קיומו של עם-ישראל כעדות לקיומו של אלוהים והבטחותיו

לפני יותר מ-300 שנה, המלך לואי ה-14, שליט צרפת, ביקש מהפילוסוף-מתמטיקאי המפורסם, בלז פסקל, להוכיח לו את קיומו של אלוהים. פסקל השיב: "ובכן הוד מעלתך, היהודים, היהודים!".

אלפי שנים סבל עם ישראל כיבושים, מלחמות, פוגרומים, מסעות צלב, שואה, אינקוויזיציות והגליות. למרות זאת, וכנגד כל הסיכויים, הוכרזה מחדש מדינת ישראל בארץ ישראל, בתאריך ה' באייר תש"ח. מאז, יהודים שבים למולדתם מכל קצוות תבל. גם לאחר הקמת המדינה התמודדה ישראל בהצלחה עם מלחמות קשות, אך לא הושמדה. ספרי ההיסטוריה מלמדים שעמים שעזבו את מולדתם איבדו כעבור מקסימום חמישה דורות את זהותם או נעלמו קליל, אך עם ישראל שמר על זהותו במשך אלפי שנים.

בעוד עמים כמו מואב, עמון, אדום, פלשתים ואחרים, שנלחמו בעבר בישראל, נעלמו בינתיים מהמפה, עם ישראל שרד לבדו. אימפריות אדירות ותרבויות שלמות נעלמו לחלוטין או נטמעו בתרבויות אחרות מבלי להשאיר זכר, אך לא עם ישראל. מעולם לא שמענו על שבדי ממוצא פלשתי, רוסי ממוצא אדומי או תימני ממוצא עמוני. אבל כולם יודעים מה זה יהודי ממוצא פולני, מרוקאי או רומני. העם היהודי עדיין קיים וזהותו נשמרה.

 

עם ישראל

האם התבוננות כנה בתולדות עמנו תוכיח את אמיתות כתבי הקודש? לפני כ-4,000 שנה ציווה אלוהים על אברהם לעזוב את ארץ מגוריו והבטיח לו: "אעשך לגוי גדול ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאוֹר, ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב׳, ב׳-ג׳);"וה' אמר אל אברהם… 'שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם – צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית יג׳, יד׳-טו׳). אלוהים הבטיח לאברהם שזרעו יהיה לעם גדול, ששמו יהיה מכובד, שהוא יהיה מקור של ברכה לכל עמי הארץ ושצאצאיו יזכו לארץ משלהם.

מאות שנים אחר-כך הופיעה על בימת ההיסטוריה אומה גדולה – כשני מיליון איש, כשעמדו בני העם הזה להיכנס לארץ שהובטחה לאברהם, דרש מהם אלוהים לציית לו בנאמנות והזהיר אותם שאם לא ישמעו לו, יעלו עמים אחרים להילחם בהם ויַגלו אותם מארצם (דברים כח׳, מט׳). הוא גם אמר שבסופו של דבר, עקב חוסר נאמנותו של עם ישראל לאלוהים, יפוזרו בני ישראל לכל קצוות העולם (שם, פס' סח׳), שם הם יחיו כנוכרים ולא יֵדעו מנוח. יחד עם זאת אלוהים הבטיח להיות נאמן להבטחתו הראשונה ולהשיב אותם לארצם (דברים ל׳, א׳-י׳).

מה קרה הלכה למעשה מבחינה היסטורית? על אף האזהרות הללו חטאו בני ישראל בעבודה זרה, והוגלו מארצם על ידי נבוכדנאצר מלך בבל. הוא העלה את ירושלים באש והחריב את בית-המקדש. בתום 70 שנות גלות, ובהתאם להבטחתו, איפשר אלוהים לעם ישראל לחזור לירושלים (עזרא א'). אך לאחר 600 שנה, בשנת 70 לספירה חרב בית המקדש השני ובשנת 136 לספירה הוגלה העם בשנית, הפעם על ידי הרומאים, שהרסו את ירושלים ופיזרו את העם ברחבי האימפריה.

גלות

"והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ, ועבדת שם אלוהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבותיך עץ ואבן, ובגויים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגליך, ונתן יהוה לך שָּׁם לב רגז וכיליון עיניים ודאבון נפש, והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך, בבוקר תאמר 'מי יתן ערב' ובערב תאמר 'מי יתן בוקר' מפַּחד לבבך אשר תפחד וממראה עינייך אשר תראה" (דברים כח׳, סז׳).

"עזבני והפר את בריתי אשר כרתי איתו, וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתיהם והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות ואמרו ביום ההוא 'הלא על כי אין אלוהי בקרבי מצאוני הרעות האלה', ואנוכי אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה". (דברים לא׳, יז׳-יח׳)

עם ישראל סבל גלות, אך זהותו נשמרה.

שנאה ורדיפות

התנ"ך מנבא על כך שעם ישראל ירדף על ידי שאר עמי העולם. גם בברית החדשה, נאם ישוע מחוץ לבית-המקדש וניבא כי בית-המקדש עתיד להיחרב (מתי כד׳) מה שאכן קרה בשנת 70 לספירה יחד עם חורבנה של ירושלים וגלותו של העם לאחר מרד בר-כוכבא.

חזרה

אך יחד עם נבואות זעם, מלחמות וניסיונות להעלים את העם היהודי, בתנ"ך, נותן אלוהים הבטחה שעם ישראל לא יושמד לעולם ואף ישוב לארצו:

״ולקחתי אתכם מן הגויים וקיבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" … "וישבתם בארץ אשר נתתי לאבותיכם…" (יחזקאל לו׳, כד׳, כח׳)

אין, ולא היה עוד עם בהיסטוריה כמו עם ישראל, שעל אף גודלו הזעיר, על אף השנאה וניסיונות ההשמדה שלו, לא רק ששרד, אלא גם חזר לארצו המקורית, בדיוק כפי שהובטח בתנ"ך. האם מדובר בסך הכל בניחוש מוצלח של נבואה שהגשימה את עצמה, או בכוח עליון ששומר עלינו? – תחליטו בעצמכם!

 

דיוק נבואות התנ"ך על ישראל

נביאי התנ"ך ניבאו בדייקנות רבה על אין ספור אירועים בנוגע להיסטוריה של עם ישראל. נכון לרגע זה כל אחד ואחד מהאירועים האלה התגשמו בדיוק כפי שנכתבו בתנ"ך. עד כה אין נבואה מהנביאים בתנ"ך שלא התממשה. להלן כמה מהנבואות שכבר התגשמו, אחרות מכוונות לעתיד ועדיין לא התקיימו.

 

מלכות ישראל הקדומה הושמדה, כפי שניבא הנביא עמוס:

"הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה (מדובר על ממלכת הצפון, שהיא מלכות ישראל, ולא על ממלכת יהודה), וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה…" (עמוס ט' 8).

 

העם היהודי גלה מארצו אל התפוצות.

כפי שניבא הנביא ירמיהו: "וַהֲפִצוֹתִים בַּגּוֹיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ…" (ירמיהו ט' 15). ראה גם דברים ד' 27.

 

מדינת ישראל הוקמה מחדש ביום אחד.

אחרי שמועצת האו"ם הצביעה בעד הקמת מדינה יהודית, הוכרז ביום אחד (14 במאי 1948) על הקמתה של מדינת היהודים בארץ ישראל. הנביא ישעיהו ניבא שזה יקרה: "מִי רָאָה כָּאֵלֶּה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד…" (ישעיהו ס"ו 8).

 

תחיית השפה העברית אחרי אלפיים שנים שבהן הייתה שפה מתה.

מעולם לא התחדשה אף שפה מתה אחרת בהיסטוריה. העובדה שבשנת 1948 חזרה העברית לשמש את דובריה בחיי היום יום מצביעה על התגשמות הנבואה בצפניה ג' 9: "כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים, שָׂפָה בְרוּרָה, לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם יְהוָה, לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".

 

העם היהודי קובץ מהתפוצות וחזר לארץ ישראל.

אין אף אומה בעולם שהופצה בכל קצוות העולם למשך תקופה כל כך ארוכה ולאחר מכן שבה והתקבצה להיות עם בארץ מוצאם. על כך ניבא ישעיהו: "וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם, וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל; וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ" (ישעיהו י"א 12).

ארץ ישראל משגשגת.

בשנת 1867 ביקר הסופר הנודע מרק טוויין בישראל ותאר אותה כ"ארץ שוממה…שטח גדול של אדמה מעוררת קינה… ישימון".תמונות לווין עדכניות של המזרח התיכון מראות את האזור כולו, שרובו מדבר ושממה, מלבד נקודה אחת ירוקה ופורחת – שהיא ישראל. על השגשוג והפריחה הזאת ניבא הנביא יחזקאל: "וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם, כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה; וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה… וְהֵיטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם, וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי יְהוָה… וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ, וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם; וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר… וְהִרְבֵּיתִי אֶת פְּרִי הָעֵץ, וּתְנוּבַת הַשָּׂדֶה: לְמַעַן, אֲשֶׁר לֹא תִקְחוּ עוֹד חֶרְפַּת רָעָב בַּגּוֹיִם… וְאָמְרוּ, הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה, הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן" (יחזקאל ל"ו 35-10). כמו כן מופיעה הנבואה בעמוס ט' 11, 14, 15.

 

המדבר ילבלב ויפרח, יצמיח פרחים ויניב פרות.

"יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה; וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת. פָּרֹחַ תִּפְרַח…" (ישעיהו ל"ה 2-1).

"הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב, יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל; וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה" (ישעיהו כ"ז 6).

מדינת ישראל נמצאת כיום בין המדינות המובילות ביצוא במזרח התיכון. היא המדינה השלישית בעולם ביצוא שושנים לארצות האיחוד האירופי, המייצאת כמיליארד וחצי שושנים בשנה לכל רחבי העולם. אך הייצוא הגדול ביותר מבין התוצרים החקלאיים בישראל איננו פרחים אלא פירות. מאז שנות ה-50 האחרונות של המאה הקודמת, חולקת ישראל את בקיאותה הרבה בענף החקלאות עם מדינות רבות בעולם.

 

גלות בבל (586 לפנה"ס ועד 516 לפנה"ס).

"וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה: וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהוָה, אֶת עֲו‍ֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים. וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ (את ממלכת בבל) לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם" (ירמיהו כ"ה 12-11).

 

ניצחון המכבים על העריץ הרשע אנטיוכוס אפיפנס.

"…וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ: אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה… וּבְאַחֲרִית… יַעֲמֹד מֶלֶךְ עַז  פָּנִים וּמֵבִין חִידוֹת… וְנִפְלָאוֹת יַשְׁחִית וְהִצְלִיחַ וְעָשָׂה וְהִשְׁחִית עֲצוּמִים וְעַם קְדֹשִׁים. וְעַל שִׂכְלוֹ וְהִצְלִיחַ מִרְמָה בְּיָדוֹ וּבִלְבָבוֹ יַגְדִּיל… וּבְאֶפֶס יָד יִשָּׁבֵר" (דניאל ח' 25-22, דניאל י"א 4-3).

 

הללו רק דוגמאות ספורות.