"צֹאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי" (יוחנן י' 27).

לפני מספר שנים, ידידה יקרה התרחקה מהאדון לאחר שקראה את הפסוק הזה. היא שאלה אותי אם אי-פעם שמעתי את ישוע מדבר אלי בקול רם. עניתי לה בכנות כי מעולם לא שמעתי את קולו. היא הודתה שגם אליה הוא מעולם לא דיבר. בשל כך, היא טענה שאיננו הכבשים של ישוע, או שדברי ישוע אינם נכונים, ולכן הוא אינו הרועה הטוב. למרבה הצער, היא בחרה באפשרות השנייה, ונטשה את אמונתה במשיח.

מה שהכי טרגי בסיפור הזה הוא שהכחשת האמונה שלה לא נבעה מהפסוק לעיל, אלא מחוסר הבנתה את הפסוק. המפתח לכוונתו של יוחנן היא לזהות את ישוע כנביא כמשה. שני פסוקים מהתורה מעידים באופן מיוחד על אופן הצגתו התיאולוגית של יוחנן את ישוע:
"נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ׃ וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־יִשְׁמַע אֶל־דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ" (דברים י"ח 19-18).

לשמוע קולות מהשמים?

הנקודה של ישוע ביוחנן י' 27 ברורה כאשר מפרשים את דבריו בהקשרם הספרותי והמקראי. "קולי" אינו מתייחס למילים הנאמרות באופן קולי לכל אחת מהכבשים, אלא למילים שנאמרו על ידי ישוע ונכתבו בבשורת יוחנן. "לשמוע את קולו של ישוע" פירושו לקרוא את בשורת יוחנן ולהבין, הלכה למעשה, כי ישוע נשלח על ידי אלוהים והוא אכן משיח ישראל! אנו יודעים כי אנו הצאן של ישוע, לא מפני שאנו שומעים קולות מהשמים. אנו הצאן שלו כי "שמענו" את דברי ישוע בבשורת יוחנן, שקלנו אותם לאור הנבואות המקראיות על המשיח, וכתוצאה מכך האמנו כי הוא הרועה הטוב שלנו והמשיח המובטח של ישראל!

"וְאֵלֶּה הֵם חַיֵּי עוֹלָם: שֶׁיַכִּירוּ אוֹתְךָ, אֱלֹהֵי הָאֱמֶת לְבַדּוֹ, וְאֶת אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ – אֶת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ… כִּי דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי נָתַתִּי לָהֶם וְהֵם קִבְּלוּ אוֹתָם, וְאָכֵן הִכִּירוּ שֶׁמִּמְּךָ יָצָאתִי וְהֶאֱמִינוּ שֶׁאַתָּה שְׁלַחְתַּנִי" (יוחנן י"ז 3, 8).