יד-לאחים: "ישוע לא קיים את מצוות פרו ורבו"
יד לאחים: "היהודים המשיחיים טוענים שאין הכרח לקיים את המצוות המופיעות בתנ"ך, כי ישוע כבר קיים את כל המצוות בצורה מושלמת. ומכיוון שכך הוא פטר אותנו, ואין כל הכרח לקיים אותם. אבל, האם ישוע קיים את מצוות "פרו ורבו", האם היו לו ילדים? הרי ידוע שלא היו לו ילדים ואם כן הוא לא קיים את כל המצוות. אז חזרנו לתחילה, מדוע המשיחים לא מקיימים את המצוות המופיעות בתנ"ך?"
לטענה זו נשיב ב-7 רבדים:
- שוב פעם חוסר התמצאותם של חברי יד-לאחים בכתבי המסורת שלהם עצמם הוא שמביא לידי כך שהם יורים לעצמם ברגל, זאת מאחר ורבני התלמוד בעצמם מודים שבן אדם המקדיש את עצמו ללימוד התורה, לא מחוייב כלל ל"פרו ורבו" (על אחת כמה וכמה המשיח):"(ישעיהו נ"ז) כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי. תניא, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים, שנאמר: (בראשית ט') שופך דם האדם באדם דמו ישפך, וכתיב בתריה: ואתם פרו ורבו. רבי יעקב אומר: כאילו ממעט הדמות, שנאמר: (בראשית ט') כי בצלם אלהים עשה את האדם, וכתיב בתריה: ואתם פרו וגו'. בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. תניא אידך, רבי אליעזר אומר: כל מי שאין עוסק בפריה ורביה כאילו שופך דמים, שנאמר: שופך דם האדם, וסמיך ליה: ואתם פרו וגו'. רבי אלעזר בן עזריה אומר: כאילו ממעט הדמות. בן עזאי אומר וכו', אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש וכו'. ת"ר: (במדבר י') ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל."
יבמות סג ע'ב
"מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושגה בה כבן עזאי ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון והוא שלא יהיה יצרו מתגבר עליו, אבל אם היה יצרו מתגבר עליו חייב לישא אשה ואפילו היו לו בנים שמא יבוא לידי הרהור." רמב"ם אישות ט"ו ג
"ומי שחשקה נפשו בתורה כבן עזאי תמיד ונדבק בה כל ימיו ולא נשא אשה אין בידו עון והיא שלא יהא יצרו מתגבר עליו."שולחן ערוך סימן א סעיף ד
- יד לאחים מצטיינים בטיעוני "איש קש", להכריז כי "היהודים המשיחיים אומרים ש…", אבל האמת היא שההפך הוא הנכון; דבר אלהים במלואו – התנ"ך והברית החדשה – מהווים נר לרגלנו ואנו שואפים בכל מאודנו להפנים, ללמוד ולקיים את הנאמר בו. נכון, לאחר שנכרתה הברית החדשה בדמו של המשיח, איננו עוד כפופים למצוות ברית סיני אלא למצוות המשיח ותורתו; אך אין זאת אומרת כי אנו רומסים ברגל גסה ובכוונה תחילה את מצוות ברית סיני רק על מנת "לעשות דווקא".
- כתבי הברית החדשה מלמדים כי כל הכתוב בתנ"ך, נכתב ברוח הקודש ויש ללמוד ממנו. מצוות התנ"ך אינן מתחילות בברית סיני ואינן מסתיימות שם; קחו למשל את ספרות החכמה (ספרי אמ"ת: איוב, משלי תהילים ואף קהלת), המלאה בעצות ובהדרכות שמימיות לחיים נכונים. ישוע המשיח בעצמו עודד את חסידיו לדרוש בכתובים ולשמור אותם כמיטב יכולתם וזו שאיפתנו גם כיום.
- לדברי יד לאחים, אנו המשיחיים טוענים "כי ישוע כבר קיים את כל המצוות בצורה מושלמת". גם אמירה זו אינה נכונה בעליל! כתבי הברית החדשה מלמדים כי המשיח ישוע לא חטא, ברם בשום מקום אין נאמר כי הוא מילא את כל תרי"ג המצוות. זה הבדל חשוב ביותר! לדוגמא: בספר ויקרא ט"ו מתוארת מצוות הנידה המתייחסת לנשים בלבד. האם מישהו יעז לטעון כי המשיח היה צריך לקיים את מצווה זו?.. דוגמא נוספת: בשמות כ"א מפורטות מצוות הקשורות להחזקת עבד עברי. לפי כתבי הברית החדשה, לא היו בבעלות המשיח עבדים ולכן ברור כי לא היה לו צורך בקיום מצוות אלו. הברית החדשה מלמדת כי המשיח לא עשה חטא, אך אין זאת אומרת כי הוא קיים כל מצווה הכתובה בתורה, שהרי כפי שראינו, מצוות רבות אינן רלוונטיות עבורו. חשוב לציין כי גם חברי יד לאחים אינם יכולים לקיים את מצוות התורה במלואן, שהרי אחוז ניכר מהן עוסק בהקרבת קורבנות, בכהונה ובמשכן.
- יד-לאחים שואלים: "האם ישוע קיים את מצוות "פרו ורבו", האם היו לו ילדים?". לפי כתבי הברית החדשה, המשיח ישוע לא נישא ולא היו לו ילדים. אבל "פרו ורבו" כלל לא כלולה במצוות ברית סיני; 'פרו ורבו' היא למעשה ברכה, ולא מצווה תחת ברית,שהרי בספר בראשית; בפרק א' מברך אלהים את העופות ואת חיות המים, "לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ" (פס' 22); האם החיות מחוייבות למצוות גם ע"פ יד-לאחים? אם ברכת "פרו ורבו" נועדה להיות "מצווה", אז מדוע היא נעדרת לחלוטין ממצוות ברית סיני?
- רש"י, גדול הפרשנים המסורתיים, הודה כי לדידו היה על התורה להתחיל בספר שמות י"ב ולא בבראשית א'. דהיינו, גם רש"י זיהה כי מצוות משה מתחילות בספר שמות ומה שקדם לכך אינו כלול במצוות ברית סיני.
- לפי ההלכה הרבנית חייב כל אדם להביא לעולם לפחות שני ילדים – זכר ונקבה (בבלי, יבמות ס"א ע"ב). במילים אחרות, חז"ל קבעו כי מי שאין לו לכל הפחות בן ובת, לא יצא ידי חובה ולא קִיים מצוות פרו ורבו. אך כפי שראינו, זו ראייה נוספת לכך שהרבנים הוסיפו מצווה שאינה מהתורה, שהרי המקרא מלא בדוגמאות לאישים אשר ילדו בנים בלבד: נוח הוליד שלושה בנים (בראשית ה' 32); לתרח נולדו שלושה בנים בלבד (י"א 25); יצחק הוליד שני בנים – יעקב ועשיו (כ"ה 25-26); ליוסף נולדו שני בנים – מנשה ואפרים (פרק מ"א 51-52); משה הוליד שני בנים – גרשם ואליעזר (שמות ב' 22, י"ח 4); לאהרון הכהן נולדו רק בנים (פרק ו' 23); עלי הכוהן הוליד שני בנים בלבד וכך גם שמואל הנביא (שמ"א ב' 34, ח' 2); לבועז ורות נולד ילד אחד – עובד (רות ד' 13-21). אין כל גושפנקא מקראית לכך שאחת מהדמויות לעיל נעשנה וננזפה על כך שלא הולידה בנות. כל זאת לומר כי ההלכה הרבנית במקרה זה מהווה דוגמא נכוחה להוספת מצווה אשר אינה מן התורה.[1]
[1] חז"ל גם קבעו כי "אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו למי שבניו נקבות", קרי: אוי לאיש שנולדו לו רק בנות (בבלי, סנהדרין ק' ע"ב).
[2] ראו בלינק:
http://judaism.stackexchange.com/questions/28277/why-did-nobody-succeed-the-lubavitcher-rebbe