כמה זמן דרוש לתהליך האבולוציה?

המתנגדים לתיאורית הבריאה טוענים כי החיים החלו על ידי מפגש אקראי של חומצות אמיניות (המרכיבות את החלבון). הסיכוי ליצירה אקראית של חלבון יעיל (ואפילו יהיה זה הקטן ביותר) שואף לאפס.

סטטיסטיקה והסתברות

נדרש זמן רב כדי ליצור חלבון כזה באופן אקראי. כדי להמחיש את הדבר, נניח שניקח חבורת קופים ונושיב אותם ליד מכונת כתיבה. הם יקישו על המקשים ללא כל כוונה ותכנון. כמה ניסיונות כאלה יידרשו עד שתחת ידיהם יֵצא ספר כמו "מלחמה ושלום"? ההערכה המקובלת היום גורסת שהיקום הוא בן עשרה מיליארד שנה ושכדור הארץ הוא בן ארבעה וחצי מיליארד שנה. האם טווח הזמן הזה מספיק על מנת ליצור את החלבונים שמאפשרים חיים?

לדעת אסימוב, ישנן 1027 (זאת אומרת 8 מלווה ב-27 אפסים) אפשרויות שונות ליצירת חלבון דמוי אינסולין. נניח שבכל דקה נוצרת היכן שהוא ביקום תרכובת של אינסולין. לאחר עשרה מיליארד שנים נקבל בערך 1017x3 תרכובות שונות, וזו רק עשירית המיליארד של האפשרויות הנדרשות. כדי להגיע למספר האפשרויות הדרושות יש להמתין תקופה נוספת, שאורכה פי עשר מהתקופה שהיקום קיים, לפי אותם החוקרים.

אקראיות?

הסיכויים להיווצרות אקראית של המוגלובין נמוכים עוד יותר. לטענת אסימוב, מספר האפשרויות האלו הוא 10165x135. כמובן, מעט מהאפשרויות עשויות להוביל להיווצרות המוגלובין. אם נניח שבכל דקה מאז נוצר היקום מתווספות 10100 אפשרויות (הנחה שאינה מתקבלת על הדעת משום שביקום כולו ידוע על 1078 סוגי אטום, ופירוש הדבר שעשרה סנסטיליון – (1 ואחריו 21 אפסים) – יקומים צריכים להיווצר בכל דקה כדי שיהיו 10100 אפשרויות), הרי שנדרשות עשרה טריליון שנה על מנת לייצר את כל אפשרויות ההמוגלובין.

מכאן ברור עד כמה נמוך הסיכוי, להיווצרות אקראית גם של החיידק הפשוט ביותר. ל-DNA של הוירוס הכי קטן יש 101505x1 אפשרויות. לפיכך, כדי שהחיים יווצרו באופן אקראי, גילו של היקום צריך להיות הרבה, בחזקת הרבה מאוד, יותר גבוה.

ווספורסין

ההורמון ווספורסין הוא מהפשוטים שבחלבונים. הוא נוצר בבלוטת יותרת המוח, ומתפקידו למנוע איבוד יתר של נוזלים על ידי ויסות פעולת הכליות. הווספורסין גם מעלה את לחץ הדם.

מבחינה כימית מורכב הווספורסין משמונה חומצות אמיניות המסודרות באופן מסוים, ומבנה זה חשוב ביותר לתפקוד ההורמון. אם יוחלף הסדר של שתי חומצות אמיניות, לא יוכל ההורמון לתפקד. אילו הכנסנו את שמונה החומצות לכובע ושלפנו אותן בזו אחר זו באופן אקראי, הסיכוי שנוציא אותן בסדר הנכון היה 1:40,320.

כאמור, הסיכוי הולך וקטן ככל שגדל מספר החומצות האמיניות המרכיבות את החלבון. כדי ליצור חלבון שמורכב מ140 חומצות אמיניות, יש 135165 אפשרויות, ומספר זה גדול ממספר האטומים הקיימים בעולם! מתוך כל האפשרויות האלה, רק אחת מתאימה. לדברי אסימוב, השאלה אינה היכן מוצא הגוף את החלבון הנחוץ לו, אלא כיצד הוא שולט בתהליך היצירה של החלבון הזה.

 

אולי גם יעניין אותך: