הרב ד"ר קאופמן

הועידה הדתית שהתקיימה בתיאום עם יריד העיר שיקאגו בשנת 1983 הביא יחדיו נציגים מדתות ואמונות שונות ממקומות שונים בעולם. ביניהם מספר רב של רבנים מאירופה ואמריקה.

אחד מדוברי הועידה היה הרב ד"ר קאופמן קוהלר, הפרשן המוכר ביותר בנושאי היהדות הרפורמית בת זמנו, נושא נאומו היה "בית הכנסת והכנסייה" שבו נימק להוכיח עד כמה זהות היהדות והנצרות אחת לשנייה. להלן קטע מנאומו לגבי אישיותו של ישוע:

"הרבנים עושים טעות איומה בעודם משווים את ישוע מנצרת לרב הלל ולפילו, הפילוסוף היהודי הנודע מאלכסנדריה. ישוע לא היה שייך לאף זרם, הוא היה אחד מהעם. בו, אידיאל הרבנים האיסיים של אהבה ואחווה תפס עמדה חדשה. כמו יוחנן המטביל, ישוע הרגיש עצמו נמשח בכוח אהבה אלוהי לנחותים ביותר בקרב חבריו, בני האדם. בהיותו מלא בהדר של אמת, יצר קשר עם רועי צאן, מוכסים וחוטאים כאחד. בדיוק אותם האנשים שהרבנים האיסיים החשיבו כאיומים שדרכם לגיהינום, ולכן לא היו עמם בשום קשר או מגע מהפחד ש"יוכתמו" על ידם.

ישוע אכל ושתה עמם באמרו: "לא נשלחתי אלא אל הצאן האובדות אשר לבית ישראל. לא הבריאים צריכים לרופא, אלא החולים. אוי לכם סופרים ופרושים (רבנים דאז) צבועים! כי מטהרים אתם את הכוס ואת הקערה מבחוץ, אך התוכן מלא גזל ותאוותנות.

היטב ניבא ישעיהו הנביא עליכם הצבועים, ככתוב: "הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה" (ישעיהו כט' יג'). כי עוזבים אתם את מצוות אלוהים כדי להחזיק במסורת בני אדם."

אלו הם מילותיו של נביא, רפורמאטור חסר פחד. עם אותו אומץ לב של אהבה אמיתית שהחזירה לאלוהים חוטאים, ישוע גם הגן על אישה אותה ראו הרבנים ככלי שרת בידי השטן להפיל גבר לחטא, והוא ניפץ את אותן הרוחות שגרמו לאישה להיות כה בודדה.

בחופש של הרוח, הוא ניפץ את השלשלאות של "חוקי השבת", באומרו: "השבת נעשתה למען האדם, ולא האדם למען השבת". לפנינו גדול מעמיקי ההוגים, אישיות אדירה וגאון דתי. לעמנו היהודי ככלל ומנהיגי היהודים כפרט, שום סיבה לשנוא את הצנוע והמשובח ביותר מכל מורי ישראל.

לא ניתן להכחיש כי האידיאל לחיי אדם אשר התגבש על ידי המאמינים בישוע אין שני לו בנעלות וכבירות. מאחורי כל המורים והאמונה של המאמינים בישוע עומדת אישיות שובת לב של טובות-לב אנושית ואהבה – אישיות יותר אהובה ויותר מרוממת מאשר כל אחד במין האנושי – ישוע.

כל הגדולה של הפילוסוף היווני והיהודי הקדוש מהול בצורה הרמונית לתוך האחד שמת על הצלב. שום מסגרת מוסרית, שום ספר לימוד או דת, לא מסוגלים להכיל רושם עמוק כמו אישיותו של ישוע. עומד, שלא כמו אף אחד אחר, בין שערי גן עדן וכדור הארץ, קרוב באותו האופן לבני האדם ולאלוהים.

האם היה הוא האידיאל המייצג של אחוות האיסיים? לא! הוא היה התגלמות ה"אחווה" של כל המין האנושי. ישוע, העוזר לנזקקים, חברם של החוטאים, האח של כל הסובלים, המנחם של חסרי המזל, המאהב של המין האנושי, המושיע של האישה, זכה וכבש את לב האדם.

מה הייתה התועלת שבגאוות פילוסופית החכמים, ומה היא התועלת שבשחיטות הרבנים והכוהנים בעולם שרעב לאלוהים וצמא לגאולה מהחטא ומהאכזריות. היה זה זמנו של ישוע, שהיה בשל למהפכה חברתית, לעידן המשיחי, כשהגאה יושפל והצנוע ירומם. ישוע, הצנוע מכל אדם, אותו האחד המתועב מעבר לכל השוואה על ידי האומה היהודית, התרומם על כס הכבוד של העולם על מנת להפוך למלך העולם כולו".

אלו היו מילותיו של ד"ר ורב יהודי מקובל אשר לעומת הרבנים האורתודוקסים, החליט כן לקרוא את הברית החדשה והתאהב בדמותו של ישוע המשיח ובכך ניפץ בנאומו את הדעה הקדומה אותה מנסים לאפוף רבנים רבים אודות דמותו של המשיח היהודי, ישוע.