נוסח המסורה – חף מטעויות??
״יש לזכור כי נוסח המסורה אינו בהכרח נוסח קדמון, מקורי, וכי בעזרת ההשוואה לשאר עדי הנוסח ניתן לגלות גם בו שינויים מכוונים ותוספות פרשניות״. (פרופ' יאיר זקוביץ)1א
ביקורת נוסח המקרא מתייחסת בכובד-ראש לכל אחד מנוסחי המקרא הקדומים המצויים בידינו כיום. כיוון שהמקור התכלה ונותרו רק העתקים, אין בידנו את "התנ"ך המקורי", אשר אליו לכאורה פונים הרבנים בגאווה מיותרת. אין אנו טוענים כי התנ"ך העברי מזויף (כדברי המוסלמים). לראיה, רובנו עושים שימוש בנוסח המסורה המקובל ע"י הרבנות. כתבי הברית החדשה קדמו במאות שנים לכתבי חז"ל, ולא פשוט לקבוע כיום מאיזה נוסח מקראי קדום נלקחו ציטוטי התנ"ך המופיעים שם, אם כי ברור שלרוב מדובר בנוסח השבעים (נוסח "המסורה" פשוט לא היה קיים אז).
על נוסח המסורה
מכתבי חז"ל נמצא כי במקרים שונים התעוררו ספקות לגבי נוסח המקרא, והיה צורך להכריע בין נוסחאות שונות, למשל:
- א. שלושה ספרים נמצאו בעזרה: אחד של מעונים ואחד של היא ואחד נקרא ספר זעטוטים. באחד כתיב 'מעון אלהי קדם' ובשנים כתיב 'מעונה אלהי קדם' (דברים ל"ג , כז), בטלו חכמים את האחד וקיימו השנים.
- ב. באחד כתיב תשעה 'היא' ובשנים כתיב אחד עשרה 'היא', בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.
- ג. באחד כתיב 'וישלח את זעטוטי בני ישראל', 'ואל זעטוטי בני ישראל', ובשנים כתיב 'וישלח את נערי בני ישראל' (שמות כ"ד , ה) 'ואל אצילי בני ישראל' (שם, יא), בטלו חכמים את האחד וקיימו את השנים.[1ב]
- ד. נוסף על-כך, "בכמה מקומות בספרות חז"ל נזכר ספר התורה המיוחד של רבי מאיר, שכלל לפחות שבע גרסאות שונות מן הנוסח המקובל.
- ה. בנוגע לפסוק: "וּבְנֵי־דָן חֻשִׁים" (בראשית מ"ו, כג)… בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב: ובן דן חשים".
- ו. בנוסח המסורה נאמר: "וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה" (בראשית מ"ה, 8). אך בספרו של ר' מאיר כתוב: וישני לאב.[2]
הרב אמנון בזק מעיד כי "על ספקות לגבי נוסח המקרא ניתן ללמוד גם מתופעת הנקודות מעל מילים בתורה".[3] הוא מוסיף ואומר כי בעם ישראל קיימות היו שתי מסורות מרכזיות לנוסח המקרא, והן מוזכרות כבר בתלמוד הבבלי; לדבריו, השתיים נבדלו "זו מזו באותיות, בניקוד, בטעמים ובחילופי קרי וכתיב".[4] הרב בזק מטמיע כי "בעשרות רבות של מקרים ניתן לראות שנוסח המסורה שונה מנוסח המקרא שעמד לפני חז"ל, ולעתים מדובר בשינויים של ממש".[5]
כאמור, "ההבדלים נוגעים גם לענייני תוכן ומשמעות. דרשות רבות של חז"ל מבוססות על נוסח שונה מנוסח המסורה".[6] הרב בזק ממשיך וחושף בספרו דוגמאות רבות אחרות, כגון קרי וכתיב ואף מראה כי אפילו בנוסח המסורה קיימים היו נוסחים שונים.[7]
להלן שתי דוגמאות נוספות:
- א. בנוסח המסורה לבמדבר י"א 32 כתוב: "וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ", אך בתרגום השבעים ובדרשות חז"ל כתוב: 'וישחטו להם שחוט'.[8]
- ב. בנוסח המסורה לדברים ל"ב 8 כתוב: "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". אך באחת ממגילות קומראן נאמר במקום "בני ישראל" – "בני אל" וכך כתוב גם בתרגום השבעים.
לכן, אם עד גילוי מגילות קומראן ניתן היה לטעון כי תרגום השבעים טעה, כעת, "משנתברר כי אנשי קומראן לפני אלפיים שנה גרסו כגירסת השבעים, אין עוד ספק שהיה בימי בית שני נוסח "בני אל" והיה נוסח "בני ישראל"… והחכמים… פסקו גם בזה, ואמרו הנוסח הנכון הוא "בני ישראל". מכל מקום, אין זה שיבוש סתם ומותר לחוקר לתהות גם על הנוסח שנדחה".[9] אגב, בחיבור רבני הנקרא גליון הש"ס מובאות דוגמאות רבות נוספות לשינויי נוסחאות כגון אלה.[10]
[1א] יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה (תל אביב, הוצאת עם עובד, 2009), 58.
[1ב] הרב אמנון בזק, "עד היום הזה", 2013: 186.
[2] שם, עמ' 187.
[3] שם, עמ' 188.
[4] שם, עמ' 194.
[5] שם, עמ' 196.
[6] שם, עמ' 196-197.
[7] שם, עמ' 200-210, 241-243.
[8] פרופ' נ.ה. טור-סיני, "הלשון והספר: בעיות יסוד במדע הלשון ובמקורותיה הספרותיים" – כרך הספר, 1959: 114.
[9] פרופ' יהודה אליצור, "ישראל והמקרא: מחקרים גיאוגרפיים, היסטוריים והגותיים", 2000: 16.
[10] שם, עמ' 15.