"לההרג וביום השלישי לקום" – כמה ימים ישוע לא היה בין החיים?
הרב דניאל עשור כותב: "ארבעת האוונגליונים כאחד טוענים כי ביום שישי ישו נצלב והורד בין השמשות, אם כן היה עליו לשהות בקברו: שבת, ראשון, שני. שלושה ימים, ורק לאחר צאת הכוכבים בערב יום שלישי היה עליו לקום מן המתים כדי שיתמלאו דבריו" (עשור, 269-270)
- “כְּשֶׁהָיָה יֵשׁוּעַ קָרוֹב לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלַיִם לָקַח אֶת הַשְּׁנֵים-עָשָׂר לְבַדָּם וּבַדֶּרֶךְ אָמַר לָהֶם: "הִנֵּה אֲנַחְנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם וּבֶן-הָאָדָם יִמָּסֵר לְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְלַסּוֹפְרִים. הֵם יֶחֶרְצוּ אֶת דִּינוֹ לְמָוֶת וְיִמְסְרוּ אוֹתוֹ לַגּוֹיִים לְהָתֵל בּוֹ וּלְהַלְקוֹתוֹ וְלִצְלֹב אוֹתוֹ, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָקוּם." (מתי כ' 19-17)
- “בֶּן-הָאָדָם צָרִיךְ לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חוֹטְאִים וּלְהִצָּלֵב, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם” (לוקס כ"ד 7)
- “הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהַבְהִיר לְתַלְמִידָיו כִּי עָלָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה מִידֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וּלְהֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם” (מתי ט"ז 21)
הרב דניאל עשור טוען כי מדובר בסתירה, שהרי ישוע שנצלב ככל הנראה ביום שישי, קם לתחייה ביום ראשון בבוקר. זאת אומרת יומיים וחצי.
מעניין כי לעומת טענתו של הרב דניאל, בתורה ובספרות חז"ל עניין זה אינו מהווה סתירה.
בתורה
בספר שמות מצווה אלוהים על משה:
"הָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם עַל-הַר סִינָי" (שמות י"ט 11)
ואכן, כמה פסוקים מאוחר יותר…“וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה; וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן-הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר" (שמות י"ט 16)
זאת אומרת, ששלושת הימים שציווה אלוהים על משה הסתיימו לאחר יומיים וחצי.
חז"ל
חז"ל מתחבטים עם השאלה "כיצד יומיים וחצי נחשבים לשלושה?"
רבי אברהם אבן עזרא על "שלושת ימים" (שמות י"ט 15) מפרש כי יומיים וחצי אכן נחשבים לשלושה ימים:
"לשלשת ימים – פירושו: 'ליום השלישי'. והנה אתן לך שני עדים נאמנים, ושניהם במספר הזה. כתוב "ויאסוף אותם אל משמר שלשת ימים" (בר' מב,יז), ושם כתוב "ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי" (שם, יח); וכתוב "בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך" (בר' מ,יט), ושם כתוב "ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה" (שם, כ)." (רבא"ע: שמות י"ט טו, הפירוש הארוך)
.
.
ומה לגבי ההקבלה לסיפורו של יונה הנביא כאשר ישוע אומר: "כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָה יָמִים וּשְׁלֹשָה לֵילוֹת" (מתי י"ב 40)?
ובכן, מילת המפתח היא "כמו". מדובר בתקבולת ספרותית. תקבולות ספרותיות מאוד פופולריות בעולם חקר המקרא, הללו נועדו לייצר קווי דמיון בין דמויות מפתח על מנת להציע זיקה בין האחת לשנייה. כמו שיונה הנביא נדחה, הושלך וסבל בבטן הדג שלושה ימים, גם על ישוע היה להיות מושלך ולסבול שלושה ימים של עינויים, צליבה ומוות.
"אַחַי, אֲנִי מַזְכִּיר לָכֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהִשְׁמַעְתִּי לָכֶם, בְּשׂוֹרָה אֲשֶׁר גַּם קִבַּלְתֶּם אוֹתָהּ וְגַם עוֹמְדִים אַתֶּם בָּהּ; בְּאֶמְצָעוּתָהּ אַתֶּם גַּם נוֹשָׁעִים, אִם מַחֲזִיקִים אַתֶּם בַּדָּבָר שֶׁבִּשַּׂרְתִּי לָכֶם – שֶׁאִם לֹא כֵן, לַשָּׁוְא הָיְתָה אֱמוּנַתְכֶם. מָסַרְתִּי לָכֶם בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה מַה שֶּׁגַּם קִבַּלְתִּי, שֶׁהַמָּשִׁיחַ מֵת בְּעַד חֲטָאֵינוּ, לְפִי הַכְּתוּבִים; נִקְבַּר וְקָם לִתְחִיָּה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לְפִי הַכְּתוּבִים" (קור"א ט"ו 4-1)