האם המשיח הוא אלוהים? (ירמיהו כ"ג 5-6) תגובה לטענתו של הרב דניאל עשור
אחת הנבואות הידועות בתנ"ך עך כל שהמשיח העתיד לבוא יהיה אלוהים בדמות בשר ודם (ישוע המשיח), נמצאת בירמיהו כ"ג פסוק ה-ו: ה הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יְהוָה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק; וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה, וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח; וְזֶה-שְּׁמוֹ אֲשֶׁר-יִקְרְאוֹ, יְהוָה צִדְקֵנוּ. האם נבואה זו משכנעת את הרבנים? תלוי איזה. את הרבנים עד תקופת הברית החדשה כן, הרבנים היום לעומת זאת נאלצים להתמודד לא רק מול הנבואה, אלא גם מול משיחיותו של ישוע.
הבה נבחן את טענתו של הרב דניאל עשור וכיצד הוא מנסה להתנער ממנה. לאחר מכן נראה כיצד רבנים גדולים חכמים בעבר (חז"ל) ראו נבואה זו (רמז: כמונו!)
טענתו של הרב דניאל עשור – "כמה פרקים הלאה בספר כתוב על העיר ירושלים: "וזה שמה אשר יקראוה השם צדקנו" האם זה אומר שעפרה של העיר הוא אלוקות? בוודאי שלא! אלא ששמה הוא אלוקי בלבד בעקבות הבחירה בה והחפץ האלוקי. אגב, גם שמי הוא אלוקי, דניאל! האם גם אני אלוקי? בוודאי שלא.."
תשובה לטענתו של הרב עשור- ראשית הבה נבחן את טענתו האחרונה של הרב עשור. הרב עשור טוען כי שמו- דניאל, הוא שם אלוהי. אך אין זה אומר לטענתו שהוא אלוהים. במילים אחרות, הטענה של הרב דניאל עשור היא שיש בתנ"ך דוגמאות רבות לשמות שמכילים את שמו או חלק משמו של אלוהים (שמות בעלי יסודות תיאופוריים). למשל, אליהו, יחזקאל, דניאל, ישעיהו, וכאן "ירמיהו בן חלקיהו": ירמיהו פירושו "יהו[ה] ירום, או ירים", ופירוש שם אביו: יהו[ה] חלקי", ועוד שמות רבים.
הרב דניאל עשור מציג בורות בכל הנוגע לשמות תיאפוריים. משום שבעוד אכן שמות רבים במקרא כוללים בתוכם את שם ה' ("יה", "אל", "יהו"),זה תמיד אך ורק בצורה חלקית. בשום מקום בתנ"ך לא נמצא אדם אשר שמו הוא השם המפורש של אלוהים – יהוה. שם זה שמור לאלוהים בלבד (ולמשיח!). ולמרות זאת, כשירמיהו מנבא על המשיח בפרק כ"ג הוא מדבר בבירור על אדם – צאצא אנושי מבית דוד – ויחד עם זאת, בפסוק ו' הוא מקבל את השם השמור לאלוהים בלבד – יהוה.
עכשיו, מה בנוגע לטענה הראשונה של הרב עשור? טענתו היא כי יש להפריד בין שתי המילים "ה' צדקנו", כי הנביא ירמיהו בעצם קורא גם לירושלים בשם "ה' צדקנו", ואי אפשר- כך הוא טוען- לקרוא לעיר או לכל דומם אחר בשם ה'. למי שאין רקע מקראי עשויים לכאורה דברים אלו להישמע הגיוניים, אך אחרי עיון מעמיק יותר, אין מקום לטענה זו, מדוע? כי מדובר במנהג מקראי ידוע, מאז ומעולם נהוג היה שכל עיר בירה נקראת על שם מושלה (גם בעת המקראית והעתיקה וגם כיום). כבר אצל קין, אנו מוצאים שבנה עיר וקרא לה על שם בנו "חנוך" (בראשית ד':יז).
