המנהיג האמיתי שלנו

"וַיְהִי יְהוָה אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וַיְהִי שָׁמְעוֹ בְּכָל־הָאָרֶץ" (יהושע ו' 27).

אחת המטרות המרכזיות של הספר אינה אלא להציג את יהושע כמנהיג האידאלי. לאורך הספר משווה יהושע למשה. אך פן נשכח את זהותו השבטית של יהושע, עושה המחבר שימוש ברמז אסטרטגי למנהיג אידיאלי אחר בתורה. הביטוי ("וַיְהִי יְהוָה אֶת" משמש גם לתיאור יוסף. "וַיְהִי יְהוָה אֶת־יוֹסֵף וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ וַיְהִי בְּבֵית אֲדֹנָיו הַמִּצְרִי" (בראשית לט 2; ראו פס' 21).

האנלוגיה המכוונת בין יהושע ליוסף מודגשת ביתר-שאת כאשר בוחנים שלושה פרטים נוספים בספר: ראשית, יהושע הוא באמת "בן יוסף" (מוצאו משבט אפרים). שנית, ספר יהושע מסתיים בהדגשת התגשמות בקשתו של יוסף לקבור את עצמותיו בארץ ההבטחה (השווו את יהושע כד 32 לבראשית לה 25-24). שלישית, יהושע ויוסף הם שני האנשים היחידים בתנ"ך שמתים בגיל מאה ועשר שנים (יהושע כד 29; בראשית נ 26).

בתוך ספר יהושע קיימת רשת של אנלוגיות המקבילות את יהושע למנהיגים גדולים אחרים (בפרקים ב, ט-י, יהושע מקביל לאברהם). רשת של אנלוגיות למנהיגי ישראל הגדולים בתורה נמשכת לאורך הנביאים הראשונים (ספר יהושע עד ספר מלכים ב): שמואל נמשל ליוסף ולמשה (ראו שמ"א א-ג); דוד דומה ליוסף (ראו שמ"ב יא); אליהו מושווה למשה (ראו מל"א יט); אלישע מקביל לאליהו ולמשה (ראו מל"ב' ב 14-13). האנלוגיות בין המנהיגים האלו מופיעות גם בנביאים האחרונים ובכתובים.

חשיפת רשת האנלוגיות הזו מגלה עד כמה מחברי התנ"ך השתוקקו לבוא מנהיגה הגדול ביותר של ישראל. המנהיג המושלם הזה לא רק שמגלם את כל מידותיהם של מנהיגי ישראל הטובים ביותר בעבר, הוא חף מכל מגרעותיהם. אין פלא אפוא, שהבשורות עורכות השוואות רבות בין ישוע לבין המנהיגים הגדולים מהתנ"ך. ישוע אינו מגלם רק את התכונות הטובות ביותר שלהם, הוא הרבה הרבה יותר גדול.

אם נעבור ליישום מעשי של הדברים, עלינו תמיד לזכור מיהו המנהיג האמיתי שלנו בעולם הטעון מבחינה פוליטית והמפולג בו אנו חיים. ישוע הוא המנהיג היחיד הראוי באמת לכל נאמנותנו. שינוי בר-קיימא לא יגיע לעמנו דרך הקלפי אלא דרך בן דוד, כאשר הוא סוף סוף ישוב למלוך על כס אביו!

"כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ בֵּן נִתַּן־לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם׃ לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתּוֹ לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם קִנְאַת יְהוָה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זֹּאת" (ישעיה ט 6-5).