איך אפשר להיות מוסרי ובאותו הזמן גם להאמין שיש אנשים שהולכים לגיהנום

אני מוצא יופי רב בדברים שישוע לימד ואני חושב שבהחלט יש למשיחיות כמה טיעונים טובים. אבל אי אפשר לדעתי להאמין בדת שגוזרת על אנשים חיים בגיהנום – וביניהם כמה אנשים מוסריים, טובים, נדיבים ורגישים, שלא לדבר על מיליוני דתיים ביהדות, באיסלאם, בהינדואיזם ובבודהיזם – רק משום שאינם מאמינים בישוע. אני לא יכול להשתייך לדת שהאלוהים שלה מְענה אנשים בלהבות אש נצחיות רק משום שלא האמינו במשהו שהם לא שמעו מעולם.

גם אני לא הייתי מסוגל להאמין באלוהים כזה. רק דבר אחד חשוב באמת: האם יש מקום שנקרא גיהנום והאם מצפה לנו משפט אחרי מותנו? ואם כן, כיצד נראה הגיהנום, ומי יגיע לשם? מה זה אומר עליך? האם אתה ראוי לגן עדן או לגיהנום? אנחנו יכולים להתנצח בלי סוף על החיים אחרי המוות, אלא שאיש מאיתנו לא חווה את זה מיד ראשונה. אבל האם הדיעות שלך אודות חטא, משפט ואלוהים מתאימות למצב הנוכחי של העולם – עולם שמלא בסבל ובטרגדיות? האם הן עומדות בקו אחד עם תולדות עמנו? תלמידיו של ישוע מאמינים שכולנו חטאנו והפרנו את מצוותיו של אלוהים וכך הבאנו על המין האנושי טרגדיה נוראה. אלוהים שלח לעולם הזה ברוב חסדו את בנו, המשיח, כדי שייקח את מקומנו וישלם את מחיר חטאינו. הוא התקווה ומקור הישועה שלנו. אם נדחה אותנו, נישאר אבודים בעולם הזה וגם בעולם הבא. ובאשר לגיהנום: הכתובים אינם מדברים עליו בדייקנות מדעית, אבל התנ”ך, הברית החדשה ואפילו הספרות הרבנית מספקים כמה תיאורים אימתניים. ובאשר לאלה שלא שמעו על ישוע מעודם, אלוהים ישפוט אותם, לא אתה וגם לא אני.

האם קראת את הכרך הזה בשלמותו? אם כך, אתה כבר יודע שסיפקתי תשובות הגיוניות, סבירות ומבוססות על הכתובים לכמה מהטיעונים הכבדים ביותר שיהודים מעלים נגד האמונה בישוע. כבר ראית שמה שהברית החדשה מלמדת על טבעו של אלוהים ועל אלוהותו של המשיח תואם את מה שנאמר בתנ”ך; שקורבנות הדם, בשילוב עם חזרה בתשובה, היו לב ליבה של שיטת הקורבנות בתורה; ושישוע כיפר במותו בעד העולם וכך רק הגשים מושג יהודי נעלה ונשגב. יתכן שבשלב זה כבר הנמכת חלק מחומות ההגנה שלך ואתה מוכן לבדוק בכנות את הטיעונים בעד משיחיותו של ישוע. אבל עדיין יש דבר אחד שמטריד אותך: הרעיון שמיליוני אנשים טובים יִצָלו לעד באש הגיהנום רק משום שלא ידעו על ישוע.

במקרה זה אני מעודד אותך לסכם קודם כל את העובדות הפשוטות: העולם הזה מלא בחטא ולכן גם בסבל. המצב הזה אינו תואם את מה שאלוהים ברא מלכתחילה. כל המחלות שבעולם, כל הכאב, המלחמות, השנאה, האכזריות, הפחד – כל אלה הם תוצר של המוות. אילולא חָטא המין האנושי מלכתחילה, ואילולא המשכנו לחטוא בכל דור שחלף מאז לא היו כל הדברים האלה ממלאים את עולמנו. העולם היה נשאר גן עדן מושלם. אבל הפנינו עורף לאלוהים ועבדנו אלילים זרים וכל מיני דברים אחרים, ואנחנו משלמים מחיר כבד על איוולתנו ועל מרדנותנו. אם זוהי השפעתו של החטא על העולם הזה, כיצד הוא ישפיע על העולם הבא? ובמילים אחרות, אילו השלכות נצחיות יש לדחייה שלנו את אלוהים?

