אלוהים יביא ישועה דרך אל גיבור משיחנו

"וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן־אָמוֹץ אֶל־חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה־אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל־סַנְחֵרִב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי… וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית־יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה׃ כִּי מִירוּשָׁלִַם תֵּצֵא שְׁאֵרִית וּפְלֵיטָה מֵהַר צִיּוֹן קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת" (מל"ב יט 20, 30–31).

עבור מחברי כתבי הקודש, העבר משמש כַּן צבעים לציור העתיד. בקטע לעיל, ישעיה מבטיח לחזקיהו כי שארית מיהודה תכה שורש ותניב פרי (מל"ב יט 30), חרף איומיו היהירים של שליח מלך אשור (ראו מל"ב יח 19–30). שכן למרות יהירותו, "קנאת ה' צבאות תעשה זאת" (מל"ב יט 30).

לאחר מכן, הנביא ישעיה משתמש באותו מקרה בספרו, כאות למשיח העתיד לבוא. לאחר גאוותו של מלך דמוי אשורי (ישעיה י 8–11, 32), אשר צבאו יביא הרס נורא (ישעיה י 25), הנביא מבטיח כי שארית מישראל תשוב (ישעיה י 21–23) לאחר שאלוהים "נִקַּף סִבְכֵי הַיַּעַר בַּבַּרְזֶל" (ישעיה י 34). או אז יצא חוטר מגזע ישי – תיאור המתייחס למשיח בן–דוד (ישעיה יא 1). כמו שאלוהים נשבע להגשים את מטרותיו בנוגע לחזקיהו (מל"ב יט 31), כך "קנאת ה'" תביא ישועה דרך בנו הגדול ביותר של חזקיהו, שאינו אלא האל הגיבור ומשיחנו.

"כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ, בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם׃ לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת" (ישעיה ט 5–6).