האם לפי ישעיהו נ"ג באמת על המשיח להיות אבא לילדים?

הרבנים טוענים כי לא יכול להיות שישעיהו נ"ג מתייחס לישוע כי כתוב בפסוק 10 שאותו עבד ה' "יִרְאֶה זֶרַע", שפרוש המושג זרע בתנ"ך הוא תמיד במובן של צאצאים פיזיים.

למעשה הפסוק הנ"ל עליו מדברים הוא הפסוק היחיד בתנ"ך שכתוב שמישהו "יראה זרע", לכן לא נכון להביע דעה דוגמטית לגבי הביטוי הנ"ל, במיוחד כי המילה "זרע" בתנ"ך לפעמים מופיעה בצורה מטפורית, ולפעמים מתייחסת פשוט לדורות הבאים. אך דבר אחד בטוח, מאז שקם לתחייה ועד היום, ניתן לאמור בכנות שישוע המשיח מילא את התיאור "יראה זרע."

כיצד ניתן לטעון שפרוש המושג הזה בתנ"ך הוא תמיד במובן של צאצאים פיזיים כאשר הוא מופיע רק פעם אחת ויחידה בתנ"ך. כמובן שמישהו יכול להתווכח ולאמור שהמילה זרע בתנ"ך תמיד מתייחסת לזרע ממשי, פיזי, ואף פעם לא לזרע מטפורי (כמו תלמידים או צאצאים רוחניים) ולכן יהיה מובן מהפסוק שלעבד ה' היו ילדים. כמובן שבמובן זה עבד ה' לא יכול להיות ישוע. אך טענה זו אינה משכנעת מכמה סיבות.

ראשית, המילה "זרע" מופיעה בתנ"ך לפעמים במובן מטפורי, כולל בספר ישעיהו. לכן אדוני מכנה את ישראל בשם "זרע מרעים," "זרע מנאף יהוה" "זרע שקר" (ישעיהו א 4, יד 20, נז 3-4). בעוד שייתכן שתיאורים הללו של הזרע מכוונים באופן מילולי, (ז"א שמדובר פה בבני עם ישראל שהיו צאצאים פיזיים של אנשים מרעים, מנאפים ושקרנים) כנראה שהכוונה היא יותר מטפורית (ז"א שמדובר באופי שלהם שהיו אנשים רעים, מנאפים ושקרנים במהותם.)

על פי תרגום התנ"ך הסטנדרטי של הלקסיקון העברי של בראון, דרייבר ובריג'ס, במקרים כמו הנ"ל, פרוש המילה זרע מיוחס לאופי המוסרי של אדם או של קהילייה כפי שהזרע מתאר,158 כך ש"זרע מרעים" או ה"רשעים" בישעיהו נג 9, מדבר על קבוצה של "רשעים" או על אופיים הרשע של אותם האנשים. ישעיהו נג 9 ו-10 מסביר שעבד ה' הצדיק, שאין עוול בכפו יראה צאצאים רוחניים, תלמידים וחסידי אמת שלו שחייהם ואופיים השתנה מאלה שהיו בעבר והפכו לצדיקים דרך פעולתו (הכפרה שבמותו וחיי נצח בתקומתו). כפי שישעיהו נג 10 מסביר, כל זה קשור לכך שהוא "יאריך ימים", ז"א על ידי תקומתו מהמתים נותן להם חיי נצח. דוגמה נוספת נמצאת במלאכי ב 15 שם כתוב "זרע אלוהים". כאן בוודאי שאין הכוונה לצאצאים ביולוגיים משום שאלוהים הוא לא פיזי\חומרי.

שנית, לפעמים התנ"ך משתמש במילה זרע במובן של "הדורות הבאים" מבלי לייחס זאת לצאצא אחד מסוים או דור מסוים. כגון בתהילים כב שם כתוב ש"זרע יעבדנו", ז"א הדורות הבאים "יבואו ויגידו צדקתו." (תהילים כב 31, 32.) על פי התרגום היהודי/אמריקני באנגלית של התנ"ך, הצאצאים ישרתו אותו, ושמו של אדוני יוצהר לדורות הבאים, הם יספרו על מעשי גבורתו וישועתו (על כול מה שעשה) לעם שטרם נולד. בהקשר של ישעיהו נג 10, פירוש הפסוק הוא שעבד ה' יראה את דור העתיד של חסידיו משרתים את אדוני. האם לא ניתן לייחס זאת לאלפי היהודים המשיחיים שהאמינו בישוע עבד ה' והלכו בעקבותיו במשך הדורות? כמובן שההקשר הזה נכון, במיוחד לאור העובדה שהפסוק בישעיהו נג 10 אינו אומר בפירוש שיהיו לעבד ה' צאצאים פיזיים, אלא שהוא יראה צאצאים.

שלישית, נוכחים בחולשת הטענה כאשר למדים שאחד מהרבנים הסמכותיים ביותר של היהדות, סעדיה גאון, ייחס את ישעיהו נג לירמיהו הנביא, אך אלוהים ציווה על הנביא ירמיהו שלא להתחתן ולא להביא ילדים (ירמיהו טז 1). בשנים מאוחרות מייחסים החסידים את ישעיהו נג לרבי מלובביץ', אך הוא ואשתו לא יכלו להביא ילדים לעולם. לכן, כיצד ניתן לייחס את הפרק לשני המועמדים הללו? כמובן שלא כתוב בפרק במפורש שחייב שלעבד ה' יהיו ילדים פיזיים משלו, לכן ניתן לייחס את הפסוק בישעיהו נג 10 למנהיגים היהודים הללו באופן תיאורטי, גם אם אין זה נכון. (למרות שהפסוק הנ"ל יכול להתאים לשני אלה, לא ניתן לייחס להם פרטים רבים אחרים בישעיהו נג, אבל הם מתאימים להפליא לישוע המשיח).

בכך אנו מסיימים את הדיון בפרק ישעיהו נג. אנו שוב רוצה לעודד אותך לקרוא את כול הקטע בעצמך ללא תרגומים או פירושים, ושאל את עצמך בכנות וללא דעות קדומות (בתפילה לאלוהים שיראה לך את האמת) על מי מדבר הנביא? אנו מאמינים שתראה תמונה מדהימה של המשיח, שה האלוהים הצדיק, שמת כדי שאנו נוכל לחיות חיי נצח. למעשה, התיאור כל כך ברור שתבין מדוע ישנה דעה שהפרק הוסר מקריאת ההפטרה בבתי הכנסת בדיוק בגלל הסיבה הזאת – נשמע שהפסוקים מדברים על ישוע! אך האם הדעה הזו באמת נכונה?

גזה ורמס, פרופסור באוניברסיטת אוקספורד, טען שפעם היו קוראים את עשרת הדברות בבתי הכנסת כול שבוע, אך הם הוסרו מהסידור כי יהודים מתייוונים טענו שאלוהים נתן לעם ישראל רק את עשרת הדברות. פירושו שאם יש אמת בדבר ייתכן שהיו פרטים השנויים בחלוקת שבגללם צריך להחליט אילו חלקים מהתנ"ך ניתן להקריא בקול רם בבתי הכנסת – לפחות בכמה מקרים קיצוניים. כך גם במקרה של ישעיהו נב 13-נג 12. לא קוראים את הקטע בהפטרות כי מאמינים משיחיים טוענים שברור שהנביא מנבא על ישוע, וכאשר קוראים אותו בבית הכנסת, ייתכן שרבים יחשבו שאכן נשמע יותר מדי כמוהו, ולכן החליטו שלא להקריא אותו בבתי הכנסת.

אנו רואים שכן קוראים בבתי הכנסת את ההפטרה מישעיהו נא 12-נב 12 (הקטע שבא ממש לפני ישעיהו נב13-נג 12) בשבוע של פרשת שופרים מספר דברים טו 18-כא 9 בתורה, ובשבוע שלאחר מכן כאשר קוראים בפרשה הבאה בתורה, פרשת כי תצא מדברים כא 10-כה 19, קוראים בהפטרה מישעיהו נד 1-10. ובכן, מה קרה לישעיהו נג, שהוא ההמשך מההפטרה של השבוע הקודם?

ייתכן שהשמיטו את הקטע כי הוא לא התאים לפרשה של אותו השבוע, כי באיזו שהיא צורה מנסים להתאים את ההפטרה מהנביאים לפרשה מהתורה. על פי מסורת אחת המלומד היהודי, רפאל לויווי ציין שבבתי הכנסת העתיקים בארץ ישראל (בתקופה שקראו לה פלסטינה) לא קראו את ישעיהו נג. מצד שני מסורת אחרת אומרת שלויווי ציין שהיו בתי כנסת עתיקים במצרים באותה התקופה שקראו את הפרק שבוע אחד כול שנה, עד שלבסוף השמיטו את קריאת הפרק בגלל סיבות של וויכוחים. מאוד מעניין! כמובן שלעולם לא נדע מהי המסורת הנכונה (או אם שתי המסורות נכונות אך משקפות מנהגים במקומות שונים בעולם). דבר אחד ידוע: לא קוראים בקול רם את ישעיהו נג בבתי הכנסת מאז מאות שנים. בכול זאת אין דבר המונע בעדך מלבדוק את הקטע (עם תפילה) בעצמך. אנו מעודדים אותך ללכת אחרי האמת לאן שהיא תוביל אותך.

לאחר שבחנו את הטענות העיקריות נגד הפירוש המשיחי/יהודי של ישעיהו נג, ברור שאין לאף אחת מהן תוכן ממשי. כמו כן ברור שהקטע מתאר את ישוע המשיח בדייקנות מדהימה. מה אתה אומר על כך?