למה הסיפור של קבלת התורה ושל קבלת הברית החדשה כל כך שונה אחד מהשני?
כאשר האלהים הביא את עשרת הדברות למשה, זה היה בקול רעש גדול, מה שאין כן, כאשר האלהים הביא את הברית החדשה, רק מעט ידעו
היהודים המשיחיים מוכיחים עד כמה חסרת בסיס היא טענת הרבנים החדשה ("מעמד אוניברסלי") ועד כמה, מבלי לשים לב, הם יורדים לעצמם ברגל ומוכיחים שוב את חוסר הידע הבסיסי שלהם בספר התנ"ך (כידוע, בישיבות לא לומדים תנ"ך, אלא תלמוד):
1. ברית אברהם לפח? הבעיה עם הטיעון הראשון של הרב אמנון יצחק, היא שעל פי הרבנים, מי שאלוהים התגלה אליו במעמד יחיד, ללא מיליוני עדים, ההתגלות שלו פסולה. אם ככה, אז הרבנים גם לא יכולים לקבל את ההתגלות של אלוהים לנוח, לאברהם, ליעקב, לדוד המלך, לנביאים ישעיהו וירמיהו, ובעצם; כמעט לכל גיבורי התנ"ך, אליהם התגלה אלוהים במעמד יחיד, ללא מיליונים כעדות (לדוגמא: הברית שכרת אלוהים עם אברהם היתה בחלומו).
2. מעמד יחיד? משה קיבל את התורה בעוד שמיליונים מסתכלים עליו. אבל למען האמת, אם נקרא בספר שמות על מעמד הר סיני, נגלה שהרב אמנון יצחק לא ממש בקיא בתורה. משה לא קיבל את לוחות הברית מאלוהים מול מיליונים. שמות פרק כ: "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה דַּבֵּר-אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל-יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן-נָמוּת׃ וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם אַל-תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל-פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ׃ וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמֹשֶׁה נִגַּשׁ אֶל-הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר-שָׁם הָאֱלֹהִים" (שמות כ: ט"ו-כ"ח)
3. לא עוד ברקים ורעמים. בגלל הפחד והיראה שהיה בקרב, ה' הבטיח שהוא לא יבוא ככה שוב, אלא בהתגלות נבואית: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי, יָקִים לְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ: אֵלָיו, תִּשְׁמָעוּן. כְּכֹל אֲשֶׁר-שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּחֹרֵב, בְּיוֹם הַקָּהָל, לֵאמֹר: לֹא אֹסֵף, לִשְׁמֹעַ אֶת-קוֹל יְהוָה אֱלֹהָי, וְאֶת-הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא-אֶרְאֶה עוֹד, וְלֹא אָמוּת. וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי: הֵיטִיבוּ, אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ. נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם, כָּמוֹךָ; וְנָתַתִּי דְבָרַי, בְּפִיו, וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ." (דברים יח, טו-יח)
אגב, ישוע נצלב למוות בעבור חטאיי האנושות בחג הפסח, לעיניו של כל עם ישראל שעלה לירושלים לרגל החג. כמו כן, לאחר קימתו מן המתים, נגלה לרבבות רבות של אנשים בכל רחבי הארץ במשך ארבעים יום.