חשוב על חוטאים מרושעים במיוחד, שפגעו והשמידו אנשים תמימים ובכל זאת מנהלים חיים מלאים ובריאים. איך שהוא נדמה לנו שבחייהם עלי אדמות הם מצליחים להתחמק מהעונש שהיו גוזרים עליהם בתי המשפט ואפילו אלוהים. מתי הם יענשו על מעשיהם? ומה לגבי אלה שהכירו את אלוהים אבל בשלב מסוים דחו אותו והחלו לבוז לו, בלי שיהיו לכך השלכות כלשהן על חייהם בעולם הזה? מתי הם יעמדו למשפט? האם אתה מסכים איתי שיהיו לפחות כמה אנשים שיהיו ראויים לעונש בעולם הבא, ושאלוהים ישפוט אותם בצדק על פי המגיע להם? אם כך, הדברים שישוע אמר אמורים להישמע הגיוניים גם באוזניך. “כי תבוא שעה שכל שוכני קבר ישמעו את קולו [של אלוהים], ויצאו עושי הטוב לתקומה של חיים ועושי הרע לתקומה של משפט” (יוחנן ה’ 29-28).

“אבל”, אתה מוחה, “לפי האמונה המשיחית יושכלו הרבה אנשים טובים לגיהנום! איך אתה מיישב את זה עם הדברים שישוע אמר?”

אני חושש שאתה מבין בצורה מסולפת משיחיות אמיתית מהי (במקרה כזה אני מציע לך לקרוא שוב את טיעון 3.27, וכן את טיעונים 2.9-2.4 בכרך 1, שעדיין לא ראה אור בעברית). אולי מוטב שתחשוב על האמונה היהודית-משיחית בברית החדשה, האמונה שהחלה להתפשט ברחבי העולם לפני כאלפיים שנה במטרה להביא לכל עם ולכל אומה את החדשות הטובות על אלוהי האמת היחיד ועל המשיח. האמונה הזאת מציעה ישועה וסליחה לכל אדם, ולא משנה אילו חטאים הוא חטא, לא משנה איך הוא ניהל את חייו ולא משנה מאיזה רקע הוא בא. ישוע אמר לאחד עשר שליחיו היהודים, “כך כתוב: שהמשיח יסבול ויקום מן המתים ביום השלישי ובשמו תוכרז תשובה וסליחת חטאים לכל הגויים, החל מירושלים. אתם עדים לדברים האלה” (לוקס כ”ד 48-46). “לכו אל כל העולם והכריזו את הבשורה לכל הבריאה. המאמין ונטבל יוושע, ומי שלא יאמין – יאשם” (מרקוס ט”ז 16-15).

זהו החסד בהתגלמותו, הביטוי הנשגב ביותר של אהבת אלוהים והדוגמה הנעלה ביותר של רחמים שהעולם ראה מעודו. כך מסבירה את זה הברית החדשה, ככל הנראה כציטוט ישיר מפיו של ישוע:[489]

“כי כה אהב אלוהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יֹאבד כל המאמין בו אלא ינחל חיי עולם. הן האלוהים לא שלח את בנו אל העולם לשפוט את העולם, אלא כדי שייוושע העולם על ידיו. המאמין בו איננו נידון. מי שאיננו מאמין כבר נידון, מפני שלא האמין בשם בן האלוהים היחיד. וזהו הדין: האור בא אל העולם ובני האדם אהבו את החושך יותר מן האור כי רעים היו מעשיהם. כל עושה עוולה שונא את האור ואינו בא אל האור פן יוּכחו מעשיו. אולם עושה האמת בא אל האור למען יגָלו מעשיו כי נעשו באלוהים.

יוחנן ג’ 21-16

בלי חסד אלוהים, איש מאיתנו לא היה זוכה בחיי נצח ולא היה נכנס אל מלכותו כי איש מאיתנו אינו טוב דיו. אפילו הטובים שבינינו לוקים בחסר.[490] ולמען האמת, רובנו בכלל לא ביקשנו את חסדו. ענייני העולם הזה העסיקו אותנו ותבעו את מרבית תשומת ליבנו. דאגות השעה, החומרנות, תאוות הבשר, חמדנות וקמצנות, הרדיפה האין סופית שלנו אחר הנאות ותהילה, הרצון להגיע לביטחון מסוים בחיים האלה, הרעב לידע – הרשימה היא אין סופית – כל הדברים האלה השאירו את אלוהים מחוץ לתמונה בחייהם של רבים מאיתנו. כיהודים (או כגויים) רובנו לא הקפדנו על סדר עדיפויות נכון. לא אהבנו את אלוהים בכל ליבנו, נפשנו ומאודנו – ובכך הפרנו את המצווה הראשונה והחשובה מכולן שקיימת בתנ”ך, בכתבי הרבנים ובברית החדשה. ברחבי העולם כולו אנשים יצרו לעצמם אלילים אחרים במקום אלוהים, אלוהי עץ ואבן, אלילים שמעודדים אלימות והפקרות, אלוהי פחד וטרור, אלוהים שכלל אינם מייצגים את אלוהי האמת האחד והיחיד. ואלה שבכל זאת חיפשו אותו עשו את זה בדרכם, ובכך רק הזיקו יותר משהועילו.

