מה יקרה ליהודים שאינם מאמינים בישוע, בייחוד אלו שמעולם לא שמעו אודותיו?

“מה יקרה לסבתי היהודייה הנפלאה שבחייה מעולם לא עשתה דבר רע לאדם? האם היא לא הגיעה לגן עדן ותהיה בגיהינום?” לא ניתן לענות על השאלות הללו בקלות ראש, הן לא עניין של מה בכך, או רק צורת דיבור. וכמובן שלא מדובר פה רק על סבתך; מדובר גם בסבתי. אינני מכיר את סבתך ובוודאי שאיני השופט שלה, אך אני יודע שמיליוני יהודים ולא יהודים חיו חיים שלא היו על פי אמות המידה של אלוהים (כולל לפחות כמה מסבתותינו), מיליוני אנשים הרשיעו את עצמם על ידי מילים שיצאו מפיהם ומעשים שעשו, ומיליוני אנשים יימצאו אשמים ביום הדין.

לא אהיה הוגן כלפיך אם לא תקבל ממני אזהרה למפרע. עלי לציין שלא כתוב בברית החדשה במפורש מה עולה בגורלם של אלה שמעולם לא שמעו את הבשורה על סליחת חטאים דרך ישוע, אבל דבר אחד וודאי; נכון שאלוהים הוא חנון ורחום, רב חסד ומלא חמלה, אך באותו זמן הוא גם אל קדוש ושופט צדק. אמות המידה שלו גבוהות, יש תוצאות לעברה על מצוותיו וחוקיו, ואם אנו דוחים את הדרך בה אלוהים קבע לכפר על עוונותינו (על ידי קורבן דם) אנו בצרות. כפי שאמרתי קודם, אינני מכיר את סבתך ואף איני השופט שלה, אך אני כן יכול לתת לך כמה קווי יסוד שיעזרו לך לבחון באיזה מצב הנפש שלך נמצאת בהתאם לאמת המידה של אלוהים (ובאותו זמן אולי לחשוב גם על נושאים הקשורים לסבתא).

אם אתה מאמין בקיום מקום שנקרא “גיהינום”, אז אני מציע שתשאל את עצמך כמה שאלות בסיסיות: מה התוצאות בחייהם של יהודים שאינם מקיימים את התורה? מה הבסיס שעל פיו אנו נשפטים לאחר מותנו? על פי חמשת חומשי התורה (בפרט ויקרא ודברים), בני עמנו יבורכו או יקוללו בחייהם בעולם הזה על פי נאמנותם לחוקיו ומצוותיו של אלוהים. עובדה שלא ניתנת לערעור היא שלרוב קיבלנו את הקללות כתוצאה מאי ציות לאלוהים, ולא את הברכות כתוצאה מציות לחוקיו ומצוותיו (קרא דברים כ”ח ופסוקים נוספים, ולמד את ההיסטוריה הארוכה והכאובה של עמנו.) אם כה רב היה סבלנו בעולם הזה בגלל חטאינו, מה מצפה לנו כאשר אנו עומדים לעבור לעולם הבא?

יש שיטענו שהסבל שאנו סובלים בגלל חטאינו בעולם הזה הוא במקום הסבל שנסבול בעולם הבא. אך טענה זו היא השערה בלבד ואינה מבוססת על הכתוב באופן מפורש בתנ”ך, מה גם שהשערה זו מסוכנת מאוד. במקרה זה, אתה משחק עם נפשך משחק מסוכן מאוד.

ראשית, סבל ועונש בפני עצמם אינם עוזרים לפתור את בעיית החטא. רבים הרוצחים שמרצים עונשים בבתי כלא, ולאחר שמשתחררים מהכלא חוזרים ומבצעים את אותם הפשעים. רבים האלכוהוליסטים שממשיכים לשתות לשוכרה גם לאחר שמתדרדרים למחלות קשות עקב שתייתם.

שנית, ישנם רבים שמבצעים מעשי חטא איומים ונוראים בעולם הזה, וחיים עד גיל מופלג מבלי לסבול בגלל חטאיהם. מתי הם יקבלו את העונש המגיע להם?

שלישית, אותו האלוהים ששופט אותנו כאן ועכשיו, יהיה האלוהים השופט אותנו אחר כך שם, ואמות המידה שלו נעלות ובלתי מתפשרות. כעת עליך לשאול את עצמך את השאלה העיקרית: היכן אני נמצא על פי קנה המידה של דבר אלוהים? אתה יכול להשתמש בעשרת הדברות כנקודות מנחות להערכת מצב (מעין מבחן טרום העמדה לדין.) בוודאי אינך משתחווה לפסלוני זהב וכסף, אך יש לאלילי זהב וכסף כל מיני צורות, כמו תאוות בצע, מטריאליזם וכדומה. אולי לא שכבת עם מישהי אחרת חוץ מאשתך, אך חטאת בניאוף בלבך כאשר היו לך תאוות מיניות ופנטזת על נשים אחרות. אולי לא רצחת מישהו, אבל כאשר שנאת מישהו רצחת בלבך. עליך לחשוב על אפשרות של עונש שמגיע לך בעתיד.

באותה וודאות שאלוהים שפט את עמנו בעבר בגלל חטאיו, הוא ישפוט אותנו בעתיד בגלל חטאינו. זה מוביל אותנו לעוד נושא חשוב. ייתכן שאינך לוקח ברצינות את עניין הגיהינום ועונש בעתיד. אך האם חשבת ברצינות על גודל ועוצמת המשפט הנורא שכבר עבר על העם שלנו בעבר. האם אתה מודע לכך שבתורה ובנביאים יש אזהרות רבות שאם נחטא נגד אלוהים ולא נציית לו נקבל עונשים נוראים – בכל זאת חטאנו כעם וקיבלנו את העונשים. ונמשיך לקבלם אם נמשיך באותה ההתנהגות. אותן האזהרות הנבואיות בתנ”ך אינן רק מילים כתובות בדיו על נייר. ספר איכה מתאר אירוע היסטורי שקרה לעמנו, ככתוב: שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולותיי ובחוריי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת.” (איכה ב’ 21.) כול זה אירע בגלל חטאינו!

בדברים כ”ח, אלוהים מבטיח שדברים נוראים יקרו אם נמשיך לחטוא נגדו: “והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלוהיך לשמור לעשות את כל מצוותיו וחוקתיו אשר אנכי מצווך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך…בנך ובנותיך נתונים לעם אחר ועיניך רואות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך. פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עַם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים…והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה…בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי…ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלוהיך לשמור מצוותיו וחקתיו אשר צווך. ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנותיך אשר נתן לך יהוה אלוהי במצור ובמצוק אשר יציק לך אויבך…הרכה בך והענוגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מתענג ומרוך תרע אינה באיש חיקה, ובבנה ובבתה, ובשלייתה היוצאת מבין רגליה, ובבניה אשר תלד, כי תאכלם בחוסר כל בסתר במצור ובמצוק כי יציק לך אויבך בשעריך, אם לא תשמור לעשות את כל התורה הזאת הכתובים בספר הזה, ליראה את השם הנכבד והנורא הזה, את יהוה אלוהיך. והפלא יהוה מכותיך ואת מכות זרעך: מכות גדולות ונאמנות, וחלים רעים ונאמנים. והשיב בך את כל מדוה מצרים, אשר יגורת מפניהם; ודבקו בך: גם כל חלי וכל מכה, אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך, עד השמדך.” (דברים כ”ח 1,32,33, 37, 41, 45, 53, 56-61)

ייתכן שתגובתך לכתוב לעיל היא: “אני לא מאמין בדברים האלה!” אך בלי קשר לאשר אתה מאמין, הדברים האלה אכן קרו. ותשובתך יכולה להיות: “אני לא מאמין באלוהים כזה.” לא משנה באיזה אלוהים אתה מאמין, האלוהים הוא אכן מי שהוא אומר בדברו, והוא יעשה את אשר הבטיח בדברו; אם תתנכר לו ותדחה את דברו, אם אתה בוחר ללכת בדרך שלך ולעשות ככול העולה על רוחך, התוצאות החמורות תהיינה שתסבול מחרון אפו.

קרא בנבואה של דניאל י”ב 2: “ורבים מיישני אדמת עפר יקיצו; אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות ודראון עולם.” הנבואה הזאת מציירת לנו תמונה על הגורל שיעלה בחיי האנושות בעתיד. ובנוגע לסבתא, כמובן שבין הרבים שיקיצו לחרפות ודראון עולם יהיו גם נשים רבות, שכנראה היו סבתות של מישהו, אולי אפילו שלי או שלך – כמו גם אימהות ובנות של מישהו. קשה לחשוב על עובדות כה טרגיות. כל רגשות הכאב והצער לא ישנו את העובדות הללו. גם אם הדבר אינו מוצא חן בעיניך, ההיסטוריה של עם ישראל מראה שמשפט אלוהים היה הנורמה בתולדותיו – לפחות בעולם הזה. בין הקורבנות שמתו בזמן חורבן הבית הראשון היו בוודאי גם סבתות של רבים מבני עמנו (תיאור מאוד ציורי לאותו מצב תמצא בספר איכה) וגם בזמן חורבן הבית השני.

על פי דבר אלוהים (ולא ההסבר של הרבנים) הסיבה לחורבן בית המקדש הראשון והשני הייתה עקב חיי החטא של ישראל כעם. עליך להבין שקיים דבר כזה, לעשות את הרע בעיני אלוהים. התנ”ך מלא בתיאורים של אנשים רשעים (במושג של אלוהים) שהולכים בדרך הרעה ולא עושים את הטוב בעיניו. במילים אחרות, בעיני אלוהים, לא רק ה”היטלרים” בעולם הזה הם הרשעים. על פי אמות המידה של אלוהים, רוב בני האדם אינם צדיקים (כולל רוב היהודים, אף על פי שמעטים אומנם רשעים כמו היטלר).

ושוב אחזור לסבתא. אפשר שלכולנו יש רגשות חמים ונעימים כאשר מדובר בסבתא ובסבא שלנו, ולא יכולים לחשוב שעשו מעשי חטא נוראים. כשמסכלים בעיניהם המחייכות מבעד למשקפיים שעל אפם ועל שערם הכסוף והרך, אנו בטוחים שאין בהם שמץ של חוסר מוסר או שחיתות. האם ייתכן שאנו חושבים אותם לצדיקים ומעריצים אותם על היותם אנשים טובים כי הכרנו אותם רק בגילם המופלג, ועכשיו הם זיכרון רחוק? הייתכן שבצעירותם, רבים מהם חטאו, וייתכן שאפילו בשנות האחרונות לחייהם, כמה מהם היו מלאים בכעס, מרירות ורוח ביקורתית לא נעימה?

כמובן, אתה אומר שהכרת היטב את סביך (או הוריך), ושהם יהודים דתיים, שחייהם טהורים ועושים מעשים טובים, חוזרים לדרך הישר מיד שכמבחינים שסטו מהדרך. לגביך, המחשבה שהם ילכו לגיהינום אינה באה כלל בחשבון ואבסורדית לחלוטין. אני בהחלט מבין אותך, ועלי להזכירך שוב – אני לא השופט שלהם, ואיני זה שמציב את הרף למשפט שלהם. אלוהים, ואלוהים בלבד הוא שיכריע את אשר יעלה בגורלם הסופי, וכול שאני ואתה מאמינים וחושבים לא ישנו את העובדות.

הדבר הקובע הוא, האם אלוהים מוצא אותם צדיקים בעיניו או שאינם צדיקים בעיניו. כול הוויכוחים בעולם לא ישנו זאת. ישנן רק שתי אפשרויות, או שיקיצו לחיי עולם, או שיקיצו לחרפות ודראון עולם, בלי להתחשב לאשר אתה אומר או חושב. אומר שוב, לאור המצב של עמנו בעולם הזה כתוצאה ממעשיהם כעם נגד אלוהים ודרכיו, אל לנו להיות אופטימיים לגבי סופנו בעולם הבא. האם אתה מסכים להצהרה בתנ”ך שאין בעולם צדיק אשר לא יחטא? אם אתה מסכים למה שכתוב בתנ”ך הרי שבני אדם הינם חוטאים ולא צדיקים, פירושו של דבר שרבים מהקוראים שורות אלה, כולל אנשים שאנו מכירים באופן אישי, נמצאים בסכנה מחרון אפו של אלוהים.

מסיבה זו הזהירו משה והנביאים את העם שמשפט אלוהים מגיע (אך לא שמענו להם), זו גם הסיבה שמנהיגים יהודים הזהירו את העם שלנו שהשואה כבר באופק, ודחקו ביהודי אירופה לברוח כדי להציל את נפשם – אך רבים מבני עמנו לא שמעו לאזהרות.29 היהודים לא יכלו אפילו לדמיין לעצמם אפשרות שעם כל כך נאור ותרבותי כמו העם הגרמני מסוגל להוציא לפועל רצח-עם בקנה מידה גדול כל כך ובאכזריות מזעזעת. ובכל זאת הדבר ארע!

כיום אנו אלה שמזהירים את בני האדם באשר הם, ויהיה מוצאם או הרקע שלהם אשר יהיה – יום הדין מגיע, יהיה משפט סופי, יום מתן דין וחשבון. גם אירוע זה יקרה לבטח! מה יהיה מצבך ביום ההוא? האם אתה מוכן לעמוד בפני אלוהים? עלי להזהירך שלא להסתמך על המסורת שהרבנים שלנו מלמדים שאומרת שאפילו הרשעים ביותר מבני עמנו יסבלו רק אחד עשר חודשים של עונש קשה בעולם הבא. היכן דבר כזה כתוב בדבר ה’ בתנ”ך? לא רק שלא כתוב על כך בתנ”ך כלל וכלל, אלא שמסורת שהם מלמדים שונה לגמרי מהכתוב בדניאל י”ב 2 שציטטתי קודם.

ייתכן שאתה חושב: “בסדר, אני אולי לא כל כך צדיק כמו שאני לפעמים חושב על עצמי, (במיוחד כאשר אני נמצא בבית הכנסת), ואני מודה שאני מגזים בהערכתי בצדיקותם של אבותיי, אך מדוע אתה טוען שרק אלה שמאמינים בישוע המשיח יגיעו לגן עדן? לי זה נראה כמו איזו נוסחת קסם, ולגמרי לא הוגן להגיד שבני אדם ילכו לגיהינום רק בגלל שאינם מאמינים כפי שאתה מאמין.”

העלית נקודה טובה, ומגיע לך לקבל תשובה טובה. והנה היא: כולנו חטאנו, כולנו זקוקים למושיע, ואין מושיע אחר מלבד ישוע. כולנו נמצאנו אשמים בדין, בגלל החטא הופרדנו מאלוהים הקדוש, ורק ישוע הוא שלקח על עצמו את החטאים שלנו ומחק את כתב האשמה נגדנו. רק הוא יכול להשכין מחדש יחסים תקינים עם אלוהים. אתה יכול לקבל את האמת הזאת או לדחות אותה. ישנן רק שתי אפשרויות, או שזו האמת או שאין זו האמת. ולא מדובר פה בנוסחה של מילים נכונות להגיד, כמו “אני מאמין בישוע, אני מאמין בישוע!” מדובר בחזרה בתשובה אמיתית, אמונה אמיתית, ושינוי אמיתי בחיים דרך המשיח.

לכן דחוף שנודיע לכולם על החדשות הטובות של שובו של ישוע. בני אדם אבודים בלעדיו. כמובן שכול אחד יישפט גם על מעשיו אם היו טובים יותר או טובים פחות, אך לרוב זה רק עניין של דרגת האשמה ולא פטור מעונש.

ישוע נתן משל בנושא: השיב האדון, “מי הוא אפוא הסוכן הנאמן והנבון אשר האדון יפקידהו על משרתיו לתת להם ארוחתם בזמן? אשרי העבד ההוא אשר אדוניו יבוא וימצאהו עושה כן. אמת אני אומר לכם, על כל נכסיו יפקיד אותו. אך העבד ההוא אם יאמר בלבו, ‘מאחר אדוני לבוא’, ויתחיל להכות את העבדים והשפחות, לאכול ולשתות ולהשתכר, בוא יבוא האדון של אותו עבד ביום שאיננו מצפה לו ובשעה שאינו יודע, וישסף אותו וישים חלקו עם הבלתי-מאמינים. ואת העבד ההוא אשר ידע את רצון אדוניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות. אבל את זה שלא ידע ועשה דברים שהוא חייב עליהם מכות, יכה מעט. כל מי שנתן לו הרבה, יידרש ממנו הרבה; ומי שהופקד בידו הרבה, ידרשו ממנו עוד יותר.”(לוקס י”ב 42-48)

המשל מראה שהמשרתים שידעו מהו רצונו של אדונם ולא צייתו לו יישפטו בחומרה רבה יותר מאלה שלא עשו את רצונו אך לא ידעו מהו. שים לב לכך שישוע לא דיבר על אלה שעשו את הדבר הנכון מבלי לדעת שזה רצונו של אדונם. אלא דיבר אלינו דרך המשל רק על אלה שלא צייתו לאדונם כאזהרה כדי שלא נהייה כמותם ביחסנו עם אלוהים, ולא נקבל את העונש שמגיע לאלה שלא מצייתים לו. אנחנו לומדים פה משהו על הטבע האנושי. בשתי הדוגמאות במשל, הנושא הוא אי ציות לרצון האדון ורמות שונות של הענשה כתוצאה מאי הציות, ולא אי ציות כנגד ציות. האדם מטבעו לא נוטה לציית לאלוהים.

ובכן, כיצד עלינו לראות את אלה (יהודים ולא יהודים) שמעולם לא שמעו שישוע הוא המשיח? רואים אותם כדוגמת אנשים שעומדים לעלות על מטוס, ושאנחנו יודעים שהוא עומד להתרסק. הסיכויים קלושים שאולי אחד או שניים יינצלו, אך משערים שרובם ככולם ימותו בעוד זמן קצר. לכן עלינו להזהיר אותם שלא לעלות על הטיסה הזאת, ולהפציר בהם למצוא דרך חלופית להגיע ליעדם.

לגבי אלה שמעולם לא שמעו על ישוע, אנו בטוחים שרובם אינם הולכים בדרך המובילה אל חיי נצח ולא דורשים את אלוהים כדי לדעת אותו. אלה שכן כמהים לדעת מהי הישועה האמיתית דרך האל האחד האמיתי, ימצאו אותו גם אם אין אדם שיספר להם על כך. דברים יכולים להתרחש ואכן מתרחשים. אך אין ספק שעלינו מוטלת האחריות כמאמינים באל האחד האמיתי וישוע המשיח לספר לכולם שאלוהים ישפוט אותנו על חטאינו, ומחיר החטא הוא המוות – יש גיהינום, ויש גם דרך להינצל ולא להגיע לשם: ישוע אמר שהוא הדרך, האמת והחיים. הוא זה ששילם את המחיר עבור חטאינו.

אלוהים צדיק וישר יהיה הוגן כלפי אלה שלא הייתה להם הזדמנות להאמין או לציית לו. בכתבי הברית החדשה שאול השליח, (ידוע גם כפאלוס), כתב על חייו: אף שקודם לכן הייתי מגדף, רודף ומבזה. אבל רוחמתי מפי שבהיותי חסר אמונה פעלתי בלי דעת.” [ראשונה לטימותיאוס א’ 12]) השערות בקשר לפרטים ספציפיים הן ניחושים בלבד, ולמעשה אינן משנות דבר ואינן מביאות תועלת.

מדוע לא לדון בדברים הידועים כבר? האם אנו מאמינים שאלוהים הוגן בהווה? האם אנו מאמינים שהמשפט שהוציא על עמנו בזמן העבר ועד היום היה צודק? אם אנו מסכימים שהוא אכן שופט צדק ושהגיע לעם שלנו כל אשר אמר בדברו שיקרה כתוצאה מאי ציות לחוקותיו, הרי שעלינו להיות בטוחים שכך ימשיך גם בעתיד. עבור אלה שאינם בטוחים שהוא שפט בצדק ועדיין שופט צדק גם בהווה, מה גורם לכם לחשוב שאתם יכולים להביע דעה אם הוא שופט צדק בעתיד?

בשורה התחתונה, האמת היא האמת ואינה משתנה אם אנו חושבים כך או אחרת. גם אם נתכחש לה, לא נגרום לאמת להשתנות, היא תישאר האמת. לאחר מות מישהו אהוב, יש אנשים שבוחרים את הדת שנותנת להם נחמה ותקווה, הולכים לסיאנסים בתקווה שיוכלו לדבר עם הנפטר היקר, או שמגלים “תקווה חדשה” בדוקטרינה מסוימת כמו גלגול נשמות, או מאמינים שהנפטר האהוב נמצא שם למעלה ומחייך אליהם – כל דבר כדי למנוע את התחושה שהמוות סופי! נניח לרגע שאני בא ומנסה לשכנע אותך שהיקיר שלך למעשה לא מת, שהרופאים טעו והכניסו גופה של מישהו אחר לקבר? בוודאי תאמר לי שאני משוגע! תגער עלי שאני חי בעולם של דמיונות. הדבר גם נכון לגבי גיהינום ועונש בעתיד. לשנות את אמונותינו לא ישנה את העובדות. להתכחש לעובדה שגיהינום הוא מקום אמיתי לא יעלים את המציאות הקיימת.

אלוהים הוא היחיד שיודע היכן נמצאים אבותינו כעת, ומה שאתה אומר או מה שאני כותב לא ישנה את העובדה הזאת כלל וכלל. דבר אחד אני בטוח, (וזו אמת כואבת ביותר), אם הסבתות שלנו מתו בהיותם במצב של חוסר אמונה ואי ציות לאלוהים בחייהן, אזי רצונן העז ובקשתן המיוסרת לאחר מותן יהיה שלא נצטרף אליהן, והסיוט הגרוע ביותר שלהן יהיה שגם אנחנו נדחה את התקווה היחידה לישועה.

אני מקווה בכל לבי שאיכשהו ההורים והסבים שלנו חיו ומתו כאשר הם בעמדה הנכונה עם אלוהים והצליחו לקבל ממנו את החסד והכפרה. אך עליך לענות בעצמך על השאלה אותה שאלתי קודם, מה איתך? האם אתה מוכן לעמוד בפני אלוהים השופט? האם במותך תימצא בעיניו צדיק או רשע? האם אתה בטוח שיש לך כפרה? האם אתה יודע לבטח שחטאיך נסלחו לך? כמה עליך לסבול (בעולם הזה או בעולם הבא) כדי לשלם על חטאיך? האם אתה בטוח שאין חיים לאחר המוות, האם אתה בטוח שהאמונה שהיהדות המסורתית מלמדת על הסבל הקצר לאחר המוות, אפילו לרשעים ביותר באמת נכונה? אני מפציר בך לחשוב על השאלות הללו בכובד ראש – הן עניין של חיים ומוות .

 

אולי גם יעניין אותך: