דוגמה מובהקת לאלוהותו של ישוע

"הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעַבְרוּ וּדְבָרַי לֹא יַעַבְרוּ" (מרקוס י"ג 31).

מבחן אחד פשוט בהתייחס לתנ"ך, יכול לסייע בידינו להבין את גדולתו של ישוע. עלינו רק להעלות שאלה פשוטה: "מה היה עושה משה?" האם משה, או כל נביא אחר לצורך העניין, היה מעז לומר: "השמים והארץ יעברו ודברי לא יעבור?"

במילים אחרות: האם משה או נביא אחר היו מסוגלים לומר זאת? התשובה ברורה: לא! כי לוּ היו עושים כן, הם היו אשמים בחילול השם. אך האם אנחנו מכירים מישהו בתנ"ך שיכול ולמעשה כן אמר זאת?

"יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם" (ישעיהו מ' 8).
"כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא־יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם־עָשָׂה אֶת־אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו" (ישעיה נ"ה 11).

הוא אלוהים!

המבחן הפשוט הזה לא רק שחושף את זהותו האמיתית של ישוע, אלא הופך את האדישות לדבריו לשיא האיוולת האנושית. מצד שני, אלו המזהים את טבעו האמיתי של ישוע ומוקירים כל מילה שלו, יהיו ממש כמו דברו; הם יעמדו לנצח!

"לָכֵן כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְעוֹשֶׂה אוֹתָם יִהְיֶה דּוֹמֶה לְאִישׁ נָבוֹן אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל הַסֶּלַע. הַגֶּשֶׁם יָרַד, בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא, אַךְ הוּא לֹא נָפַל, כִּי יֻסַּד עַל הַסֶּלַע. וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָם יִדְמֶה לֶאֱוִיל אֲשֶׁר בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל חוֹל. הַגֶּשֶׁם יָרַד, בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא; נָפַל הַבַּיִת וּגְדוֹלָה הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ" (מתי ז' 27-24).