אבל יהודי דתי ומשכיל מעולם לא האמין בישוע, לא?

ברור לחלוטין שההכרזה לעיל שגויה לחלוטין; בין היהודים שהגיעו לאמונה בישוע המשיח היו רבנים גדולים וכמו כן יהודים משכילים ומחוננים. אך רק לעיתים רחוקות תשמעו עליהם כי לרוב, הקהילה היהודית מוקיעה אותם ומוציאה עליהם דיבה. כאשר הם היו חלק מהקהילה היהודית המסורתית הם נחשבו לצדיקים גדולים, אך ברגע שנודע שהם הפכו להיות מאמינים בישוע המשיח, בזו להם והחשיבו אותם לחוטאים בורים. האמת היא שיהודים דתיים ומשכילים מאמינים שישוע הוא המשיח היהודי.

האם שמעתם אי-פעם על דניאל ציון, רבה הראשי של הקהילה היהודית בבולגריה בזמן השואה? הוא היה שותף בהצלתם של מאות יהודים שעברו את התקופה הנוראה הזאת בהיסטוריה של עמנו, ועזר להם להגיע ולהתיישב בארץ ישראל לאחר המלחמה. עם זאת, כיום שמו כמעט ולא ידוע ליהודים. מדוע?

התשובה פשוטה, כי היה יהודי משיחי שהאמין בישוע המשיח! המנהיגים החרדים בישראל חילקו לו כבוד רב ושמואל טולדנו, שנבחר בשנת 1954 לכהן כרב הראשי, אף הציעה לו את התפקיד החשוב של שופט ברבנות הראשית של ירושלים, בתנאי שיסיר את המכשול היחיד שהיה בדרכו לקבל את המשרה הנעלה – אם ישמור את אמונתו בסוד ולא ידבר על כך עם איש. הרב ציון לא יכול היה להסכים לתנאי הזה ובפגישה איתם הציג בפני המנהיגים הרבניים הוכחות על אמונתו, וסיים במילים הללו: “אני מוכן לוותר על כל הכבוד שניתן לי בעולם הזה למען המשיח שלי!”

מאותו הרגע הוא חדל להיות רבי בעיני הרבנות הראשית, אך הקהילה הבולגרית ביפו עדיין קיבלה אותו כרבם ובנו בית כנסת בהנהגתו ברחוב יפת ביפו, שהיה קיים עד ה- 6 באוקטובר 1973. בכל שבת אחרי תפילות השחרית, ר’ ציון הביא לביתו קבוצת יהודים מבית הכנסת ולימד על ישוע והברית החדשה ואז חזרו לבית הכנסת לתפילות הערבית. ר’ דניאל ציון נפטר בשנת 1979 בגיל מופלג של תשעים ושש, בעודו עומד איתן באמונתו ונאמנותו לישוע. וכדי לשבור עוד תבנית שאולי יש לנו בראש, הוא מעולם לא חשב שהוא “נוצרי”, אלא יהודי משיחי שחי עד יום מותו על פי היהדות.

בזמן הכיבוש הנאצי בבולגריה, הוא הוכה והושפל קבל עם ועדה על-ידי הגרמנים בגלל היותו יהודי, אף על פי שהאמין בישוע המשיח. פעם אחת הופיע אליו ישוע בחזון ואמר לו להזהיר את בוריס, המלך הבולגרי, שלא ייכנע ללחץ של הנאצים למסור לידם את יהודי בולגריה כדי שישלחו אותם למחנות ההשמדה בפולין ובגרמניה. האזהרה הזאת הועברה לידיו של המלך בוריס בכתב יום אחד בלבד לפני שתכנן לנסוע לגרמניה כדי להיפגש עם היטלר. בסופו של דבר סרב המלך להיענות לדרישותיו של שליט גרמניה! אלוהים השתמש ברבי יהודי אהוב שהאמין בישוע והיה לו קשר כה הדוק עם המשיח שהורה לו כיצד להציל חיי יהודים בשואה.

דוגמא של משהו קצת שונה היא של אוגוסט נינדר (נולד יהודי בשם דויד מנדל); הוא היה היסטוריון מעולה של הכנסייה המוקדמת ופרופסור באוניברסיטה של ברלין במאה ה-19. ידוע בבקיאותו הגדולה וסגנון חייו הדתי והמסור, הוא האט את הזרם ההולך וגואה של תיאולוגית הרציונליזם הגרמני שהתפשט במהירות רבה ברחבי גרמניה בשנות ה-1800. נינדר קיבל את האמונה בישוע המשיח בזמן לימודיו בתיכון, בהשפעת שניים מחבריו המאמינים בישוע (הוריו הקנו לו השכלה חילונית בתקווה שיהיה עורך דין).

בניגוד גמור לרבי החרדי דניאל ציון, נינדר בא מבית פחות דתי והיה משכיל, מורה וסופר. הוא תרם חלק ניכר מהכנסותיו לעזרה לנזקקים. האם אינכם חושבים שהוא היה מספיק חכם לחשוב בעצמו על החלטתו במה להאמין?

