הנבואה המשיחית של בלעם

"יִזַּל־מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ׃ אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ׃ כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר" (במדבר כ"ד 9-7).

במונחים של נבואה משיחית, במדבר כ"ד 9-7 היא ככל הנראה פחות ידועה, אך אולי החשובה ביותר בכל התנ"ך! הסיבה שנבואה זו אינה פופולרית נעוצה בכך שאנשים רבים מניחים שבלעם מדבר בקטע זה על עם ישראל ויציאתו ממצרים. אפשר להבין זאת לאור ההקבלה בין פרק כ"ד 8 לפרק כ"ג 22, שם מתייחס בלעם ליציאת מצרים: "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ". אך קיים הבדל קל המשנה את הכל. פרק כ"ג 22 נאמר בגוף שלישי רבים: אלוהים מוציא אותם ממצרים (אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם). לעומת זאת, פרק כ"ד 8 נאמר בגוף שלישי יחיד: אלוהים מוציא אותו ממצרים (אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם). מדוע בלעם משתמש בלשון רבים במשל השני ובלשון יחיד במשל השלישי?

הסיבה להבדל מתבהרת בהשוואת שני המשלים הללו. במשלו השני, בפרק כ"ג 21, מדבר בלעם על שני נושאים, ישראל ומלך (כנראה משה) בקרב ישראל: "לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ". במטרה להבהיר שבלעם מדבר על ישראל ועל מלכו (ככל הנראה מדובר במשה) ביחד, עליו להשתמש בכינוי רבים ("הם"): אלוהים מוציא אותם (ישראל ומלכו) ממצרים (כ"ג 22). ברור אפוא כי המשל השני של בלעם מתייחס לגאולת אלוהים את ישראל ממצרים בעבר.

אז למי ההתייחסות במשל השלישי?

במשל השלישי (כ"ד 9-7) לעומת זאת, בלעם אינו מתייחס לעבר אלא לעתיד ולכן הוא עורך שימוש בביטויים "נְאֻם" ו"מַחֲזֵה" (כ"ד 4-3). בפרק כ"ד 5, מזכיר בלעם את ישראל/יעקב; אך בפס' 7 הוא מתייחס למלך העתידי שיבוא מישראל. כדי לוודא שאנו מבינים שבלעם מדבר על מלך ישראל בפס' 8 ולא על ישראל באופן קולקטיבי, הוא משתמש בלשון יחיד: "אֵל מוֹצִיאוֹ [מלך המשיח] מִמִּצְרַיִם".

מדוע אני עושה עניין כה רב מהנבואה הזו? ראשית, משום שהיא מדגימה את היכרותו של בלעם עם נבואה משיחית אחרת; זו של יעקב בבראשית מ"ט (השוו בראשית מ"ט 9 עם במדבר כ"ד 9). שנית, בלעם אומר כי הבטחת אלוהים לאברהם תתקיים בסופו של דבר באמצעות משיח ישראל: "מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ" (במדבר כ"ד 9; ראו תהלים ע"ב 17; גלטים ג' 16). שלישית, משום שנבואת בלעם היא מיוחדת באופן על-טבעי: אלוהים יוציא את משיח ישראל ממצרים. לכתובת הסופית של נבואת בלעם יש אפוא רק נמען אפשרי אחד: ישוע המשיח!

"הֵם הָלְכוּ מִשָּׁם וּמַלאַךְ יהוה נִרְאָה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלוֹם וְאָמַר: קוּם, קַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ וּבְרַח לְמִצְרַיִם וֶהֱיֵה שָׁם עַד אֲשֶׁר אֹמַר לְךָ, כִּי הוֹרְדוֹס יְחַפֵּשׂ אֶת הַיֶּלֶד כְּדֵי לְהַשְׁמִיד אוֹתוֹ. הוּא קָם וְלָקַח אֶת הַיֶּלֶד וְאֶת אִמּוֹ בַּלַּיְלָה וְיָצָא לְמִצְרַיִם. שָׁם נִשְׁאַר עַד מוֹת הוֹרְדוֹס, לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר אֲדֹנָי בְּפִי הַנָּבִיא: מִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי" (מתי ב' 15-13).