אבל אלוהים, באהבתו האין סופית, הושיט לנו יד. הוא שלח את המשיח – האחד והיחיד שאי פעם חי בלי חטא, היחיד שהיה אדם כמונו אבל גם יותר מאדם, שכן הוא גילם את מלוא צלם האלוהות בבשרו, שלא היה בו מתום, השה התמים, המשיח – כדי למות בעד חטאינו. ישוע שילם את המחיר בשלמותו ונשא על כתפיו את האשמה המצטברת של כל המין האנושי. הוא שפך את דמו כדי להפוך אותנו לקדושים. איזו אהבה! איזה חסד בלתי צפוי! איזו התגלות של לב האב שבשמים, שנשבר מעוצמת הכאב למראה העולם החוטא והגוסס הזה. האהבה האדירה הזאת היא שגורמת לתלמידיו של המשיח לעבור ברחבי העולם כולו – ולפעמים לשלם על כך בחייהם – מתוך שאיפה להביא לכולם את החדשות המופלאות על ישוע. הם מביאים איתם מסר של חנינה ומחילה בזכות מות הכיפורים של ישוע. הם מכריזים על פיוס וריצוי. שאול השליח אמר על כך:

“והכל מאת האלוהים שריצה אותנו אליו על ידי המשיח ומסר לנו את שירות הריצוי. כלומר: אלוהים היה במשיח מְרַצה את העולם אל עצמו מבלי לחשוב להם את עוונותיהם, והוא שָׂם בָּנוּ את דבר הריצוי. לכן שגרירי המשיח אנו, ואלוהים כמו מפציר באמצעותנו. ובכן, מפצירים אנו בשם המשיח: הִתרצוּ נא לאלוהים! את זה אשר לא ידע חטאת עשה לחטאת בעדנו כדי שאנו נלבש את הצדקה של אלוהים בו.

השנייה לקורינתים ה’ 21-18

המסר של הבשורה הוא פשוט: הִתרַצה לאלוהים, התפייס איתו! יַשֵר איתו קו. ישוע המשיח הוא זה שעושה למעננו את מה שהמסורות היהודיות היפות ביותר אינן מסוגלות לו. ישוע, מושיע העולם, הוא זה שעושה מה שאף דת אחרת אינה יכולה לעשות. הוא שילם למעננו את מחיר המחילה והסליחה והבטיח את הזכות שלנו לעמוד לפני אלוהים. הוא סיפק לנו לב חדש. זו הסיבה שאלה שמכירים אותו כל כך כמהים לחלק את האמיתות הנהדרות האלה עם כל מי שנקרה בדרכם. זו הסיבה שאנחנו מוכנים להקריב כמעט הכל כדי שהעולם יֵדע מה אלוהים עשה למעננו. זו הסיבה שאנחנו מתפללים וצמים למען חברינו ויקירינו – אנחנו רוצים שגם הם יכירו את אדוננו (יתכן שאתה קורא את הספר הזה עכשיו משום שמישהו התפלל למענך. יתכן שאלוהים פועל בחייך ומושך אותך אליו. אם אתה מרגיש שהוא מדבר אליך, טוב תעשה אם תקשיב לקולו. אל תאטום את אוזניך בפני קולה של האהבה. אל תלעג לסליחה שהוא מציע לך. אל תסרב להצעה שלו להתחיל דף חדש ונקי).

במקום למלא את ראשך באין ספור תיאוריות מבלבלות, חשוֹב על כמה עובדות פשוטות: התנ”ך, הספרות הרבנית והברית החדשה מזהירים אותנו מפני המשפט הצפוי לנו, ולפעמים מדברים על נצחיותו של משפט זה.[491] לא משנה איך בדיוק נראה המקום שבו יתממש המשפט הזה (שנקרא גיהנום או שאול), אני מאמין שלא היית רוצה להגיע לשם. באמצעות ישוע המשיח, החטאים שלך יכולים להיסלח והלב שלך יכול להיטהר. אתה יכול לחיות חיים חדשים לגמרי מתוך ציות לאלוהים. אתה לא חייב לרשת אבדון עולם. אתה לא חייב להימצא אשם ביום הדין. במקום לתהות מה יעלה בגורלם של אלה שמעולם לא שמעו על ישוע,[492] חשוֹב שוב על הדברים שהוא אמר לתלמידיו, “לכו אל כל העולם והכריזו את הבשורה לכל הבריאה. המאמין ונטבל יוושע, ומי שלא יאמין – יאשם” (מרקוס ט”ז 16-15). ישוע הטיל על תלמידיו את האחריות להביא את הבשורה לכל אדם. אלה ששומעים – מוטלת עליהם האחריות לחזור בתשובה ולהאמין. אינך אחראי על אלה שלא שמעו את הבשורה מעודם, ואתה וגם אני לא נשפוט אותם. אבל אתה כן אחראי לדרך שבה אתה מגיב על המסר הזה: האם תקבל את אהבתו של אלוהים, שמגיעה אליך באמצעות מותו של המשיח למענך או שתסתכן ותנסה להגיע לגן עדן בכוחות עצמך?

ידוע לנו שרוב האנשים בעולם הזה לא מנהלים חיי קדושה מתוך יראת שמים. לכן יש היגיון רב בדברי האזהרה של ישוע, “היכנסו דרך הפתח הצר, כי רחב הפתח ומרוּוחת הדרך המוליכה לאבדון ורבים ההולכים בה. אך צר הפתח וצרה הדרך המוליכה לחיים ומעטים המוצאים אותה” (מתי ז’ 14-13). איזה פתח מצפה לך בהמשך הדרך? באיזו דרך אתה הולך? הדרך שמוליכה לאבדון היא מרוּוחת ורחבה; הדרך שמוליכה לחיים היא צרה. באיזו דרך אתה הולך? אילו נקראת ברגע זה לעמוד מול כס המשפט של אלוהים (כשכתבתי את הדברים האלה עמד יום הכיפורים בפתח), מה היה עולה בגורלך? כששופט הצדק יבדוק את מעשיך ואת מניעיך ויקרא לך לתת דין וחשבון על מצוות אל תעשה שהפרת ומצוות עשה שלא צייתת להן, מה יהיה המאזן הסופי? לאלוהים יש זיכרון מושלם, והוא רואה מבעד לתירוצים הקלושים שלנו.

אבל יש בפי חדשות טובות (כן, המסר של הברית החדשה הוא אכן חדשות טובות): המשיח לקח על עצמו את גזר הדין שלנו, מה שתואם את התפיסה היהודית-מסורתית שמתועדת בזוהר, “בני העולם הם איברים זה עם זה. בשעה שרוצה הקב”ה לתת רפואה לעולם, הוא מכה לצדיק אחד שביניהם במחלות ובנגעים ובשבילו נותן רפואה לכל”.[493] אתה יכול להירפא. אתה יכול להשתחרר מכל אשמה ומכל שליטה של החטא בחייך. אתה יכול להפוך לבריאה חדשה במשיח. זה יופיה וכוחה של הברית החדשה, כפי שהבטיח אלוהים דרך הנביא ירמיהו, “כי אסלח לחטאתם ואת עוונם לא אזכור עוד” (ירמיהו ל”א 34; עיין גם בעברים ח’ 12; י’ 17). אתה לא חייב לגרור את חטאיך עד שתעמוד מול כס המשפט של אלוהים, ועוד להסתכן בזעמו ובגזר הדין שהוא יפסוק לך. עוד היום אתה יכול להתייצב מול כס החסד. ישוע, הכוהן הגדול רב החסד והנאמן שלנו, כבר כיפר בעדנו. אנא קרא בלב פתוח ומלא תפילה את המילים שנכתבו לפני כאלפיים שנה עבור המאמינים בישוע:

“וכיוון שיש לנו כוהן גדול עליון אשר עבר דרך השמים, הלא הוא ישוע בן האלוהים, נחזיקה בהכרזת אמונתנו. כי אין לנו כוהן גדול שאינו יכול לחוש עימנו את חולשותינו, אלא אחד שהתנסה בכל כמונו מבלי חטא. על כן נקרבה בביטחון אל כס החסד, לקבל רחמים ולמצוא חסד לעזרה בעיתה.

