האם יחזקאל ראה את המשיח יושב על כס הכבוד? (יחזקאל א' כ'ו)

וְעַל, דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה. לפי דרכנו, הנבואה מובנת בפשטות נפלאה, יחזקאל ראה בחזיונו את דמות המשיח על כס הכבוד, את אחת ההתגלמויות וההתגלויות של ה' ובלתי נפרד ממנו.

אמנם גם תרגום "תרגום יונתן בן-עוזיאל" מפרש שם, שהכוונה לאדם ממש: "ועל דמות כורסיא דמות כחיזו אנשא עלוהי מלעילא", אלא שלא ביאר את הכוונה. הרד"ק נבוך מאוד בפירוש פסוק זה, עד כדי כך שהוא מתמרמר על יונתן כי לא פירש יותר. לפי דברינו, הביאור מוסבר ומובן היטב.

כל הפרשנים מתלבטים בהבנתה ובפירושה של נבואה זו. מהי משמעותה? גם גורדון נבוך מאוד בפירושו לספר יחזקאל, עד שהוא סותר את עצמו ואומר: "איזו בבואה ודמיון למראה אדם בחיר היצורים ותפארתם וכן הוא אומר נעשה אדם בצלמנו". גורדון שוכח בינתיים כיצד הוא עצמו פירש את המילים "בצלמנו כדמותנו" וטען שהכוונה  לשכל היוצר של האדם ולשלטונו על כוחות הטבע. ובכן לא "בבואה ודמיון" כפי שהוא מבאר את ספר יחזקאל, אלא משהו אחר לגמרי.

יתר על כן, אם בחזון יחזקאל אפשר להשוות את "דמות האדם" לאיזו בבואה ודמיון למראה אדם (לשונו ממש), מאין אנו יודעים את שיעור הדמיון הזה, כדי לקבוע שהוא רק בבואה? אולי יותר הוא מבבואה בלבד? אולי הוא בבואה למחצה, לשליש ולרביע? ואולי הוא בבואה בכל מאת האחוזים, בבואה בשלמותה? וממילא מתבארת הכפילות, כי כוונת הכתוב לומר ולהדגיש שהאדם נברא בצלם אלוהים והוא "אל-אדם".