ההבטחה על המשיח – מאברהם ליצחק ליעקב ליהודה ולדוד

לאחר שאדם וחווה גורשו מגן עדן, הם לא עלו על מטוס שלקח אותם להוואי. הם יצאו לגלות. שם הם גילו שהחיים לא פשוטים, אפילו קשים. מדור לדור הלכה הרמה המוסרית והתדרדרה, עד שאלוהים הוריד מבול והטביע בו את כל האנושות, מלבד נוח, בני משפחתו וגן החיות הראשון בתולדות האנושות. בבראשית פרק ג’ פסוק ט”ו אלוהים הבטיח דבר מה לאדם וחווה, הוא הבטיח להם שהפתרון האולטימטיבי לבעיית החטא שנוצרה יבוא דרך הזרע של חוה.

ואכן, עד מהרה נקט אלוהים צעדים שנועדו לממש את אותה ההבטחה. הוא קרא לאברם לעזוב את אור כשדים וללכת לארץ כנען. נדרשת מידה מסוימת של אמונה באלוהים כדי להיענות בחיוב לקריאה מוזרה שכזאת! מאוחר יותר, כשאברהם ושרה כבר היו קשישים ושערם האפיר, אלוהים הבטיח לו: “ונברכו בך כל משפחות האדמה” (בראשית י”ב:ג’) וגם “ברך אברכך והַרבֵּה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים” (פס’ י”ז) – הבטחות שאפילו אברהם התקשה להאמין בהן.

לידתו של יצחק הייתה בגדר נס. אלוהים חזר על ההבטחה שנתן לאברהם, והבהיר שהברכה הזאת תעבור בירושה ליצחק בלבד ולא לאף אחד אחר מצאצאיו של אברהם1. מאוחר יותר הוא חזר ואישר את ההבטחה פעם נוספת, הפעם ליעקב, בנו של יצחק2. על ערש דווי אסף יעקב את בניו והשמיע באוזניהם את צוואתו ועדותו. הוא הכריז: “לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שִילֹה ולו יִקהַת עמים” (בראשית מ”ט 10). המילה “שבט” כוונתה לסמכות שיש ביד המלך, לא ראש שבט. גם הרבנים הכירו בזה והודו שהמילה “שִילֹה” מתייחסת למשיח, וראו בדבריו של יעקב אות לכך שהמשיח יבוא משבט יהודה.

האם אתה מתחיל לראות כיצד אלוהים צימצם בהדרגה את האפשרויות בנוגע לשושלת המשפחתית של המשיח? בבראשית ג’ 15 המשיח נקרא “זרע האשה”. כלומר, הוא יהיה אדם אמיתי, לא מלאך או ישות רוחנית מעורפלת. אפשר גם להזכיר בהקשר זה את בראשית ט’ 27, שם נאמר שההבטחה תתקיים ב”אוהלי שֵם”, כלומר בצאצאיו של שם ולא של אף אחד אחר מבניו של נוח. אם כך, המשיח לא יכול להיות ממוצא דֶני, או להגיע מאוזבקיסטן או יפן. עליו להיות צאצא של אברהם, אם כי גם כאן האפשרות צומצמה. לא כל אחד מצאצאיו של אברהם יכול להיות המשיח, שכן ההבטחה בנוגע אליו עברה ליצחק ולא לישמעאל. ואחר כך היא ניתנה ליעקב וליהודה בנו (משם המושג “יהודים”); אם כך, המשיח חייב להיות יהודי, בן לשבט יהודה, מה שמוציא מכלל אפשרות את הצאצאים של 11 שבטים בעם. ולבסוף, מתוך כל המשפחות בשבט יהודה אלוהים מבהיר שהמשיח יוולד למשפחתו של דוד המלך.

אלוהים הבטיח לדוד שמלכותו תיכון לעולם3. צאצאיו של דוד ישבו על כס המלכות במשך 400 שנה רצופות – שיא של כל הזמנים. אבל גם 400 שנה אינן נֶצח. ידוע שאחרי שנת 586 לפנה”ס כבר לא ישב על כס המלכות צאצא של דוד. האם זה אומר שההבטחה שאלוהים נתן הופרה? ובכלל, האם יש היום מלך אחר משבט יהודה? יש רק שלוש תשובות אפשריות לשאלות האלה.

האפשרות הראשונה – היא שהנבואות היו שקריות, שמקורן לא באלוהים, שהן חסרות כל ערך ושהן לא ניבאו את העתיד.

האפשרות השנייה – היא שיום יבוא והכנסת תעלה על עקבותיו של צאצא אמיתי של דוד, ואז יצביעו חברי הכנסת בעד הקמת המלכות מחדש, ימליכו את אותו צאצא, יעבירו לידיו את השלטון ויתפטרו מכיסאם – כמובן, אחרי שהם ישתכנעו שזהו צעד נבון. האמת היא שהאפשרות הראשונה נשמעת הגיונית יותר!

האפשרות השלישית – היא שצריך לבדוק אם ישוע היה צאצא של דוד ואם הוא ימלוך “עד עולם”, כפי שכתוב בשמואל ב’:ט”ז. בהמשך נבדוק איך יתכן שהוא ימלוך “עד עולם”. בשלב זה נראה אם הוא אכן היה צאצא של דוד. אחרי הכל, אם הוא לא מבית דוד, אין שום טעם להתייחס לאפשרות שהוא משיח ישראל.

בשורת יוחנן בברית החדשה מביאה כמה פסוקים מעניינים:

“אנשים מהמון העם, ששמעו את הדברים האלה, אמרו: “זהו באמת הנביא”. אחרים אמרו: “זהו המשיח” ואחרים אמרו: “מה, מהגליל יבוא המשיח? הרי הכתוב אומר שמזרע דוד ומבית לחם עיר דוד יבוא המשיח”. משום כך נפלה מחלוקת בין המון העם על אודותיו” (יוחנן ז’ 40-43).

בברית החדשה, גם מתי (א’ 1-16) וגם לוקס (ג’ 23-38) מתעדים את אילן היוחסין של ישוע. שניהם עוקבים אחר הדורות שנולדו מדוד, ובכל זאת יש שוני בין שתי הרשימות. מתי עקב אחר השושלת שנולדה דרך שלמה, ואילו לוקס עקב אחר השושלת שנולדה מבן אחר של דוד – נתן. יתכן שהשושלת שלוקס תיעד היא של מרים והשושלת שמתי תיעד היא של יוסף4. אבל בכל מקרה, שניהם מבהירים שישוע הוא צאצא של דוד.

מאברהם עד יצחק, מיעקב עד יהודה ומיהודה ועד לדוד המלך נקבעה שושלת היוחסין של המשיח. לכן אין כל פלא שכאשר ישוע הגיע ליריחו והדבר נודע לקבצן עיוור שנקרא ברטימי, הוא החל לצעוק: “בן דוד, ישוע, רחם עלי!” (מרקוס י’ 47). לברטימי לא היה כל ספק בנוגע לאילן היוחסין של ישוע. הוא ידע, כמו כל בני דורו, שישוע היה צאצא של דוד ומועמד ראוי ומתאים לתואר “משיח”.

1. בראשית י”ז 19.
2. בראשית כ”ז 29.
3. שמואל ב’ ז’ 1-17; דברי הימים א’ י”ז 11-12.
4. התיאולוג יוליוס אפריקנוס, בן המאה ה-3 לס’, יחס את ההבדלים בין שתי הרשימות למצוות הייבום. לפי מצווה זו, אלמנה שאין לה בן הייתה צריכה להינשא ליבם שלה, לאחי בעלה המנוח. אם נולד לה בן, הוא נקרא על שם הבעל המנוח, וזאת כדי לשמור על שמו. אפריקנוס העלה את האפשרות שיוסף אכן נולד מהיָבם (הגִיס) עלי (שעליו מדבר לוקס), אבל נשא את שמו של יעקב, אחיו המנוח של עלי (שעליו מדבר מתי). היות שעלי ויעקב היו אחים למחצה, בנים לאותה אם אבל לא לאותו אב, אביו של עלי מופיע בשושלת של בית דוד דרך נתן (לפי הרשימה של לוקס), ואילו יעקב מתייחס לשושלת של שלמה (לפי הרשימה של מתי)

 

אולי גם יעניין אותך: