גם חז"ל (רבי משה הדרשן) מודים: המשיח ללא אב ביולוגי

לעיתים פונים אלינו בהאשמה כי הרעיון לפיו המשיח נולד מבתולה הוא רעיון פאגאני. בעוד הקדשנו סרטון ומאמר בנושא לידת הבתולין של המשיח על פי נבואתו של ישעיהו (לחצו לצפייה\קריאה), ברצוננו כעת לגעת בעניין יחוסו הביולוגי של המשיח.

על פי הבנתנו את המקרא, ברור כי על המשיח להיוולד מרוח הקודש. לפי התנ"ך והברית החדשה, מטרת ביאתו של המשיח היתה בראש ובראשונה לרצות אותנו לאלהים ע"י כפרה על עוונותינו וסליחה לחטאינו. לשם כך, היה על המשיח להיות מושלם ("תמים") וללא כל חטא. משיח ילוד אב ואם אנושיים אינו יכול להיות תמים מאחר וכל המין האנושי, מאז אדם וחוה, שרוי בחטא. לכן חייב היה המשיח להיוולד באופן ניסי, מזרע רוחני וקדוש; רק כך הוא יכול היה להוות שה תמים וראוי לשאת את תפקיד הקורבן המושלם אשר שילם עבור חטאת העולם.

ברצוננו כעת להוכיח כי ישנם גם רבנים (חז"ל) שהבינו ופרשו בדיוק כמונו את עניין זה; פרופ' חננאל מאק מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן מצטט שתי דרשות של רבי משה הדרשן בהתבסס על בראשית רבה ל"ז כ"ב.

ציטוט פרופ' חננאל מאק את חז"ל (רבי משה הדרשן), אשר מודים כי למשיח (גואל) לא יהיה אב, כמו כן מקשרים זאת לישעיהו פרק נ"ג (בראשית רבתי לרבי משה הדרשן)

" ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו (בראשית ל"ז 22) – ככתוב 'אף על יתום תפילו ותכרו על רעכם' (איוב ו 27), זה שאמר הכתוב 'יתומים היינו ואין אב' (איכה ה 3) – אמר רבי ברכיה אמ' הברוך קדוש הוא לישראל אתם אמרתם יתומים היינו אין אב, אף גואל שאני עתיד להעמיד מכם אין לו אב, שנביאים אחרונים 'הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח' (זכריה ו 12) , וכן אמר 'ויעל כיונק לפניו' (ישעיה נ"ג 2), ועליו דוד אמ' 'מֵרֶחֶם מִשחָר, לך טל ילדותך'. (תהילים ק"י 3) הדרשן (מדרש רבא מגילת איכה פרשה ה׳ פסוק ג) התאים כאן את הפסוק מאיוב אל יוסף, היתום והרֵעַ, שהופל אל הבור ונמכר. מקור הדרשה במדרש איכה רבתי על הפסוק 'יתומים היינו', והיא מוכרת ממדרש זה הן במהדורת וילנה הן במהדורת בובר, בלי הפסוק מאיוב ובלי פסוקי זכריה, ישעיה ותהלים שבסופה.

את אלה שילב כנראה רבי משה הדרשן מעצמו במקום זה, ובכך האדיר את המרכיב ה'כעין־נוצרי' של הדרשה הרבה יותר מהמצוי במדרשי איכה. בתלמוד הירושלמי ובמדרש איכה רבתי הובאו דברי רבי יהושע בן לוי שצמח הוא שמו של המשיח, על פי הפסוק מזכריה 'הנה איש צמח שמו' וגו'.  כידוע קיימות גם דעות אחרות, בירושלמי ובבבלי, בדבר שמו של המשיח, וגם הן מבוססות על פסוקי מקרא, אבל ייחוסם של השמות האחרים למשיח – שילה, ינון, חנינה, מנחם ועוד – בנוי על דרך הדרש, ואילו צמח הוא שמו הגלוי של האיש שעליו מדבר הנביא זכריה. הדרשה מבוססת על שילוב של דמותו האנושית של המשיח שאין לו אב בשר ודם, נבואת העבד הנענה והסובל בישעיה נ"ג, היא פרשת 'הנה ישכיל עבדי', ומזמור תהלים ק"י, המתאר את יחסי האל עם היושב לימינו ועם מלכיצדק. "

