הצופן התנ"כי – אמת או בדיה?

מהו הצופן התנ"כי? בספרו "הצופן התנ"כי" טוען דרוזנין שאי אפשר להתעלם מהעובדה הברורה שבכתבי הקודש יש צופן ממוחשב… שחזה בדייקנות את מלחמת המפרץ הראשונה, את ההתנגשות בין השביט לשבתאי ואת ההתנקשות בחייו של רה"מ יצחק רבין ז"ל. צופן זה כנראה גם צופה שאחרית הימים כבר החלה ושבתוך עשור עלולה להתרחש מלחמת מגידו, מלחמת עולם גרעינית".

הספר הופיע ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס" במשך חודשים ארוכים ויצר תעשייה קטנה של אנשים שמוכרים ספרים על צפנים סודיים וקהל רב של אנשים שקוראים על הצפנים ודנים בהם. אבל מה הם אותם צפנים מרתקים כל כך ומה מקומם של כתבי הקודש בכל זה?

 

את הצפנים בתנ"ך ניתן להציג בעזרת מתמטיקה ומחשבים

ספרו של מיכאל דרוזנין, "הצופן התנ"כי", מתאר את תגליתו של ריפס וחבריו, שלטענתם מוצפנים בטקסט העברי של התנ"ך מסרים שאפשר לגלות רק בימינו ובעזרת מחשבים. צפנים אלה מזהירים מפני אירועים קשים שיתרחשו בעתיד הקרוב, צפנים שעלולים להשפיע על העולם כולו. כיצד מוצפנים מסרים אלה בספר שנקרא כבר למעלה מאלפיים שנה? ריפס גילה שאם הוא משתמש ברעיון של וייסמנדל בספירת מרווחים שווים בין האותיות, הוא יכול לגלות מילים רבות בטקסט העברי. המונח הטכני לשיטה זו הוא ארוך: Equidistant Letter Sequences או: ELS (סדרות של דילוגים שווים בין האותיות).

תכנת מחשב מגלה את האות הראשונה של מילה כלשהי ומתחילה לספור עד שהיא מוצאת את האות הבאה של המילה. כך מתקבל "צופן הדילוג". אחר כך, בעזרת צופן הדילוג, היא סופרת כדי לראות אם האות השלישית של המילה נמצאת באותו מרווח. התכנה מתחילה בדילוג על כל אות שנייה, אחר כך על כל אות שלישית, וכן הלאה עד שהיא מגלה "דילוג" קבוע. כך, כפי שהזכרנו קודם, מופיעה המילה "תורה" בשיטת ה-ELS בדילוגים של 50 אותיות בספר בראשית. תגלית זו יכולה להיות התשובה לשאלת טריוויה מעניינת, אבל מדוע הספר "הצופן התנכי" נמכר באלפי עותקים? מפני שמייקל דרוזנין יצא בטענות מדהימות על צפני ה-ELS: צופן אחד, לטענתו, צפה שבועות רבים מראש את היום המדויק שבו תפרוץ מלחמת המפרץ הראשונה; צופן אחר צפה את ההתנקשות בחייו של רה"מ יצחק רבין ז"ל בידי אדם ששמו עמיר; צופן אחר צפה שנתיים מראש רעידת אדמה ביפן ושבשנת 2000 או 2006 תחול שואה אטומית, כנראה בישראל. עובדות אלה מעידות על המילניום!

ספרו של דרוזנין מבוסס על מחקר של ריפס, רוזנברג וויצטום שהתפרסם בשנת 1994 בעיתון Statistical Science. המחברים מראים בחריצות רבה שכשמציגים את כל 78,064 האותיות של ספר בראשית ללא רווחים או ניקוד, אפשר לחפש בהן בעזרת מחשב מילים ספציפיות באמצעות קודים של ELS. הם ביקשו לדעת אם הם יכולים לגלות את שמותיהם של 32 רבנים מפורסמים. לא זו בלבד שהם מצאו צפני ELS שגילו את שמותיהם של כל 32 הרבנים, אלא שבקרבת שמם הופיעו גם תאריכי הלידה או הפטירה שלהם, ולפעמים שניהם. כיצד יכול מחבר כלשהו לדעת את הפרטים האלה 2000 שנה לפני שהם חיו?