ייתכן שתטענו כי היה לו קל יותר להגיע לאמונה כי גדל באווירה יותר חופשית מבחינה דתית. בתשובה לכך חשוב להזכיר את דניאל ציון! ואם תטענו לגביו כי הוא בא מבית דתי יהודי ממזרח אירופה ושלא היה לו קשר עם ההשכלה החילונית, אשוב ואזכיר לכם את אוגוסט נינדר.

העובדה היא שיש מאמינים יהודים רבים בישוע (בעבר ובהווה) ששוברים כל אחת מהתבניות המקובעות שלנו. לכל טענה שתעלו, ניתן להציג יהודי מאמין בישוע שהעדות שלו תפריח את הטענה המסוימת הזאת. למעשה, אציג בפניכם כעת יהודי נוסף מאמין בישוע, איש שהיה דתי חרדי ובעל השכלה גבוהה: שמו סמואל ג’וסף שרשבסקי.

הוא נולד בליטא למשפחה יהודית חרדית, היה תלמיד מצטיין בתלמוד ומגיל צעיר היו לו יכולות יוצאות מהכלל בלימודי שפות. כאשר נפל לידיו ספר הברית החדשה בעברית, הוא בחן ולמד אותו לבד בקפדנות, ונוכח שהנבואות בתנ”ך על המשיח המיוחל נתמלאו בישוע. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה של ברסלב, הוא הכריז על אמונתו בישוע בפומבי, דבר ששמר עד לאותו הזמן בסתר. לאחר שהמשיך ללמוד בכתבי הקודש, הוא החליט לעבור לגור בסין כדי לתרגם שם את התנ”ך וכתבי הברית החדשה, הישג שהקנה לו שם.

ייתכן שתאמרו: “לא שמענו עליו מעולם”. כמובן שלא שמעתם עליו; אילו היה ממשיך ומצטיין בלימודי התלמוד והיהדות החרדית, היה שמו יוצא כאחד הרבנים המלומדים ביותר ביהדות, גם אם היה נשאר בין כותלי הישיבה, מבלה את רוב זמנו בלימודי התורה שבעל פה והמסורות הרבות והמורכבות של היהדות הרבנית, מלמדם וכותב ספרים עליהם. אולם היות והקדיש את חייו לבשר לגויים רבים אשר מעולם לא שמעו ולא ידעו על אלוהי ישראל ובכך למעשה מילא את היעוד של עם ישראל לאומות העולם, שמו אינו מוכר לכם.

כאשר שרשבסקי הגיע לסין, לאחר שיט ארוך באוניה ולתדהמתם של הסינים המקומיים, היה כבר בקיא בכתיבה בשפה הסינית הקלאסית. חייו בסין לא היו קלים; הוא בילה שעות על גבי שעות בתרגום קפדני של התנ”ך בעברית וכתבי הברית החדשה ביוונית לניב המנדרין והוונלי, למרות שהייתה לו מחלה קשה שהשאירה אותו כמעט משותק בכל הגוף למשך עשרים וחמש שנות חייו האחרונות. כמו כן, היה אילם זמן מה ובכאבים תמידיים. אך הוא התמיד והחזיק מעמד – והקיש, תוך כאבים גדולים, באצבע האמצעית של יד ימינו במכונת הכתיבה, אות אחר אות. כאשר לא יכול היה יותר להקיש באצבעו, הוא תפס קיסם עץ קטן באגרופו והשתמש בו כדי להקיש באותיות.

ההישגים שהשיג היו כה מרשימים עד שמקס מולר, הבלשן והפילוסוף מאוניברסיטת אוקספורד, החשיב אותו לאחד מששת הבלשנים של שפות המזרח הרחוק הגדולים בעולם; רבי דר’ מקס מרגוליס אמר עליו שמבין האנשים והנשים אשר הקדישו את חייהם לעבודת הקודש המבורכת להביא את דבר ה’ אפילו להישג ידם של השבטים הנידחים ברחבי העולם בכך שתרגמו אותו לשפתם, יש לציין את היהודי המשיחי שרשבסקי.

רבי דניאל ציון, פרופ’ אוגוסט נינדר והבישוף ג’וסף שרשבסקי הם רק חלק מהרשימה המרשימה של היהודים הדגולים המאמינים בישוע. כאשר חושבים על העובדות, עליכם להודות שלפחות אחת מהטענות שלכם שגויות; יהודים רבנים חרדים, דתיים ומשכילים אכן היו בין היהודים שהאמינו בישוע המשיח וכן גם כיום יש כאלה. ההשכלה והלמידה אינה עוצרת בעד אנשים מלהאמין בישוע; נהפוך הוא, הבורות וחוסר ידע בנוגע למי הוא באמת ומה התנ”ך אומר עליו באמת, הם שמונעים מאנשים להאמין בישוע המשיח.

 

אולי גם יעניין אותך: