הכשלון במציאת אב קדמון משותף לאדם ולניאנדרטליים

לאחרונה פלאואנתרופולוגים מארה"ב ואירופה ביקשו לזהות את האב הקדמון המשותף של בני האדם המודרניים והניאנדרטליים על ידי שחזור מאפייני השיניים של שני המינים המשוערים הללו.

השוואת שחזור אנטומיית השיניים בין האדם עם הומינידים מוכרים, נכשלה במציאת התאמה. בהתבסס על מחקר זה, זה נראה כאילו המועמדים הכי הגיוניים- הומו ארקטוס, הומו אנטקסור, והומו היידלברגנסיס, בשביל ייצוג האב הקדמון המשותף בין בני האדם המודרניים ולניאנדרטליים, כבר לא שנויים במחלוקת. אי יכולתם של הפלאואנתרופולוגים להצביע על האבות האבולוציוניים המרכזיים הללו אינה מבשרת טובות לרעיון הפרדיגמה של האבולוציה האנושית.

מדענים רבים חושבים שבני האדם התפתחו, וחולקים אב קדמון משותף, עם השימפנזים והשימפנזים הננסיים.  בכדי להצדיק מחשבה זו, הם מצביעים על תיעוד מאובני ההומינידים. פלאואנתרופולוגים חשפו מספר מיני הומינידים מאזורי אפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואירופה. יצורים אלו הופיעו לראשונה על פי תיעוד המאובנים לפני כ 7 מיליון שנים והתקיימו עד לפני כמה אלפי שנים.

הפלאואנתרופולוגים מפרשים את ממצאי ההומינידים כצורות ביניים, הלכאורה מייצגים את השינויים האבולוציוניים, שיצרו לבסוף את בני האדם המודרניים. חלק מהיצורים הללו ממוקמים בעץ האבולוציוני כענפים צדדיים ולא כאבות אבולוציוניים קדמוניים ישירים לבני האדם המודרניים. אך עדיין, המדענים אינם מבינים איך אלו שכן עשויים לכאורה להיות חלק מהשושלת האבולוציונית הישירה שלנו, קשורים אחד לשני ולבני האדם.

מחקר שנערך לאחרונה על ידי צוות מארה"ב ומאירופה מדגיש את הבעיה שעמה פלאואנתרופולוגים מתמודדים בנושא תיעוד המאובנים.
חוקרים אלו ניסו לזהות את האב ההומינידי המשותף שנקרא  MH-N LCA, אשר אנו והניאנדרטלים חולקים. בהתבסס על השוואות גנטיות, פלאואנתרופולוגים חושבים שבני האדם והניאנדרטלים חולקים אב קדמון משותף שהתקיים לפני כ800,000 שנים. כאשר שתי השושלות הללו התפצלו, האחת שהובילה לניאנדרטלים התפצלה שוב לפני כ650,000 שנים ויצרה ניאנדרטלים ואת האדם הדניסובי.

המועמדים הראשיים לתפקיד האב הקדמון המשותף (MH-N LCA) הם הומו היידלברגנסיס וההומו אנטקסור. האסטרטגיה שאותה לקחו החוקרים בשביל לזהות את ה- MH-N LCA התמקדה על ניתוח השוואתי של שיניי הומינידיים. זה היה הישג לא קטן. הם בדקו 1,200 שיניים מאובנות, המייצגות 12 מיני הומינידים. באמצעות שימוש בטכניקות אנליטיות שפותחו לאחרונה, החוקרים שחזרו את אנטומיית השיניים של ה- MH-N LCA המשוער. הם קיוו כי שחזור התכונות השיניים, יתאים לשיניים של המינים ההומינידיים המועמדים.

למרבה הצער, השחזורים לא תאמו את המאפיינים של כל שיני המאובנים של ההומינידים הידועים. במילים אחרות, תכונות השיניים של MH-N LCA לא תאמו עם אלו של ההומו ארקטוס, ההומו אנטקסור, וההומו היידלברגנסיס- שזו תוצאה מאכזבת ולא צפויה.

בהתבסס על הניתוח שלהם, החוקרים הגיעו למסקנה כי אותו MH-N LCA התקיים לפני כ- 1 מיליון שנה, הרבה יותר מוקדם ממה שהנתונים הגנטיים מצביעים. אאידה-רובלס, המחבר הראשי של המחקר כותב: "התוצאות שלנו מסבות את תשומת הלב לפערים הרחבים בין ההערכות המולקולריות לבין ההערכות הפלאואנרופולוגיות לגבי זמן ההתפצלות בין הניאנדרטלים לאדם המודרני. לא ניתן להתעלם מהסתירות הברורות הללו, יש ליישב אותן איכשהו."

החוקרים ניסו להסביר את התוצאות הללו בכך ששיערו כי אנטומית השיניים לא יכולה להיות שימושית עבורי שחזורי אבות אבולוציוניים קדומים. חוקרים אחרים הראו כי נתוני שיניים לא יכולים לשמש לבניית עצים אבולוציוניים אמינים. אם כך, אז גישה זו עשויה להיות פגומה מיסודה. הצוות הציע גם כי ייתכן והם לא חיפשו במקום הנכון. הם הגבילו את הניתוח שלהם לשרידי מאובנים שנמצאו באירופה, כך הם גם מצביעים על כך שאולי דגימות ההומו היידלברגנסיס  מאפריקה עשויות להתאים במקום. אך עדיין, אין שום סיבה לחשוב שצורות ההומו היידלברגנסיס האפריקאי והאירופאי יהיו שונות.

ברור כי יש עוד עבודה רבה  שצריכה להיעשות. זה מעניין שכאשר החוקרים ניסו לזהות את האב הקדמון המשותף של בני האדם המודרניים והניאנדרטלים, הם לא היו מסוגלים לעשות זאת. וזה כאמור לא מבשר טובות לרעיון האבולוציה האנושית.

אולי גם יעניין אותך: