ראשי > הגות יומית > התקווה המשיחית על פי ירמיהו

התקווה המשיחית על פי ירמיהו

התקווה המשיחית על פי ירמיהו הגות

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־יְהוָה וַהֲקִמֹתִי לְדָוִד צֶמַח צַדִּיק וּמָלַךְ מֶלֶךְ וְהִשְׂכִּיל וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (ירמיה כ"ג 5).

יש הנוטים להתייחס לנבואות המשיחיות בתנ"ך כעל תחזיות ספציפיות לגבי זהותו של המשיח ומעשיו. אולם תחזיתו של ירמיהו עבור משיח ישראל מספקת תובנות חשובות על הדרך בה קראו ופירשו נביאי ישראל את הספרים שקדמו להם בתנ"ך. כמעט כל מילה בנבואת ירמיהו נלקחה ממקום אחר במקרא וליתר דיוק, מעלילות דוד בשמואל א'-ב'. השימוש בכינוי "צמח" מעיד על-כך שירמיהו קרא את דבריו האחרונים של דוד ופירשם כנבואה משיחית (הביטוי "צמח" בירמיה כ"ג 5 נגזר מהמילה "יַצְמִיחַ" בשמ"ב כ"ג 5). האמירה שהמשיח "הִשְׂכִּיל", מעידה כי ירמיהו קרא על-אודות חוכמתו של דוד והתייחס אליה כאל סגולה משמעותית שתאפיין את המשיח (שמ"א י"ח 5, 15-14, 30). באומרו כי המשיח יעשה "מִשְׁפָּט וּצְדָקָה" בארץ, ברור כי ירמיהו התייחס למלכותו של דוד ככזו המסמלת את מלכות המשיח בעתיד (שמ"ב ח' 15).

מה ניתן ללמוד מכך?

אילו לקחים ניתן ללמוד מהדרך בה קרא ירמיהו את כתבי הקודש (דהיינו, את שמואל א'-ב')?
ראשית, לומדים לראות את התמונה הגדולה, הרחבה והמפורטת של זהות המשיח. שכן אם נתייחס רק לנבואות מאוד ספציפיות כאל נבואות משיחיות, תפיסתנו את הרעיון המשיחי בתנ"ך תהא רדודה למדי. התקווה המשיחית כביכול תצטמצם לפסוקים אחדים בלבד. שנית, ניתן ללמוד כי התובנות המשיחיות שהעלו הנביאים על הכתב בהשראת רוח הקודש, עוצבו על ידי הנרטיבים ההיסטוריים. סיפורים אודות דוד וגיבורי אמונה אחרים, לא נשתמרו רק כדי לספר לנו על דברים שקרו בעבר, אלא גם כדי לחזות את אשר יתרחש בעתיד, בקנה מידה גדול הרבה יותר.

שלישית, אנו לומדים להבין טוב יותר מדוע מחברי הברית החדשה התייחסו למשיח כאל תכלית התנ"ך. כמו הנביאים שלפניהם, ראו השליחים בצדק, את דמותו של ישוע משתקפת מבעד לסיפורים על גיבורי ישראל במקרא. בקריאת עלילות דוד, ראו הנביאים והשליחים את ישוע. אם נשב לרגלי הנביאים ונלמד מהם כיצד לקרוא את המקרא, נשכיל לקרוא ולהבין גם את הברית החדשה!

"אֶת הַיְשׁוּעָה הַזֹּאת חָקְרוּ וְדָרְשׁוּ הַנְּבִיאִים שֶׁנִּבְּאוּ עַל הַחֶסֶד הַמְיֻעָד לָכֶם. הֵם חָקְרוּ מָה הָעֵת וְהַנְּסִבּוֹת שֶׁהוֹדִיעָה רוּחַ הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר בְּקִרְבָּם, כְּשֶׁהֵעִידָה מֵרֹאשׁ עַל סִבְלוֹת הַמָּשִׁיחַ וְעַל הַכָּבוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת שֶׁיָּבוֹאוּ אַחֲרֵיהֶם" (פט"א א' 11-10).

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.