הנבואה על כהן מלכי צדק – תהילים ק"י

"לְדָוִד מִזמְוֹר. נְאֻם יהוה | לַאדֹנִי: שֵׁב לִימִינִי, עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ:  מַטֵּה עֻזּךְָ יִשְׁלַח יהוה מִצִּיּוֹן, רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ: עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ, בְּהַדְרֵי־קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, לְךָ טַל יַלְדֻתֶךָ: נִשְׁבַּע יהוה | וְלֹא יִנָּחֵם, אַתָּה־כֹהֵן לְעוֹלָם, עַל־דִּבְרָתִי מַלְכִּי־צֶדֶק: אֲדֹנָי עַל־יְמִינְךָ, מָחַץ בּ יוֹם־אַפּוֹ מְלָכִים: יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ עַל־אֶרֶץ רַבָּה: מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה, עַל־כֵּן יָרִים רֹאשׁ." (תהילים ק"י)

תהילים ק"י שייך לקטגוריה הרביעית של הנבואות המשיחיות שהוזכרו בהקדמה, מכיוון שהוא מקיף את תוכניתו השלמה של אלוהים לגבי המשיח. בשבעת פסוקיו הקצרים כולל מזמור זה את כל ארבעת שלביה של תוכנית זו: ביאת המשיח הראשונה, מרווח של זמן, שובו של המשיח וימות המשיח. המזמור מתחלק לשלושה קטעים או בתים.

בית א' – ק"י 2-1

חשוב לציין תחילה שמחבר המזמור הוא דוד, שמלך על כל ארץ ישראל. הוא שלט בעמים השכנים וגבה מהם מיסים, וכך כונן אימפריה יהודית. לדוד לא היה כל אדון אנושי מעליו; הוא לא היה כפוף לשום שררה או סמכות מלבד ה' עצמו. בכל זאת בפס' 1 דוד מדבר על שני אדונים: "נְאֻם יהוה לַאדֹנִי…". דוד מדבר על שתי דמויות – ה' ו"אדוני". אבל מי יכול להיות "אדוניִ", אם אין לדוד אדון אנושי מעליו? הדרך היחידה להבין את הפסוק היא לראות את ה' כאלוהים האב ואת "אדוניִ" כמשיח. לכן, המשיח הוא המוזמן פה לשבת לימין אלוהים. זוהי נבואה שהתגשמה בעלייתו של ישוע למרומים לאחר שהשלים את מעשה הגאולה שלו, וישב לימין אביו שבשמים.

מן הנבואה הזו משתמע קיומו של מישהו שהוא הן אלוהים והן אדם. ממלכים א' ב' 19 עולה שמי שיושב לימינו של המלך חייב להיות שווה למלך. כשמלך כלשהו ערך ביקור ממלכתי אצל מלך אחר, הוא נהג לשבת לימין המלך המארח. המשיח מוזמן לשבת לימינו של אלוהים, מכאן שהמשיח חייב להיות שווה לאלוהים. מההיבט האנושי שלו, המשיח חייב להיות צאצא לבית דוד, ומההיבט האלוהי שלו הוא ראוי לשבת לימין אלוהים. הוא יֵשב שם במשך תקופה מסוימת, "עַד־אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ…". אמירה זו מרמזת על ביאת המשיח הראשונה ועל הידחותו. כאשר יבוא בפעם הראשונה הוא ייתקל בתגובה עוינת, ומפס' 2 עולה שהאויבים שנזכרו בפס' 1 נמצאים בציון עצמה. מאחר שהוא נדחה כאשר בא בפעם הראשונה הוא מוזמן לשבת לימין אלוהים למשך תקופה מסוימת, עד שאויביו ייכנעו לפניו. מזמור פ' מפתח את הרעיון ביתר הרחבה.

בית ב' – ק"י 4-3

כאן אפשר לראות את השינוי המיוחל באויביו של המשיח. כשהמשיח יבוא בשנית, ביום "חילו", כלומר, בכוח רב, עמו יתנדב ברצון. ואז, בפס' 4, נאמר דבר מה חדש וחשוב ביותר על המשיח: הוא יהיה כוהן על דברתי )כדוגמת( מלכי־צדק. כוהן כמלכי־צדק יכול לפי בראשית י"ד להיות גם כוהן וגם מלך. מדובר בתקופה שקדמה למשה, שהרי במסגרת תורת משה השילוב בין מלוכה לכהונה לא יתאפשר עוד. התורה קבעה שכל הכוהנים יהיו משבט לוי והמלכים – משבט יהודה. על מנת להגשים נבואה זו יהיה צורך, אם כן, שתורת משה וסדרי הכוהנים יחלפו. הברית החדשה (עברים ז' 18-11) מלמדת בבירור שישוע הגשים את התורה וביטל את תוקפה במותו, והחיל במקומה את תורת המשיח. במסגרת תורת המשיח תופסת כהונת מלכי־צדק את מקומם של בני לוי; לכן, המשיח הוא אכן גם כוהן וגם מלך. פס' 4 מציין כי כהונתו ומלכותו של המשיח הן לעולם.

בית ג' – ק"י 7-5

פסוקים אלה עוסקים בביאת המשיח השנייה ואינם שייכים לענייננו כאן.

 

לסיכום, על פי תהילים ק"י:

  • המשיח יהיה גם כוהן וגם מלך, כדוגמת מלכי־צדק.
  • המשיח חייב להיות גם אלוהים וגם אדם. על מנת להיות כוהן הוא חייב להיות אדם, אבל על מנת לשבת לימין אלוהים הוא חייב להיות שווה לאלוהים.
  • ביאת המשיח הראשונה תיתקל בדחייה.
  • המשיח יעלה למרום אחרי שיידחה.
  • אחרי שהמשיח יעלה למרום, הוא יֵשב לימין אלוהים.
  • המשיח ישוב כשעם ישראל יקבל אותו.
  • המשיח ימלוך בישראל בימות המשיח.

אולי גם יעניין אותך: