיע בשמות א' 5 (ודברים י' 22), שם נאמר: "וַיְהִי כָּל־נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ־יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם". ברם המתנגדים שוכחים כי לא רק בתרגום השבעים מופיע המספר שבעים וחמש; במגילות אחדות ממדבר יהודה (קומראן) ניתן למצוא את שתי האפשרויות גם יחד: בקלפים מסוימים נכתב שבעים ובאחרים כתוב שבעים וחמש!

וכך, נדמה כי על מספר זה קיבלנו תיקו, דהיינו: בספטואגינטה ובחלק ממגילות ים המלח נאמר שבעים וחמש; בנוסח המסורה ובחלק אחר ממגילות קומראן כתוב שבעים. על כל פנים, התמונה ברורה דיה: האנטגוניזם כלפי תרגום השבעים אינו במקום, אינו מוצדק וההתקפה כלפיו אינה מקובלת בקרב חוגים אקדמיים רציניים המקדמים מחקר טקסטואלי גרידא.

מחברי המאמר לא בחלו בניסיונות להציג אסמכתאות מופרכות ממספר מקורות זניחים, על מנת לחבל במהימנות תרגום השבעים. דע עקא, מרבית הציטוטים אשר הוצגו במאמר לקוחים ממקורות "נוצריים" פופולריים (ולא אקדמיים). בתגובתנו, לא נלאה אתכם באין ספור ציטוטים מהצד השני, אשר מגבים ומאששים את אמינות הספטואגינטה. חשוב לזכור כי אחרי ככלות הכל, מדובר במסמכים יהודיים ולכן במקום לרעות בשדות זרים ולחפש בארות נשברים, נסתפק בעדותו של פרופ' עמנואל טוב – חוקר בעל מוניטין עולמי ונחשב לבר-סמכא מספר אחת בתחום ביקורת נוסח הטקסט המקראי.

חתן פרס ישראל לחקר המקרא (תשס"ט), התייחס לתרגום השבעים וקבע חד-משמעית: "נודעת לו חשיבות רבה במחקר המקרא… (ביקרות נוסח המקרא, 1997: 106); "אפשר לשחזר פרטים מרובים במקורו העברי של התרגום, מאחר שחלקים גדולים תורגמו במידה מרובה של נאמנות מילולית" (שם, עמ' 113). בספרו, הוא מתאר את חשיבות תרגום השבעים הנמצא בידינו לקביעת הטקסט המקורי שבתנ"ך ומסביר כי תרגום זה, יחד עם הנוסח השומרוני והנוסח המסורתי, מהווה את אחד המקורות החשובים ביותר לקביעת הטקסט האותנטי של התנ"ך. בתוך כך, מגילות מדבר יהודה אשר אותרו בקומראן, משקפות לקט של שלושת הנוסחים האלה.

מעניין כי בדיונו על תרגום השבעים ותרומתו לקביעת הנוסח המקורי של התנ"ך העברי, פרופ' טוב לעולם אינו מטיל ספק במניעיהם של המתרגמים ואינו מזכיר ולו גם פעם אחת חשש לסילוף הטקסט על-ידי מעתיקים נוצריים או אחרים. דווקא כאשר הוא מתייחס לנוסח המסורה, סובר פרופ' טוב כי עד לאחר מרד בר-כוכבא, ולמעשה עד ימי הביניים, לא נשתמר נוסח אחיד של טקסט המסורה.

תכנים מומלצים:
1 מתוך 166

אדרבא, היו קבוצות דומות של טקסטים ורק לאחר מרד בר-כוכבא, פעלו הפרושים (הרבנים) לקראת קביעת נוסח אחד מחייב. זאת אומרת, כי דווקא טקסט המסורה – ולא הספטואגינטה – הוא אשר עבר עיבוד מחדש לאחר תקופת חתימת כתבי הברית החדשה. מגילות מדבר יהודה מראות כי קיימם היו נוסחים שונים ונפוצים בקרב עם ישראל וחלק ניכר מהם לא היו תואמים את הטקסט המסורתי, אלא דווקא את תרגום השבעים ונוסחים אחרים.

חשוב לציין כי בין מגילות ים המלח נמצאה גם מגילה של תרי-עשר הנביאים בנוסח התואם את יוונית הספטואגינטה, וזאת כמאה-מאתיים שנה לפני חיבור כתבי הברית החדשה. בתקופתו של ר' עקיבא נעשה עיבוד מחדש של הטקסט העברי על מנת להתאימו לשיטות הפרשנות של ר' עקיבא. דהיינו, נעשה עיבוד מגמתי של טקסט המסורה, כך שישרת מגמה או תפיסה מסוימת של רבנים אחדים… ואין לכך ראיות ממשיות לשינוי בתרגום השבעים.

לשם דוגמא: במזמור כ"ב 17 כתוב בנוסח המסורה: "כארי ידי ורגלי". בנוסח של תרגום השבעים למילה "כארי", נעשה שימוש במילה יוונית המתארת חפירה (כלומר: "חפרו בידיי וברגליי"). מעניין כי הטקסט במגילות מדבר יהודה, נמצא זהה לתרגום השבעים (כמו-כן, תרגום זה נמצא בכמה כתבי יד עבריים מימי הביניים). זו דוגמא לכך כי אמינות תרגום השבעים נתמכת ע"י טקסטים קדומים לנוסח המסורה אשר מצוי בידינו כיום. למרות כל זאת, הברית החדשה אינה מצטטת פסוק זה מתרגום השבעים, על אף שהדבר עשוי היה לשרת מטרות אפולוגטיות אשר תשמשנה להוכחת נבואה מקראית על צליבה עתידית של המשיח.

יש לציין כי הטקסט הקדום ביותר של המקרא בעברית הוא מגילות מדבר יהודה וכשם שיש הבדלים בין נוסח תרגום השבעים לבין המסורה, כך ישנם הבדלים בין המסורה לבין הנוסח של מגילות מדבר יהודה. במילים אחרות, כשם שיש טקסטים במגילות אשר תואמים את המסורה, כך יש טקסטים במגילות אשר תומכים דווקא בתרגום השבעים לעומת הנוסח המסורה.

חשוב להטמיע, אין לאיש כיום את הנוסח המקורי של תרגום השבעים כמו שאין בנמצא את הנוסח המקורי של המסורה. הקלפים אשר עליהם כתבו בימי קדם פשוט התכלו וכמובן כי מה שנותר כיום, איננו אלא העתק של המקור. זה נכון לגביי כל טקסט מן העת העתיקה.

המגמה היחידה בעיבוד הטקסט המקורי היתה תמיד לשאוף לקרב אותו לטקסט האותנטי, ולא להרחיקו ל"נוסח נוצרי" או זר, כפי שנטען במאמר. ראוי להזכיר שוב כי גישה שלילית לגביי תרגום השבעים, כמו זו שבמאמר, אינה קיימת בחוגים אקדמיים – שם, כפי שראינו, דווקא מעריכים מאוד את תרומת הספטואגינטה למחקר קביעת נוסח המקרא.

הטענה העיקרית החוזרת ונשנית במאמר, גורסת כי תרגום השבעים סולף ע"י מלומדים נוצרים כדי להתאימו לכתוב בברית החדשה, אינה עומדת בקנה אחד עם השכל הישר וההיגיון הפשוט. חוקרי הברית החדשה מעריכים כי אגרותיו של שאול השליח מהוות את החיבורים המוקדמים ביותר מבין כל ספרי הברית החדשה ומתארכים אותם לשנת 50-60 לספירה בקירוב.

אגרות שאול מכילות עשרות ציטוטים מהתנ"ך ולכן לאור דברי המאמר, עלינו לשאול: האם סביר להניח כי שאול השליח ציטט את תרגום השבעים לאחר שהלה סולף בידי הנוצרים? האם באמת ייתכן שהיו קיימים נוצרים אשר קדמו לשאול השליח ולתלמידיו של ישוע אשר יכלו לסלף את הספטואגינטה? מי היו אותם נוצרים? הלא תלמידיו של ישוע היו "הנוצרים" הראשונים, אז כיצד ניתן לטעון כי קמו "נוצרים" לפניהם שסילפו משהו?

יתרה מכך, ניתן לשאול מדוע "הנוצרים" המסתוריים המוזכרים במאמר לא סילפו את כתבי הברית החדשה כדי שיתאימו למסורה? הרי אם נתגלו סתירות בין הברית החדשה לתרגום המסורה או לתרגום השבעים המקורי, האם לא היה קל יותר לסלף את העתקי הברית החדשה במקום לחבל בספטואגינטה? שוב נדמה כי שנאתם היוקדת של מחברי המאמר כנגד המשיח ישוע, העבירה אותם על דעתם ומנעה מהם להפעיל שיקול דעת אלמנטרי.

לסיכום, חשוב להבהיר שני דברים: א- נכון, אם מחפשים בנרות, כנראה שניתן יהיה למצוא קובלנות וסייגים אזוטריים בכל דבר, לרבות נוסח הספטואגינטה, נוסח המסורה וכתבים אחרים מהעת העתיקה. ברם יש להדגיש, תרגום השבעים שומר על מעמדו הגבוה והיציב בקרב חוגים אקדמיים רציניים וכפי שראינו, חוקרים בעלי שם מתייחסים אליו כמקור חשוב ומהימן לקביעת הנוסח האותנטי של הטקסט המקראי;

ב- אין זו הפעם הראשונה (וכנראה גם לא האחרונה) אשר בה אנו נאלצים להתמודד עם טענותיהם של המקטרגים כנגד מהימנותם של כתבי הברית החדשה. אך חשוב לזכור כי עד כה השבנו על כל טענה שהועלתה בצורה מלאה והוכחנו כי אין עסקינן אלא בעורבא-פרח; עם-זאת, האיבה אשר רוכשים חברי יד-לאחים למשיח ישוע מונעת מהם להודות בכך ולגלות ולו גם מעט ענווה ויושרה אינטלקטואלית; ברגע בו אנו עונים על טענה אחת, מייד נתקלים בטענה מגוחכת חדשה…

על כל פנים, תודה לאל, לא תש כוחנו ואיננו מתרשמים מהניסיונות לייגענו במבול של סייגים וקובלנות; אדרבא, דבר אלהים נר לרגלינו, אור לניתבתנו; ולכן אנו מקבלים בשמחה כל הזדמנות לשוב ולדרוש בדברו הקדוש ללא לאות, כמצוות ישוע המשיח אדוננו: "דִּרְשׁוּ בַכְּתָבִים אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לָכֶם חַיֵּי עוֹלָם בָּהֶם, וְהֵמָּה הַמְּעִידִים עָלָי׃" (יוחנן ה' 39).
[1] http://www.xmessianic.co.il/?CategoryID=160&ArticleID=92

אולי גם יעניין אותך: