האם אלוהי התנ"ך שונה מאלוהי הברית החדשה?

מוקד השאלה הזו נמצא בחוסר הבנה בסיסי למה שהתנ"ך והברית החדשה מגלים על אופיו של אלוהים. דרך נוספת להביע מחשבה בסיסית זו היא כאשר אנשים אומרים: "אלוהים של התנ"ך הוא אלוהי הזעם בעוד אלוהי הברית החדשה הוא אלוהי האהבה."

העובדה שכתבי-הקודש הנם התגלותו של אלוהים אלינו, באופן הדרגתי דרך אירועים היסטוריים ודרך הקשר עם אנשים במשך ההיסטוריה, יכולה לתרום לסברה המוטעית של אנשים על זהותו של אלוהים בתנ"ך, בהשוואה לברית החדשה. מכל מקום, כאשר קוראים את התנ"ך ואת הברית החדשה מהר מאוד מתבררת ההוכחה שאלוהים אינו מתגלה בצורה שונה בתנ"ך ובברית החדשה, וכי זעמו ואהבתו של אלוהים מתגלים לסירוגין לאורך כל כתבי-הקודש.

אלוהי חסד ורחמים

לדוגמה, לאורך התנ"ך, אלוהים מצהיר שהינו "רחמן רב חסד, אינו מהיר חימה ומלא באהבה באדיבות ובאמת" (שמות לד׳, ו׳ 34:6; ויקרא יד׳, יח׳; דברים ד׳, לא׳; נחמיה ט׳, יז׳; תהילים פו׳, ה׳; תהילים קח׳, ד׳; תהילים קמה׳, ח׳; יואל ב׳, יג׳). למרות זאת בברית החדשה, אהבתו של אלוהים ורחמיו נראים אפילו עוד יותר.

לאורך התנ"ך, אנו גם רואים שאלוהים מתייחס לישראל באותה הדרך שאב אוהב מתייחס אל בניו. כאשר הם חטאו במודע נגדו ועבדו אלילים, אלוהים העניש אותם, אולם בכל פעם הוא הושיע אותם לאחר שחזרו בתשובה ועזבו את עבודת האלילים. באותה מידה אנו רואים בברית החדשה, לדוגמה, באגרת אל העברים יב׳, ו׳, שמסופר לנו "כי את אשר יאהב יהוה יוכיח, יכאיב את בן ירצה.”

אלוהי משפט וצדק

בצורה דומה, לאורך התנ"ך אנו רואים את משפטו של אלוהים וזעמו כלפי החוטאים שלא חזרו בתשובה. גם בספר הברית החדשה אנו רואים שזעמו של אלוהים עדיין קיים "כי נגלה חרון אלוהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה” (אל הרומיים א׳, יח׳). אפילו ברפרוף מהיר בברית החדשה, מהר מאוד מוכח לנו שישוע מדבר יותר על הגיהנום מאשר שהוא מדבר על גן-עדן. ברור שאלוהים איננו שונה בתנ"ך לעומת הברית החדשה. הרי טבעו של אלוהים הוא בלתי משתנה.

למטבע יש שני צדדים, לפעמים אנו שוקעים במבטנו בצד אחד, ולכן אנו גם רואים רק צד זה בטבעו של אלוהים אשר מתגלה בפסוקים מסוימים בכתובים, יותר מאשר צד אחר. הוא עצמו איננו משתנה.