אם כך, פרופ' חננאל מאק מכיר בעובדה כי רבי משה הדרשן פירש כי המשיח יהיה ללא אב ביולוגי. אבל הרב דניאל עשור (רב מודרני המתנגד נחרצות ליהדות המשיחית), על מנת להתנער מדבריו של רבי משה הדרשן, טוען בתגובה כי היתה "רתיעה בקרב היהודים כלפי דרשותיו של משה הדרשן" וכי "חכמי ישראל לא קיבלו את הדעה של האיש ר' משה הדרשן". מדובר בניסיון ערל של רב מודרני וחסר חשיבות לבטל את דברי חז"ל, שהרי פרופסור חננאל מאק טוען כי רש"י בכבודו ובעצמו הרבה לצטט מרבי משה הדרשן וכי בפירושיו של רש"י "מובאים פירושים ודרשות שמקורם בדברי רבי משה הדרשן" (רש"י דמותו ויצירתו. עמ' 327). אתם מבינים? בניגוד גמור לדבריו של הרב דניאל עשור, רש"י כן התרשם, התעמק וביסס את דבריו על רבי משה הדרשן.

לשיטת הרבנים, כאשר ניגשים להבין את הטקסט המקראי, ניתן לעשות כן ע"י ארבעה רבדים: פשט, רמז, דרש וסוד. לאור זאת, פרש רבי משה הדרשן. כמו ניתן לגרוס כי "מעשה אבות – סימן למשיח". כלומר: חייהם של גיבורי המקרא מקדם ושל עם ישראל משתקפים ונותנים את אותותיהם בחיי המשיח. במקרה של אסתר, כפי שהיא היתה ללא אב ואם, כך גם הגואל האחרון יהיה ללא אב אנושי, וכך בחר לפרש זאת גם רבי משה הדרשן.

יש קטעים נוספים במקרא אשר לשיטת הרבנים, גם הם רומזים על משיח בן-אלהים ולא בן-אנוש. כדי לא להגדיש את הסאה, נציין רק 3 מהם כעת:

א- במשלי ל' 4 כתוב: "מִי עָלָה־שָׁמַיִם וַיֵּרַד, מִי אָסַף־רוּחַ בְּחָפְנָיו, מִי צָרַר־מַיִם בַּשִּׂמְלָה, מִי הֵקִים כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ. מַה־שְּׁמוֹ וּמַה־שֶּׁם־בְּנוֹ, כִּי תֵדָע". בספר "מנחת אליהו", המצטט מילקוט משלי, מגיעה התשובה המיוחלת, ולפיה: "'מי עלה שמים וירד', זה הקב"ה – שעלה אלהים בתרועה וירד על הר סיני";  "ומשיב 'מה שמו ומה שם בנו כי תדע', כלומר כשתעיין ותבין מה שמו, שנקרא משה על שם מטטרו"ן שר הפנים".  כמה מצער אפוא, כי במקום להשלים את התשובה הנכונה ולהודות כי שמו של בן האלהים הוא ישוע, נאלצים חז"ל להידחק במדרש זה לסיפורים על מטטרו"ן 'שר הפנים', אשר אינו מופיע במקרא ומי יודע אם אמנם היה ונברא.

ב- במזמור ב' 7 כתוב: אֲסַפְּרָה אֶל חֹק ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ". בפרשנותם לפסוק זה מודים חז"ל בריש גלי כי המשיח הוא בן אלהים: "תנו רבנן: משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו, אומר לו הקב"ה: שאל ממני דבר ואתן לך, שנאמר (תהילים ב): אספרה אל חוק וגו', אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך" (בבלי, סוכה נ"ב ע"א).

ג- בירמיהו ל"א 20 כתוב: "הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי־מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל־כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ, רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם־ה'". ספר "אוצר מדרשים" התייחס לכך וקבע את הקשר הגורדי בין המשיח הבן לאלהים האב: "היה מלביש הקב"ה למשיח עטרה וישים כובע ישועה בראשו… ויעמידהו על הר גבוה לבשר לישראל, וישמיע בקולו: קרבה ישועה! וישראל אומרים: מי אתה? והוא אומר: אני הוא אפרים. וישראל אומרים: אתה הוא שקראך הקב"ה: אפרים בכורי הוא, הבן יכיר לי אפרים? והוא אומר להן: הן" (איזנשטיין, "פרקי משיח", ע"מ 393).