הנבואה על הכנתו של המשיח למילוי תפקידו – ישעיהו נ’ ד-ט

“אֲדֹנָי יֱהוִֹה נָתַן לִי לְשׁוֹן לִמּוּדִים לָדַעַת לָעוּת אֶת־יָעֵף דָּבָר; יָעִיר | בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, יָעִיר לִי אֹזןֶ לִשְׁמֹעַ כַּלִּמּוּדִים: אֲדֹנָי יֱהוִֹה פָּתַח־לִי אֹזןֶ, וְאָנֹכִי לֹא מָרִיתִי, אָחוֹר לֹא נְסוּגֹתִי: גֵּוִי נָתַתִּי לְמַכִּים וּלְחָיַי לְמֹרְטִים, פָּנַי לֹא הִסְתַּרְתִּי מִכְּלִמּוֹת וָרֹק: וַאדֹנָי יהוה יַעֲזרָ־לִי, עַל־כֵּן לֹא נִכְלָמְתִּי, עַל־כֵּן שַׂמְתִּי פָנַי כַּחַלָּמִישׁ, וָאֵדַע כִּי־לֹא אֵבוֹשׁ: קָרוֹב מַצְדִּיקִי, מִי־יָרִיב אִתִּי, נַעַמְדָה יָּחַד; מִי־בַעַל מִשְׁפָּטִי יגִַּשׁ אֵלָי: הֵן אֲדֹנָי יֱהוִֹה יַעֲזרָ־לִי, מִי־הוּא יַרְשִׁיעֵניִ? הֵן כֻּלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ, עָשׁ יֹאכְלֵם” (ישעיהו נ’ 4-9)

בברית החדשה מסופר על ביקורו הראשון של ישוע בן ה 12- בבית המקדש בירושלים (לוקס ב’ 50-41). כבר בגיל 12 הכיר ישוע את התנ”ך על בוריו והיה מסוגל לנהל דיונים מעמיקים בנושאים רוחניים עם מורי התורה המובילים בדורו. זאת ועוד, כשאמו של ישוע גערה בו על שנשאר בבית המקדש, הוא ענה לה: “הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי עָלַי לִהְיוֹת בַּאֲשֶׁר לְאָבִי?” דבריו אלה מעידים שישוע ידע בגיל 12 שאלוהים הוא אביו ולא יוסף, ולפיכך הבין שהוא משיח ישראל. מאחר שישוע היה אדם, מי שנולד לאם אנושית, ברור שמצד אנושיותו הוא לא היה “יודע־כל”. אם כן, כיצד הוא רכש את ידיעותיו? הברית החדשה לא מספקת הסבר. היבטים מסוימים מחייו של ישוע מתגלים אך ורק בתנ”ך, כולל התייחסות לשאלה זו. ישעיהו נ’ 9-4 מתאר לנו את תהליך הלמידה שישוע עבר.

המשיח למד – נ’ 4

פס’ 4 מתאר את תהליך הלימודים או החינוך של עבד ה’. במשך כל שנות ילדותו בנצרת, מדי בוקר, אביו השמימי העיר את ישוע ולימד אותו. כך ישוע למד מי הוא, מהי שליחותו וכיצד לפעול ולהגיב בהתאם. המשיח סבל מבוז והתעללות – נ’ 6-5.

מפס’ 5 ניתן ללמוד שאלוהים גילה לישוע והוא למד מה נדרש ממנו למילוי שליחותו, שבה כרוכים סבל ומוות. כשישוע החל את פעילותו בציבור, הוא לא היה מרדן ולא נסוג לאחור. בבוא הזמן (פס’ 6) הוא נכנע מרצון למעניו. ההתעללות שמתוארת בקטע זה מפורטת במלואה בבשורות, גם במשפט שלו לפני המנהיגים הדתיים וגם במשפט האזרחי.

“וַיְהִי כְּדַבְּרוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּךְ אַחַד הַמְשָׁרֲתִים הָעֹמֵד שָׁמָּה אֶת־יֵשׁוּעַ עַל־הַלְּחִי וַיֹּאמַר: הֲכָזֹאת תַּעֲנֶה אֶת־הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל? וַיַּעַן אוֹתוֹ יֵשׁוּעַ: אִם־רָעָה דִבַּרְתִּי, תְּנָה־עֵד כִּי־רָעָה הִיא; וְאִם־טוֹב, מַדּוּעַ תִּסְטְרֵנִי?”
(יוחנן י”ח 23-22).

“וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָחֲזוּ אֶת־יֵשׁוּעַ הִתְעַלְּלוּ בוֹ וַיַּכֻּהוּ, וַיֶּחֱפוּ אֶת־רֹאשׁוֹ וַיַּכֻּהוּ עַל־פָּנָיו וַיִּשְׁאָלֻהוּ לֵאמֹר: הִנָּבֵא, מִי הוּא הַהֹלֵם אוֹתָךְ? וְעוֹד גִּדּוּפִים אֲחֵרִים הִרְבּוּ עָלָיו (לוקס כ”ב 65-63).

“וַיָּחֵלּוּ מֵהֶם לָרֹק בּוֹ וַיְחַפּוּ אֶת־פָּנָיו וַיַּכֻּהוּ בְאֶגְרֹף וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: הִנָּבֵא, וְהַמְשָׁרֲתִים הִכְאִיבֻהוּ [קִבְּלֻהוּ] בְּהַכּוֹתָם אוֹתוֹ עַל־הַלֶּחִי” (מרקוס י”ד 65).

“אָז פָּטַר לָהֶם אֵת בַּר־אַבָּא, וְאֵת יֵשׁוּעַ הִכָּה בַשּׁוֹטִים וַיִּמְסֹר אוֹתוֹ לְהִצָּלֵב. וַיִּקְחוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֲשֶׁר לַהֶגְמוֹן אֶת־יֵשׁוּעַ וַיְבִיאֻהוּ אֶל־בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וַיַּאַסְפוּ עָלָיו אֵת כָּל־הַגְּדוּד. וַיַּפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־בְּגָדָיו וַיַּעַטְפֻהוּ מְעִיל שָׁניִ, וַיְשָׂרֲגוּ קֹצִים וַיַּעֲשׂוּ עֲטֶרֶת וַיָּשִׂימוּ עַל־רֹאשׁוֹ וְקָנֶה בִּימִינוֹ, וַיִּכְרְעוּ לְפָניָו וַיִּתְלוֹצֲצוּ בוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים, וַיָּרֹקּוּ בוֹ, וַיִּקְחוּ אֶת־הַקָּנֶה וַיַּכֻּהוּ עַל־רֹאשׁוֹ. וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצֲצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ אוֹתוֹ אֶת־הַמְּעִיל, וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹלִיכֻהוּ לִצְלֹב (מתי כ”ז 31-26).
“וַיּוֹלִיכֻהוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית, הוּא בֵּית הַמִּשְׁפָּט, וַיַּזעְִיקוּ אֶת־כָּל־הַגְּדוּד. וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אַרְגָּמָן וַיְשָׂרֲגוּ עֲטֶרֶת קֹצִים וַיְעַטְּרֻהוּ; וַיָּחֵלּוּ לְבָרֲכוֹ לֵאמֹר: שָׁלוֹם לְךָ, מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים; וַיַּכּוּ עַל־רֹאשׁוֹ בְּקָנֶה וַיָּרֹקּוּ בוֹ, וַיִּכְרְעוּ עַל־בִּרְכֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ. וְאַחֲרֵי הִתְלוֹצֲצָם בּוֹ הִפְשִׁיטוּ א וֹתוֹ אֶת־הָאַרְגָּמָן, וַיַּלְבִּישֻׁהוּ אֶת־בְּגָדָיו וַיּוֹצִיאֻהוּ לִצְלֹב אוֹתוֹ” (מרקוס ט”ו 20-16).

ה’ נחלץ לעזרתו של המשיח – נ’ 9-7

מפס’ 9-7 עולה שישוע היה מסוגל לעמוד בסבל שהוביל למותו, אם כי מותו למעשה איננו מוזכר כאן, מכיוון שידע שאלוהים נמצא איתו כל העת.

 

לסיכום
על פי ישעיהו נ’ 9-4:
אלוהים, אביו השמימי של המשיח, ילמד ויכשיר אותו באופן מיוחד.
ביאתו הראשונה של המשיח תתאפיין בסבל.
המשיח ייכנע להתעללות גופנית.

אולי גם יעניין אותך: