ראשי > הגות יומית > הקשר בין ארץ כנען לגן העדן

הקשר בין ארץ כנען לגן העדן

הקשר בין ארץ כנען לגן העדן

"וַיַּעַן עָכָן אֶת־יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמַר אָמְנָה אָנֹכִי חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְכָזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי׃ וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וּמָאתַיִם שְׁקָלִים כֶּסֶף וּלְשׁוֹן זָהָב אֶחָד חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִשְׁקָלוֹ וָאֶחְמְדֵם וָאֶקָּחֵם וְהִנָּם טְמוּנִים בָּאָרֶץ בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ" (יהושע ז 21-20).

קל לזהות שדבריו של עכן נלקחו כמעט מילה במילה מסיפור החטא הקדמון, בבראשית ג' 6: "וָאֵרֶא ('וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה') … אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה ('טוֹב הָעֵץ') … וָאֶחְמְדֵם ('תַאֲוָה־הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ') … וָאֶקָּחֵם ('וַתִּקַּח')" (יהושע ז 21). לא רק שאלו שני המקומות היחידים בתנ"ך בהם מצוי אשכול המילים הייחודי הזה, אלא שהם גם מופיעים בשני הסיפורים בדיוק באותו הסדר. שני הקטעים מתארים את מסלול הפיתוי הספציפי המוביל לנפילה בחטא.

מחבר ספר יהושע רוצה שנחבר את הנקודות, לא רק בין החטא הקדמון לכישלונו של עכן, אלא גם בין גן העדן לארץ המובטחת. הקבלה זו מעידה על כך שעם ישראל לא נכנס רק לפיסת נדל"ן אקראית, אלא על-כך שבא לכבוש מחדש את גן העדן האמיתי מאחיזת הנחש ומזרעו הרוחני (ראו בראשית ג 15-14, ט 27-25).

הקבלות נוספות מחזקות את הקשר בין ארץ כנען לגן עדן. ראשית, הפועל המשמש להבאת עם ישראל לארץ המובטחת ("מֵנִיחַ לָכֶם", יהושע א 13, 15; ראו דברים יב 10-9), מקביל לפועל המשמש לתיאור הבאת אדם לגן העדן (בראשית ב 15). הארץ המובטחת תחומה באותם נהרות (יהושע א 4; ראו בראשית טו 18) כגן עדן (ראו בראשית ב 14, טו 18). הפועל המתאר את כיבוש כנען ("נִכְבְּשָׁה", יהושע יח 1) מופיע כאשר אלוהים מצווה על האדם לכבוש את הארץ (בראשית א 28).

זיהויה של ארץ כנען כגן עדן הופך את סיפור חטאו של עכן לטראגי עוד יותר. אנו לא רק מתמודדים עם כישלון חסר משמעות, אלא עם נפילה נוספת ב"גן העדן". עכן זה עתה נטע את הזרע לגלות נוספת מעדן. אין מדובר בצירוף מקרים, אם כן, ש"אַדֶּרֶת שִׁנְעָר" אשר לקח עכן, מקורה בשנער/בבל (יהושע ז 21). זהו המקום אליו הוגלו צאצאיו הראשונים של אדם לאחר נפילתו בחטא (בראשית יא 2); לשם יוגלו גם צאצאיו העתידיים של אדם – עם ישראל (מל"ב כה 8; דניאל א 2).

מדוע אפוא חשוב שנזהה את הארץ המובטחת כגן עדן? החשיבות נובעת מכמה סיבות. ראשית, הדבר מסייע בידינו להבין כי בחירת האל באברם ובצאצאיו אינה אלא תגובה ישירה לנפילה בחטא (בראשית ג). אברהם וזרעו קשורים ישירות ל"זרע האשה", שנבחר על ידי אלוהים להשבת הבריאה על תיקונה. שנית, הדבר עוזר לנו לראות כי אלוהים לא הביא את אברהם לארץ אקראית (בראשית יב 3-1) כי-אם לארץ המובטחת, במטרה לכבוש מחדש את גן העדן. שלישית, כישלונו של אדם, ואחר כך של עכן, הכין את הבמה להקמת "אדם חדש" שיבוא כדי להביס את הנחש ולחדש את עדן (בראשית כב 17, כד 60, מט 12-8; במדבר כד 19-17).

סיפור הגאולה פשוט אינו מאפשר להפוך את זהותה הפיזית של הארץ המובטחת לדבר רוחני גרידא, כמו שאינו מאפשר להפוך את זהותו הגשמית של ישוע, כזרע האישה וכצאצא של אברהם, לדבר מופשט (מתי א 1; רומים א 3, ט 5). תוכנית הגאולה של אלוהים כרוכה בהכרח בחזרתו של ישוע למקום ספציפי על המפה, בו הוא ימחץ את ראש הנחש אחת ולתמיד. באותו יום תזרום ברכת אלוהים מהעיר האהובה אל שאר העולם.

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית־יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל־הַגּוֹיִם׃ וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל־הַר־יְהוָה אֶל־בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר־יְהוָה מִירוּשָׁלִָם׃ וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא־יִשָּׂא גוֹי אֶל־גּוֹי חֶרֶב וְלֹא־יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיה ב 4-2; ראו סה 25).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.