זהו מידע מדהים. הסיכויים לדעת אותו הם אחד למיליון!  דרוזנין טוען בספרו שאותם צפנים גילו שנה מראש שראש הממשלה יצחק רבין ייהרג. דרוזנין אפילו ניסה להעביר ליצחק רבין ז"ל מכתב באמצעות ידיד, אבל המכתב לא זכה להתייחסות. הוא גם הראה עשרות מקרים היסטוריים אחרים וכיצד הפרטים שלגביהם מוצפנים בקרבת המקום שבו צופן ה-ELS איתר את השם או האירוע העיקרי. סביר להניח שאתם כבר מבינים שהתגובות לספר שנויות במחלוקת, בלשון המעטה. הרוב המכריע שואל "איך ייתכן שספר בן 3,000 שנים ידע לחזות דברים כלשהם בנוגע לעתיד?” ואחרים רואים בו הוכחה שהתנ"ך נכתב בהשראת אלוהים. יש גם סקרנים שמגלים עניין לצד ספקנות רבה. כעת נבדוק את התגובות לספר ומדוע חלקן ביקורתיות מאוד.

 

תגובות ביקורתיות לספר "הצופן התנ"כי"

ספר שמתיימר "לצפות" את העתיד הופך למטרה גם למאמינים נלהבים וגם לחוקרים ספקניים. במקרה הזה נפערה תהום בין מחברי המחקר המקוריים לבין האופן שבו דרוזנין ניצל את מחקרם. ויצטום, ריפס ורוזנברג מגנים על דייקנותו של המחקר המקורי, אך טוענים שניסיונותיו של דרוזנין לקבוע מה עשוי להתרחש בעתיד הם "עקרים", ושספרו של דרוזנין "איננו נוקט שום מתודולוגיה מדעית". ויצטום קובע באופן חד משמעי ש"בלתי אפשרי לצפות את העתיד". מוזר שאמירה זו תבוא מפיו של אדם שטוען שהמחקר שלו על ELS גילה את שמותיהם, תאריכי הלידה ותאריכי הפטירה וכן מקומות מגוריהם של 32 רבנים אלפי שנים לפני שהם בכלל נולדו. מחברי המחקר טוענים שצפני ה-ELS שהם גילו יכולים לספק מידע אך ורק על שם או מקום שכבר קיימים. בהתאם להשקפה זו, הצפנים יכולים לגלות לנו על מחנות המוות בגרמניה מכיוון שאנחנו יודעים מה לחפש. ויצטום משתמש בזה כדי להראות כיצד צפני ה-ELS פועלים.

מה אנחנו יכולים ללמוד מהם על אושוויץ? ראשית, אנחנו זקוקים לכלים המתמטיים כדי לבדוק אם יש ל- ELS ולמילים שבקרבתו משמעות סטטיסטית כלשהי. את אלה אפשר למצוא במחקר שהתפרסם ב-1994. אחר כך צריך להכין רשימת מילים לחיפוש. לכן, ויצטום התחיל עם המילים "אושוויץ" ורשימה של מחנות מוות אחרים במלחמת העולם השנייה. קודם הוא מצא ELS למילה "אושוויץ", ואחר כך, לטענתו, הם מצאו דבר מה מאוד לא צפוי… [שמות כל המחנות] שמופיע בעקביות בסביבות המילה 'אושוויץ'". הוא טוען שזה כל מה שיכולים לעשות הצפנים של כתבי הקודש. צפנים אינם יכולים לצפות את העתיד.

לעומת זאת, כשספר בראשית נכתב, כל 32 הרבנים ששמותיהם מופיעים בו עוד בכלל לא היו קיימים, והיו לגמרי עניין של העתיד. הרב שכיהן בשלב המוקדם ביותר ששמו מוזכר בספר, נולד וחי בסביבות המאה ה-8 לספירה, כמעט 2000 שנים אחרי משה. האם אין זו תחזית עתידית, לפחות מנקודת מבטו של המחבר? מייקל דרוזנין היה בעצמו חלוק בנוגע למידע שהצפנים מספקים לנו. בספר כתוב: "גיליתי את צפני התנ"ך בנוגע להתנקשות בחייו [של רבין ז"ל]… כשהוא נהרג, כצפוי, במקום הצפוי, המחשבה הראשונה שלי הייתה: 'אוי אלוהים, זה אמתי!'”.  אבל בראיון שלו לרשת CNN הוא אמר: "אינני חושב שהצפנים יכולים לחזות מראש. אני חושב שהם מספרים לנו על עתיד אפשרי",  או שדרוזנין שינה את דעתו, או שהוא איננו מגלה כנות בספרו.

הארולד גאנץ, מתמטיקאי בכיר שיצא לגמלאות ממשרד ההגנה של ארה"ב ומומחה לפענוח צפנים היה אחד המתמטיקאים הראשונים שביקרו את הספר "הצופן התנ"כי". בספקנות רבה הוא חזר על הניסוי שבמחקר והעלה את אותם ממצאים. חשדנותו לא התפוגגה והוא ערך ניסוי משלו: הוא רצה לגלות את מקומות הלידה והפטירה של אותם רבנים. שוב, המידע התגלה בקרבת השמות וצפני ה-ELS שלהם. מכאן הוא הסיק: "המידע הוצפן בתנ"ך בכוונה תחילה על ידי מחברו… ההיגיון קובע שהמחבר איננו יכול להיות אנושי, איננו כבול על ידי מגבלות הזמן. לא נותר אלא להסיק שהמחבר הוא ישות אלוהית". אם כן, האם יש "הוכחות" שכתבי הקודש נכתבו על ידי ישות אלוהית? זהו הנושא הבא שלנו.

 

האם הצפנים התנ"כיים מוכיחים שהתנ"ך נכתב בהשראת אלוהים?

האם הצפנים המוצפנים בתנ"ך מוכיחים סוף סוף שהתנ"ך נכתב בהשראת אלוהים? כפי שציינו קודם, המתמטיקאי והמומחה לצפנים הארולד גאנץ סבור שכן. מה לגבי מייקל דרוזנין, מחבר הספר "הצופן התנ"כי"? התגובה שלו מדהימה למדיי: "נראה שכל מי שפגשתי מניח שאם הצופן הוא אמתי, הוא ודאי מאלוהים. אני אינני חושב כך. אני מסוגל בקלות להאמין שהוא נכתב על ידי מישהו טוב שרצה להציל אותנו, אבל זה לא היה הבורא שלנו. ברור שזה לא מישהו כל יכול, אחרת הוא היה מונע את הסכנה במקום להצפין אזהרה לגביה".

מצד שני, קבוצה יהודית בשם "אש התורה" פיתחה "סמינר תגלית" שכבר אירח 70,000 משתתפים בפחות מעשר שנים. הוא נועד לעזור למשתתפים להבין את הרלוונטיות של התורה ואת חשיבות היהדות בחייהם". כ-20% מהחומר בסמינר עוסק בחיבורם של ויצטום, ריפס ורוזנברג. הראיות השפיעו על הארולד גאנץ, יועץ לקבוצה ומומחה הצפנים ממחלקת ההגנה של ארה"ב שהזכרנו לעיל.

גם נוצרים החלו לחפש צפנים של ELS בטענה שהשם העברי "ישוע" מופיע בכל מיני קטעים מעניינים על ביאת המשיח. עד היום פורסמו שני ספרים נוצריים בנושא ואין ספק שיבואו עוד. אם כן, האם מדובר סוף סוף בראיות החשובות ביותר המוכיחות לדור הזה שכתבי הקודש באמת נכתבו על ידי אלוהים",  כפי שאמר אחד המחברים הנוצריים?

ברנדאן מק'קיי הוא איש בעל חוש הומור. מלבד זה, יש לו שליחות: להראות שאפילו השימושים המתמטיים של ELS אינם מוכיחים דבר. מק'קיי הוא מתמטיקאי אוסטרלי שפרסם את מאמר הביקורת הסטטיסטי הראשון על מחקרם של ריפס, ויצטום ורוזנברג, אבל באתר שלו הוא הציג סדרה מעניינת ביותר של מה שהוא מכנה "תמונות" הדומות מאוד לדיאגרמות שדרוזנין פרסם ב"צופן התנ"כי". ב"תמונות" אלה הוא עושה בדיוק את מה שעשה דרוזנין: הוא מחפש מילה באמצעות צפני ELS ואחר כך בודק אילו מילים אחרות מופיעות בקרבתה. הוא גם נענה להכרזה של דרוזנין שהופיעה בעיתון "ניוזוויק", שבה אמר: "אאמין למבקרים שלי כאשר יגלו מסר צפון בספרו של "מובי דוק" על ההתנקשות בחייו ראש ממשלה".

אין ספק שדרוזנין היה בטוח שאין לו ממה לחשוש: הרי ריפס וחבריו ניסו למצוא מידע בגרסה העברית של "מלחמה ושלום" ולא מצאו דבר. לעומת זאת, מק'קיי פרסם באתר שלו תרשימים מ"מובי דיק" שצופים מראש את מותה של ראש ממשלת הודו אינדירה גאנדי, של נשיא לבנון מאוואד, לאון טרוצקי, אברהם לינקולן, מרטין לותר קינג, ג'ון קנדי ואפילו של הנסיכה דיאנה. לגבי הליידי דיאנה, לא זו בלבד ששמו של החבר שלה, דודי, הופיע בקרבת שמה, אלא אפילו שמו של הנהג שלה, הנרי פול, הופיע שם! והשמות לרשימה זו הולכים ומתווספים כל העת. ה"תגלית" האירונית ביותר נוגעת למותו של דרוזנין עצמו. המקום, השיטה והמניע למותו מופיעים לפרטים.

מק'קיי טוען בחיבורו שהוא חוזר בדיוק על מחקרם של ריפס, ויצטום ורוזנברג, אבל הוא מוצא את שמותיהם של 32 הרבנים מוצפנים גם בתרגום לעברית של "מלחמה ושלום" של טולסטוי. מק'קיי ושותפו נוקטים באותן שיטות מתמטיות ומבססים את האיות הנכון של הרבנים של מקורות יהודיים, כפי שעשו ריפס, ויצטום ורוזנברג. מה אפשר ללמוד מכל זה? בשלב זה, איש איננו יודע בוודאות.

 

מהי התגובה המשיחית לצופן התנכי?

כיצד צריכים משיחיים להגיב על ממצאים מדהימים לכאורה אלה? כיצד הם צריכים להגיב על נבואות עתיד תנ"כיות שרק מחשב יכול לפענח? אין ספק שמוקדם מדיי להרחיב בנושא, מכיוון שאפילו האמצעים המיוחדים והבדיקות המתמטיות עוד לא הושלמו. יחד עם זה, דברים מסוימים כן ברורים. ידוע לנו רק מעט מאוד על אופיין של סדרות אותיות שחוברו על ידי מחשב ולא על ידי אדם. ויצטום, ריפס ורוזנברג הניחו הנחות מסוימות לגבי הקשר האפשרי הקרוב בין שתי סדרות של מילים, ובכך פסלו את האפשרות של אקראיות. למרות זאת, הן שרירותיות בלבד. מק'קי ודרור בן נתן הוכיחו במחקר שלהם: Equidistant Letter Sequences in Tolstoy's War and Peace שכל תופעה שאפשר למצוא בספר בראשית אפשר למצוא גם בתרגום לעברית של "מלחמה ושלום".

המחלוקת על שיטות ומתמטיקה עדיין מתנהלת, אבל כנראה שניתן להסיק ממנה שבטקסט ארוך דיו אפשר למצוא כמעט כל "מסר". אם זה נכון, הרי שלמדנו דבר מה חדש על בני אדם שיכולים לתכנת מחשבים ולמצוא מסרים לא אקראיים בטקסטים אקראיים, אבל עוד לא הוכחנו שתבונה אלוהית כתבה את כתבי הקודש.

עלינו לשאול את עצמנו שאלה חשובה: למה אנחנו מתרגשים כל כך מקודים ומסרים מסתוריים בספר ברור כל כך כמו כתבי הקודש? האם איננו מאמינים שאלוהים נתן לנו את כל מה שאנחנו צריכים לדעת, גם בעבור עצמנו וגם כדי להכריז את בשורתו לעולם בתוך טקסט שכולנו יכולים לקרוא? אולי יש דברים שאלוהים הצפין להנאתו בכתבי הקודש, אבל הם אינם המסר העיקרי. אלוהים נתן לנו את כתבי הקודש כדי שנוכל לדעת אותו ולהודיע אותו ברבים. נראה שצופני ה-ELS בכתבי הקודש אינם מניבים דבר מלבד סקרנות.

התפקיד שלנו הוא לקרוא את הטקסט ואת מה שכתוב בו, ולא את מה שייתכן שצפון בו מתחת לפני השטח. ספר ״ההתגלות״ (מתוך הברית החדשה) מודיע שתבוא שעת מבחן קשה ומזהיר אותנו לקראת בואה שלא נלך שולל. ישוע תיאר עד כמה שובו יהיה חיוני וברור: "כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה בואו של בן-האדם". כשאתם צופים בחדשות ועדים להתחלפות המילניום, הקפידו להפעיל את "חיישני השטויות" שלכם!

דרוזנין היה אתיאיסט גם לאחר שנים רבות של מחקר לקראת כתיבת ספרו "הצופן התנ"כי": "הוכחתי שיש צופן, אבל לא הייתה לי ראייה שיש אלוהים… אינני מאמין באלוהים… המסר של הצופן התנ"כי הוא שאנחנו יכולים להציל את עצמנו".  אם זה כל מה שדרוזנין הבין אחרי מחקר של חמש שנים על הקוד התנ"כי, כנראה מוטב שאנשים יקראו את כתבי הקודש ויכירו את האלוהים האמיתי דרך המילים שלו. כדי לקרוא ולהבין את התנ"ך ו\או הברית החדשה, לא צריך קודים. לסיכום, בעזרת שיטת הצופן התנכי, ניתן למצוא כל צירוף שאנו רוצים למצוא, כולל את המרכיבים המדוייקים של מה שאכלנו היום לארוחת הבוקר.