האם התנהגות הומוסקסואלית בקרב בעלי חיים מצביעה על כך שזו התנהגות טבעית בקרב בני אדם? (בחינה לוגית ומדעית של טיעון שכיח)

יש הטוענים שמאחר וקיימים בעלי חיים המתנהגים באופן אינסטינקטיבי בצורה (לכאורה) הומוסקסואלית, זה אומר שזו התנהגות טבעית, וכתוצאה מכך, טבעית ומוסרית גם בקרב בני אדם.

בטיעון הזה יש כשל מסויים. גם אם היינו מקבלים את ההנחה שיש בעלי חיים "הומוסקסואלים"¹, מה הטיעון הזה מוכיח? האמת היא שהוא לא מוכיח דבר. האם אנו בעצם רוצים לקבל את המסקנה לפיה אם התנהגות מסוימת מתרחשת בעולם החי, משמע שאותה התנהגות היא טבעית ומוסרית גם בקרב בני אדם? אם אנו מיישמים את הלוגיקה הזו (שהתנהגות מסויימת בקרב בעלי חיים מצדיקה את אותה ההתנהגות בקרב בני אדם) זאת אומרת כי שגם מותר לנו לאכול בני אדם אחרים. למה? משום שהתנהגות קניבליסטית נצפתה פעמים רבות בקרב אלפי מינים שונים של בעלי חיים. אם אנו הולכים אחרי הלוגיקה הזו, זה אומר שגם לנו מותר להתעסק בקניבליזם, ואף התנהגות שכזו היא טבעית עבורינו, כולל לרצוח ולאכול את ילדנו, כפי שעושים מספר בעלי חיים. אך כולנו מבינים שמדובר בצורת חשיבה שמובילה לאבסורד!

 

למעשה, בעלי חיים מעורבים בכל מיני התנהגויות אנוכיות, אלימות ופרימיטיביות שכולנו, בתור בני אדם רציונליים, היינו פוסלים על הסף. וזו הסיבה שאנו לא לומדים איך עלינו להתנהג מבעלי חיים. בני אדם, בניגוד לבעלי חיים, הם בעלי חשיבה רציונלית, ולכן, הם מסוגלים לפעול מתוך בחירה חופשית ומתוך חשיבה הגיונית וביקורתית. אם אנו מצמצמים את ההתנהגות שלנו ואת מערכות היחסים שלנו לאינסטינקטים ודחפים, אנו בעצם מתעלמים ממרכיב מרכזי של הטבע האנושי.

כאשר לבני אדם יש תגובות אינסטינקטיביות הסותרות זו את זו, אנו יכולים לחשוב בצורה הגיונית וביקורתית, וכך, אנו יכולים לקבוע איזו מן התגובות שלנו היא הכי יעילה והכי מוסרית ליישום.

בעלי חיים, לעומת זאת, פועלים בצורה אימפולסיבית. כלומר, הם פועלים בהתאם לאינסטינקט הכי חזק שלהם לאור מה שהם רואים, מריחים, שומעים, טועמים ומבינים. הדחפים הטבעיים הללו מועילים להישרדות ולרבייה שלהם.

 

אך הנה הנקודה הקריטית, גירויים חיצוניים ופנימיים עלולים לגרום לאינסטינקטים של בעלי החיים להתנגש, וכך להביא לכך שהם יפעלו מתוך בלבול ויתנהגו בצורה לא שגרתית. לעתים, חתול יכול להרוג את הגורים שלו. שלא כמו הנקבות אצלן קיים אינסטינקט חזק להגן על גוריהן, אינסטינקט הטריפה בקרב חתולי הבר יכול לבלבל אותם ולגרום להם לטרוף את צאצאיהם. האם האינסטינקטים לטריפה טבעיים? וודאי. האם הם יכולים להתבטא בצורה שגויה? כן! האם זה אומר שזה טבעי ומוסרי שהורים ירצחו או יאכלו את ילדיהם? חס וחלילה!

 

אותה הנקודה תקפה לגבי פעולות והתנהגויות "הומוסקסואליות" בקרב בעלי חיים. הדחף המיני שלהם להתרבות הוא מאוד חזק, ולכן, הוא יכול להוביל לבלבול. נקבות מיוחמות, משחררות כימיקל נדיף הנקרא פֶרוֹמוֹן המפעיל התנהגות אינסטינקטיבית בקרב הזכרים. על פי מומחה בתחום, הדחף הזה הוא כל כך חזק שהוא יכול למעשה לגרום ל"השתוללות יצרים שתביא לכך שאפילו נקבות לא מיוחמות תעלנה על נקבות שכן מיוחמות. זכרים יעלו על זכרים אחרים שנשאר אצלם הריח של נקבה מיוחמת…. וזכרים שתופסים את הריח עשויים לעלות על הדבר הראשון (או על האדם שלא התמזל מזלו) שהם פוגשים."²

ראיתי לא מזמן כלב שעולה על ספה, אבל אני בספק שהוא נמשך מינית אליה. אלא שהוא פעל מתוך בלבול.

בנוסף לכך, פעילויות מיניות בקרב בעלי חיים מתרחשות פעמים רבות לא מתוך הדחף להתרבות. בני אדם מבטאים את עצמם דרך דיבור, כתיבה, תנועות גוף וכו'. אך בעלי חיים מוגבלים בדרכים בהם הם מתבטאים. כתוצאה מכך, ידוע שהם עשויים להשתמש בהתנהגות מינית כדי לבטא רגשות מגוונים: הניסיון להפגין שליטה, אגרסיביות, תסכול ורגשות אחרים. זו הסיבה שחוקרים רבים חושבים שזה נאיבי לכפות הבנה אנושית אודות יחסים הומוסקסואליים על התנהגות כזו בקרב בעלי חיים.

 

"התנהגות הומוסקסואלית לא קיימת בקרב בעלי חיים…. מסיבות של הישרדות, דחף הרבייה בקרב בעלי החיים תמיד מופנה כלפי המין הנגדי. לכן, בעל חיים לעולם לא יכול להיות "הומו". לעומת זאת, האינטראקציה של הדחף שלו עם דחפים אחרים (כמו לדוגמה הרצון להפגין שליטה) יכולה להוביל להתנהגות הנראית לעין כהומוסקסואלית. התנהגות כזו לא יכולה להיות מושוות להומוסקסואליות. היא רק מצביעה על כך שהתנהגות מינית בקרב בעלי חיים, כוללת בתוכה היבטים נוספים מלבד רבייה".³

 

לכן, לא ניתן להסיק שקיימים בעלי חיים הומוסקסואליים כאשר זכר השימפנזה עולה על זכר אחר, כמו שאנו לא יכולים להסיק שקיימים בעלי חיים "ספה-סקסואליים" (המצאתי את המילה הזו) כשכלב עולה על ספה. בעלי חיים מתנהגים לפי האינסטינקטים שלהם. וזה בסדר. כשבני אדם פועלים בצורה זהה, אנו שמים אותם בכלא. למה? כי לבני אדם יש את היכולת ולכן את האחריות, לרסן את עצמם כאשר האינסטינקט שלהם הוא לפעול בצורה לא מוסרית.

 

לסיכום, הניסיון להצדיק התנהגות הומוסקסואלית על בסיס התנהגות "דומה" בקרב בעלי חיים, הוא שגוי הן מבחינה לוגית והן מבחינה מדעית.

 

 

_הערות:

_{1. מאוחר יותר נפריך את ההנחה הזו.}

_{2. Jacque Lynn Schultz, C.P.D.T. at http://www.petfinder.com/pet-training/stopping-dog-humping.html?page-index=3&.}

_{3. Antonio Pardo, "Aspectos médicos de la homosexualidad," Nuestro Tiempo, Jul.-Aug. 1995, pp. 82-89; כפי שהוא מצוטט ב:  Luiz Sérgio Solimeo, “The Animal Homosexuality Myth,”
ראו כאן: http://narth.com/2010/09/the-animal-homosexuality-myth/}