עברים ד’ 16-14

אם השתכנעת שישוע הוא אכן המשיח המובטח, ואם אתה מבין שהוא קורא לך להפקיד את חייך בידי אבינו שבשמים, אני מעודד אותך לעצור ברגע זה ולקרוא לאלוהים מכל הלב. אם תרצה, תוכל לומר תפילה דומה לזו שאני כולל כאן, “אלוהים, אני יודע שחטאתי לך ושמגיע לי משפט צדק. אין לי כל תירוצים שיסבירו את חטאַי. אני יודע שאני אשם. אבל אני מאמין שישוע המשיח מת במקומי, ושהוא קם מן המתים וקנה עבורי בדמו מחילה שלמה. ולכן, ה’ צבאות, אני מבקש שתטהר אותי, תסלח לי, תקבל אותי, תיתן לי לב חדש ותהפוך אותי לילדך. הֱיה אבי ואלוהַי. אני חוזר בתשובה מחטאַי ובוחר להאמין בבנך ולקבל אותו היום כאדונִי. הנחה והדרך אותי בחיים האלה ובבוא היום קבל אותי אל מלכותך הנצחית. אמן”.

אם אמרת את התפילה הזאת בלב כן, מן הראוי שתדע שאלוהים שמע אותך. והוא זה שהבטיח שכל מי שיקרא בשמו – יוושע (יואל ג’ 4; רומים י’ 13). עשית את הצעד הראשון לקראת חיים חדשים לגמרי. לך ולשכמותך ישוע אמר, “אם תעמדו בדברִי, תלמידַי אתם באמת; ותדעו את האמת והאמת תשחרר אתכם” (יוחנן ח’ 32-31). אני מעודד אותך לספר על כך למישהו שאתה מכיר ושמאמין במשיח שלנו (אולי זה אותו אדם שנתן לך את הספר הזה). ספר לו שגם אתה מאמין בישוע ושהחלטת לנהל את חייך בדרך שתְשמח את אלוהים ותואמת את דברו.[494]

אם עדיין אינך מוכן לבקש סליחה מאלוהים, אם אתה עדיין מתלבט ולא ברור לך מדוע עליך לחזור בתשובה מחטאיך, אני מציע שתמשיך לבקש את הדרכתו של אלוהים. המשך להתפלל וללמוד עד שתבין היטב כמה מכוער הוא החטא. אלוהים הבטיח שאלה שיבקשו את פניו בכל ליבם, ימצאו (דברים ד’ 29; ירמיהו כ”ט 13), והוא לא משקר לעולם. אני תקווה שלא תמצא אפילו סיבה טובה אחת לדחות את ישוע, ושכן תמצא את כל הסיבות הטובות שבעולם לקבל אותו בתור המשיח, האדון והחבר שלך. משה אמר על כך לבני עמנו לפני שנים רבות, “העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ: החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה. ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך. לאהבה את ה’ אלוהיך, לשמוע בקולו ולדובקה בו” (דברים ל’ 20-19). אני חוזר על הדברים שאמר משה ואומר: ובחרת בחיים!

הספר האחרון בכתבי הקודש מסתיים בתמונה מרהיבה של העיר השמיימית – ירושלים החדשה, מקום המנוחה, השלום, השמחה, המקום שבו נשרת את אלוהים וניהנה ממנו לנצח:

“ראיתי שמים חדשים וארץ חדשה, כי השמים הראשונים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד. ראיתי את עיר הקודש, ירושלים החדשה, יורדת מן השמים מאת האלוהים, מוכנה ככלה מקושטת לבעלה. ושמעתי קול גדול מן הכיסא אומר, “הנה משכן האלוהים עם בני אדם וישכון עימהם; המה יהיו לו לעם והוא האלוהים יהיה עימהם וימחה כל דמעה מעיניהם, והמוות לא יהיה עוד; גם אֵבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו”.

התגלות כ”א 4-1

העיר הזאת תהיה ביתי בנצח. אני מתפלל שהיא תהיה גם הבית שלך, ולא משנה איזה מחיר יהיה עליך לשלם על כך בעולם הזה או באיזו התנגדות תיתקל לאורך הדרך. הירושה של חיי נצח שווה הכל.

איך נכנסים לעיר הקודש של אלוהים? ישוע עצמו הוא הדרך 🙂

489. מההקשר שבו הדברים מובאים בבשורת יוחנן לא ברור אם ישוע עצמו הוא שאמר אותם או שהיה זה יוחנן. עיין בדיונים שמובאים על כך בספרי הפרשנות השונים. בכל מקרה, פסוקים אלה הם דברו של אלוהים, ולכן הם אמת שלמה ואמינה.
490. ראה טיעון 3.20.
491. ראה טיעון 3.27.
492. דיברתי על נושא זה באריכות בטיעון 1.10 בכרך 1 (עדיין לא ראה אור בעברית).
493. ראה טיעון 3.15.

 

אולי גם יעניין אותך: