נבואת עֶבֶד יְהוָה (ישעיהו מ"ב:א-ו)
הֵן עַבְדִּי אֶתְמָךְ-בּוֹ, בְּחִירִי רָצְתָה נַפְשִׁי; נָתַתִּי רוּחִי עָלָיו, מִשְׁפָּט לַגּוֹיִם יוֹצִיא. לֹא יִצְעַק, וְלֹא יִשָּׂא; וְלֹא-יַשְׁמִיעַ בַּחוּץ, קוֹלוֹ. קָנֶה רָצוּץ לֹא יִשְׁבּוֹר, וּפִשְׁתָּה כֵהָה לֹא יְכַבֶּנָּה; לֶאֱמֶת, יוֹצִיא מִשְׁפָּט. לֹא יִכְהֶה וְלֹא יָרוּץ, עַד-יָשִׂים בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט; וּלְתוֹרָתוֹ, אִיִּים יְיַחֵלוּ. כֹּה-אָמַר הָאֵל יְהוָה, בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם, רֹקַע הָאָרֶץ, וְצֶאֱצָאֶיהָ; נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ, וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם–לְאוֹר גּוֹיִם.
אחד התארים האהודים ביותר בפי ישעיהו למשיח הוא "עבד". תואר זה של המשיח מופיע בישעיהו מ"ב- ס"ו. בישעיהו מ"ב 1-6 מודגשים מספר היבטים לגבי המשיח:
מעמדו של עבד ה'- מ"ב 1
פס 1 קובע ארבעה דברים:
א. המשיח הוא עבד ה'.זהו נושא המודגש בבשורת מרקוס. כל אחד מארבעת מחברי הבשורות כתב לקהל קוראים אחר והדגיש היבטים אחרים מחיי ישוע. מתי הדגיש שהמשיח הוא מלך- ישוע, מלך היהודים. לוקס, הרופא, מתייחס בהדגשה לאנושיותו של ישוע- ישוע, המשיח, בן האדם. יוחנן מתרכז באלוהותו של המשיח- ישוע, בן האלוהים. מרקוס רואה את המשיח בראש ובראשונה כעבד ה'. הוא מתמקד בהיבטים בחייו של ישוע שמפגינים בצורה הטובה ביותר את הדרך שבה ישוע הגשים באופן מושלם את כל מה שנדרש ממנו כמתואר בנביאים, ובמיוחד, ב"שירי עבד ה' " שבישעיהו.
ב. המשיח הוא בחיר ה', "בחירי רצתה נפשי"- הוא רצוי לאלוהים, אלוהים מתענג עליו מאוד.
ג. המשיח משוח ברוח הקודש.זהו אישור נוסף לכתוב בישעיהו י"א 2.
ד. הוא יהיה לברכה לעמי העולם (לגויים).המשיח אמנם יבוא בראש ובראשונה עבוד העם היהודי, אבל גם הגויים (עמי העולם) יתברכו בו בדרך כלשהי. לא מוסבר כאן איך, אבל ישעיהו מ"ט 6 מפתח את הנושא.
רוב הרבנים, פרט לרש"י, פירשו פסוקים אלה כמדברים על המשיח.
- תרגום פסוידו-יונתן"הא עבדי משיחא אקרבניה בחירי דאתרעי ביה מימרי אתן רוחא דקודשי עלוהי דיני לעממין יגלי" ( הנה עבדי המשיח, אקרבו, בחירי, בו רצתה מימרתי (דברי) אתן רוח קודשי עליו, דיני לעמים יגלה).
- הרב דוד קמחי (הרד"ק)"הן עבדי-זהו המלך המשיח".
התנהגותו – מ"ב 2
פס' 2 מתאר את התנהגותו של המשיח. המשיח לא יהיה מטיף שניצב בקרן רחוב. בבשורות מסופר שישוע לימד בעיקר בבתי הכנסת. הוא גם לימד קבוצות גדולות של אנשים בחיק הטבע ועל מדרון ההר, אבל היו אלה אנשים שבאו אליו, שחיפשו אותו מיוזמתם. ישוע אף פעם לא משך תשומת לב לעצמו בכוונה תחילה ברחובות הערים, אבל שמו הלך לפניו וההמונים הם שחיפשו אותו ונהרו אחריו.
אופיו- מ"ב 3
פס' 3 מתמקד בתכונותיו של המשיח. הוא יתאפיין ברחמים, באמת ובצדק. מי שיבוא אליו ויבקש עזרה יתקבל בברכה ויזכה ליחס מתחשב ועדין.
הצלחתו –מ"ב 4
מפס' 4 עולה שבסופו של דבר המשיח לא ייכשל ולא יתייאש. יהיו מצבים מרפי ידיים לאורך הדרך, כפי שנראה בקטע הבא, אבל הם יהיו זמניים. הוא ישיג את כל המטרות שנקבעו לביאתו הראשונה.
שליחותו- מ"ב 5-6
מפס 5-6 עולה שבואו של המשיח יהיה לברכה לשתי קבוצות של אנשים. ראשית, הוא יהיה "לברית עם", כלומר, הוא יהיה מי שיגשים את ההבטחות שאלוהים הבטיח במסגרת בריתו עם ישראל. שנית, הוא יהיה "לאור גויים", מי שיביא את אור הישועה לגויים.