כשאנו עוברים על ספר בראשית, אנו רואים שלכל אורך הדורות ערים נקראו על שם בני אדם, אם משום שמשלו בערים ואם מסיבה אחרת. גם בתקופה שלאחר המקרא אפשר לראות אותו דבר- העיר טבריה נקראת על שם טיבריוס, קיסר רומא, וכן דוגמאות נוספות כמו העיר "פטרגרד" נקראה על שם מושלה- פטר קיסר רוסיה, ואחרי החלפת המושלים ברוסיה היא הפכה ל "לנינגרד", על שם המושל החדש, "לנין". גם בירת ניו זילנד על שם מושלה "ולניגטון", בירת ארצות הברית על שם מושלה "ושינגטון" ועוד.
לכן, אין כל תמיהה בדבר שגם לירושלים יינתן שם של מלכה ומושלה, על שם מי שבחר בה להיות מקום משכנו הרוחני הנצחי = אלוהים!. נהפוך הוא, זוהי הוכחה ולא סתירה למה שאנו טוענים- שמלך המשיח ייקרא בשם ה', ועל כן בירתו תיקרא גם היא על שמו 'יהוה צדקנו".
הרב דניאל עשור מנסה לטעון שמדובר בפירוש נוצרי מעוות ומודרני שהוצא מהקשר על מנת להציע על ישוע, האמנם? בוא נלך אחורה ונראה מה לחז"ל יש לומר:
למעשה, הרבנים הקדומים לא ניסו להפריך טענה זו, הם תמיד ייחסו את הקטע הנ"ל בירמיהו כנבואה על המשיח, ועל כך שהמשיח יהיה אלוהים:
במדרש משלי (פרשה יט כב, הוצ' בובר) נכתב: "נמנים מפי רב הונא שבעה שמות למשיח: ינון, יהוה צדקנו, צמח, מנחם,דוד,שילה,ואליהו."
במדרש איכה א' 16 נכתב: "מה שמו של מלך המשיח? ר' אבא בר כהנא אמר: 'ה' שמו, וזה שמו אשר יקראו, ה' צדקנו" (ציטוט מירמיהו כ"ג 6).
בתלמוד (בבא בתרא עה ב) כתוב: "[א"ר] שמואל בר נחמני, א"ר יוחנן: ג' נקראו על שמו של הקב"ה, ואלו הן: צדיקים, ומשיחף וירושלים. צדיקים הא דאמרן. משיח דכתיב (ירמיהו כג) וזה שמו אשר יקראו ה' צדקנו. ירושלים דכתיב (יחזקאל מח) סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה' שמה…"
במדרש תהילים כתוב – כי אלהים קורא למשיח בשמו, ומה הוא שמו? התשובה הניתנת היא "יהוה איש מלחמה" (שמות טו 3) ועל המשיח אנו קוראים "וזה שמו אשר יקראו: יהוה צדקנו".
מכאן שכתבים רבניים קדומים, ואפילו התלמוד עצמו (!!), מייחסים את ירמיהו כ"ג למשיח, משיח אלוהי המכונה בשם "יהוה" .
הרב עשור מגיב בחזרה-
"משמעות הדברים היא ש"הויה" הוא יקרא לו רק "צדקנו" בלבד! ולא "הויה-צדקינו"!"…
שוב, גם כאן כאן לפנינו פרכה, שהרי צדקנו משמעותו "צדיק שלנו"- בלשון רבים- והדבר הורס לחלוטין את אשיות אמונת "האחדות המוחלטת" שהיהדות התלמודית-מסורתית דוגלת בה. דומה הדבר למי שברח מן הדוב ופגש אריה, כי כל הסתבכות שלו בפירושו היא רק מתוך רצונו להימלט מן הריבוי שבפני ה' ומהתגלויותיו. לבסוף, אחרי שהצליח להימלט, הוא נאלץ לחזור על עקביו ללשון רבים במילה "צדקנו". ובכן, מה הועיל הרב דניאל עשור בתקנתו ובבריחתו מן האמת?
