נבואת המלך המשיח – ירמיהו כ”ג ה-ו

“הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם־יהוה, וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק, וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ: בְּיָמָיו תִּוָּשַׁע יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וְזהֶ־שְּׁמוֹ אֲשֶׁר־יִקְרְאוֹ: יהוה צִדְקֵנוּ.” (ירמיהו כ”ג 5-6)

פסוקים אלה עוסקים בעיקר בביאת המשיח השנייה, אבל אחד ההיבטים שלהם קשור גם לביאתו הראשונה. פס’ 5 מדבר על מישהו שיהיה צאצא של דוד, שימשול וימלוך כמלך. המשיח עוד לא כונן את מלכותו, אבל פסוק זה מציג בבירור את המשיח כבן דוד, ובכך מדגיש את היותו אדם. יחד עם זאת פס’ 6 מכנה אדם זה בשם שניתן לייחסו לאלוהים בלבד: “יהוה צִדְקֵנוּ”. לכל אורך התנ”ך, השם האלוהי “יהוה” מיוחס תמיד אך ורק לאלוהים, והנה כאן האדם שעליו מדובר בפס’ 5 מכונה בבירור בפס’ 6 בשמו של אלוהים. מוצגת כאן שוב בבירור התפיסה שהמשיח הוא אדם ואלוהים גם יחד. אחד הטיעונים שהיהדות הרבנית מציגה בניסיון להפריך הסבר זה
הוא, שיש בתנ”ך דוגמאות רבות לשמות שמכילים את שמו או חלק משמו של אלוהים (שמות בעלי יסודות תיאופוריים). למשל, אליהו, ישעיהו, וכאן “ירמיהו בן חלקיהו”: ירמיהו פירושו “יהוה יָרוּם, או ירים”, ופירוש
שם אביו: “יהוה חלקי”, ועוד שמות רבים.
שמות רבים במקרא כוללים בתוכם את שם ה’, אך תמיד בצורה חלקית: “יה”, או “יהו”. אין אף מקום בכתבי הקודש שבו אדם נקרא בשם המפורש, שם ההוויה השמור לאלוהים בלבד. ולמרות זאת, ירמיהו כ”ג 5 מדבר בבירור על אדם – צאצא אנושי מבית דוד – ובכ”ג 6 הוא מקבל את השם השמור לאלוהים בלבד.

למעשה, הרבנים הקדומים לא ניסו להפריך טענה זו, והם תמיד ייחסו לקטע משמעות משיחית. רק בתקופות מאוחרות יותר, יחסית, החלו לנסות לטעון אחרת. עובדה זו עולה מארבעה ציטוטים רבניים. במדרש משלי (פרשה יט כב, הוצ’ בובר) נמנים מפי רב הונא שבעה שמות למשיח: ינון, יהוה צדקנו, צמח, מנחם, דוד, שילה, ואליהו.

במדרש איכה א’ 16 כתוב: “מה שמו של מלך המשיח? ר’ אבא בר כהנא אמר: ‘ה’ שמו, וזה שמו
אשר יקראו, ה’ צדקנו'” (ציטוט מירמיהו כ”ג 6).

בתלמוד (בבא בתרא עה ב) כתוב:
“א”ר שמואל בר נחמני, א”ר יוחנן: ג’ נקראו על שמו של הקב”ה, ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים. צדיקים הא דאמרן. משיח דכתיב (ירמיהו כג) וזה שמו אשר יקראו ה’ צדקנו. ירושלים דכתיב (יחזקאל מח) סביב שמונה עשר אלף ושם העיר מיום ה’ שמּה…”

במדרש תהילים כתוב כי אלהים קורא למשיח בשמו, ומה הוא שמו?
התשובה הניתנת היא “יהוה איש מלחמה” (שמות טו 3) ועל המשיח אנו קוראים “וְזהֶ־שְּׁמוֹ אֲשֶׁר־יִקְרְאוֹ: יהוה צִדְקֵנוּ”.

מכאן שכתבים רבניים קדומים, ואפילו התלמוד עצמו, מייחסים את ירמיהו כ”ג למשיח; המשיח מכונה בשם “יהוה”.

לסיכום, על פי ירמיהו כ”ב 5-6 המשיח יהיה אלוהים ואדם כאחד.
המשיח יהיה יהוה עצמו. יהוה ילבש דמות אדם.
המשיח יהיה מבית דוד ולכן יהיה מלך. ירמיהו מאשרר כאן את ברית דוד.

אולי גם יעניין אותך: