maxim

"וַיְהִי־אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן־אֲבִיאֵל בֶּן־צְרוֹר בֶּן־בְּכוֹרַת בֶּן־אֲפִיחַ בֶּן־אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל׃ וְלוֹ־הָיָה בֵן וּשְׁמוֹ שָׁאוּל בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל־הָעָם" (שמ"א ט 2-1).

אחת המיומנויות החשובות ביותר בקריאת הנרטיב המקראי, היא היכולת לזהות משמעויות נרמזות הניתנות להבחנה תוך מבט על קטע מסוים בהקשרו הספרותי הרחב. על ידי הצגת המלך הראשון של ישראל כ"גָּבֹהַּ מִכָּל־הָעָם" (פס' 2), הקוראים עלולים להאמין בטעות כי גובהו של שאול מצוין כיתרון עבור הכתרתו כמלך. אך דרך ההתרשמות מגובהו של שאול, המחבר חושף את הנטייה החוטאת שלנו לבחור על-סמך מראה חיצוני.

על-אף שאין פסול בגובה לכשעצמו, תיאורו של שאול ("גָּבֹהַּ") בספר שמואל נושא קונוטציות שליליות. בתפילה המשיחית של חנה, היא מזהירה אותנו פן נדבר "גבוהה גבוהה" (שמ"א ב 3). שאול אמנם היה גבוה יותר מכל עמו (י 23), אך ביטחון בגובהו אינו שונה מאותם פלשתים אשר תלו את תקוותם בענק גבוה מאוד (יז 4).

עם-זאת, מחבר שמואל א-ב מאפשר לנו להתענג על אמות המידה הגשמיות שלנו, לכל הפחות עד שהוא מפיל אותנו במלכודת של שמ"א טז. שכן בעוד שמואל שכנע עצמו כי אליאב, בנו בכורו של ישי, חייב להיות הבן הנבחר בזכות שיעור קומתו, אלוהים נוזף הן בנביא והן בנו: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־שְׁמוּאֵל אַל־תַּבֵּט אֶל־מַרְאֵהוּ וְאֶל־גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ כִּי מְאַסְתִּיהוּ כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַיהוָה יִרְאֶה לַלֵּבָב" (טז 7).

בעידן הפוסט-מודרני, המעלה על נס כוכבי קולנוע יפים, עלולה להיות לנו נטייה חזקה לבחור במנהיגים הנראים טוב מול מצלמה, דהיינו באלו אשר "עוברים מסך". אך עלינו לזכור כי מה שטמון בפנים חשוב לאין שיעור. מנהיגים שבאמת דורשים את לבו של אלוהים הם אלו ששמו עצמם תחת סמכותו, ולכן לעולם לא יעמידו עצמם מעל עמו של אלוהים.

"וְהָיְתָה [הַתּוֹרָה] עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל־יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת־יְהוָה אֱלֹהָיו לִשְׁמֹר אֶת־כָּל־דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת־הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשֹׂתָם׃ לְבִלְתִּי רוּם־לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן־הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל־מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז 20-19).