"יתר על כן, הם גם אינם נאמנים לניקוד בפסוק! ישנו פסק כלומר קו בין המילה "הויה" לבין המילה "צדקינו" ! משמעות הדברים היא ש"הויה" הוא יקרא לו רק "צדקנו" בלבד! ולא "הויה-צדקינו"! אני מציע שתפתחו כל תנ"ך לדוגמה התנ"ך הפשוט של צ.ה.ל או כל תנ"ך אחר שם תראה פסק כלומר קו בין המילים המחלקת את הביטוי לשניים ! אני מצטט: "הנה ימים באים נאם הויה והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והישכיל ועשה משפט וצדקה בארץ: בימיו תושע יהודה וישראל ישכון לבטח וזה שמו אשר יקראו הויה\ צדקינו." מכאן, שהויה הוא שיקרא לו "צדקינו" בלבד!"-
הקו המפריד הזה לא היה קיים במקור, זאת תוספת. לכן זה לא רלוונטי מה משמעות הקו הניצב בפסוק זה(אם אכן מדובר בהפרדה או לא) משום שכל הטעמים\ניקוד הם תוספות מאוחרות שנוספו לפני בערך 1000 שנה. אך האבסורד הוא כי יש סוג של סתירה בדבריו של עשור. אם הוא אומר שבפרק כ"ג פסוק ו' כתוב שאלוהים הוא יקרא לו "צדקנו" (בגלל "הקו המפריד") אז ככה גם היינו צריכים לקרוא לירושלים ("צדקנו") בפרק לג 16,שהרי גם שם "קו מפריד" מופיע.
אבל האבסורד הוא שהוא טוען שלירושלים קוראים "ה צדקנו" (ציטוט:"כמה פרקים הלאה בספר כתוב על העיר ירושלים: "וזה שמה אשר יקראוה השם צדקנו") אך זה לא אומר שהיא אלוהים לפי טענתו!!! מדוע דווקא פה הקו המפריד לא תקף? מדוע כאן אנו קוראים ששמה של ירושלים יהיה "ה' צדקנו" ולא קוראים שה' יקרא לה "צדקנו"?מדוע ההפרדה תקפה דווקא בפסוק שמדבר על ישוע? הא, כמובן, הרב מנסה להתחמק מאלוהותו של המשיח.
"השם "יהודה" איננו אלוהי בגלל שמופיע בו שם השם המלא!"-
שוב דניאל עשור מפגין בורות בשמות תאופוריים. "יהודה" הוא דוגמה לשם מסוג זה. השם "יהודה" ניתן כהודיה לאלוהים של לאה על הולדתו בנה "הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת יְהוָה" (בראשית כ"ט ל"ה) כמובן שאין להשוות שם זה לשם הכי קדוש על פי המסורת היהודית- והוא השם שניתן למשיח בפסוק הנידון.
"אין בעיה מדרשים זה לא הפשט מדרש זה מדרש בלבד הוא איננו פשט הכתוב תצטרך להוסיף נופך דרוש לפשט ולא לעקור את הפשט שהוא העיקר "אין פסוק יוצא ידי פשוטו" !!!!- עכשיו ברצינות, קשה מאוד להבין את מנוסת הבהלה של הרב עשור הבורח הוא עצמו מן הביאור הפשוט, בפרט כשניתן לו להיתלות באילן הגדול, הלא הוא התלמוד שציטטנו למעלה. אך כמי שכאילו נכווה ברותחין הוא נמלט על נפשו והולך לחצוב לו בארות נשברים, ועל ידי זה הוא מסתבך בעצמו ומעוות גם עלינו את הכתובים.
עלינו להבין שברגע שאנחנו מתחילים להכניס שינויים משלנו, לפי טעמנו אנו, מפסיקה וחדלה האמונה התנ"כית המונותאיסטית והופכת ממילא לאלילית.
"ישו לא הגשים אותה(את הנבואה) הוא לא "מלך" "בימיו לא נושעה יהודה" ! …………כמו כן ,"בימיו לא ישב ישראל לבטח".
נכון מאוד, משום שבביאתו הראשונה של המשיח עליו לסבול עבור חטאי עם ישראל והאנושות כדי שקודם כל לגאול אותם מן החטא. אך בביאתו השנייה עליו למלוך, להשכין שלום ולהקים את מלכותו. כל זה לא יכול להיות אם הוא קודם כל לא גאל את האנושות מהחטא ולא תיקן את היחסים השבורים בין אלוהי אברהם יצחק ויעקוב לבין בני האדם. לקריאה מורחבת בנושא:
http://www.igod.co.il/messiah/862-twomessiahs
http://www.igod.co.il/messiah/1104-one-messiah-two-comings
ולגבי הספר "על פתחה של רומי", מאמרים נרחבים באתר זה משיבים, בדיוק כמו מאמר זה, לסוגיות שבספר.
כמו גם הוידיאו הבא: