ראשי > מדע ואמונה > את מה אלוהים ברא קודם: את השמש או את כדור הארץ?

את מה אלוהים ברא קודם: את השמש או את כדור הארץ?

ספקנים רבים טוענים כי קיימת טעות מדעית חמורה בספר בראשית פרק א', בכך שהפרק מלמד שאלוהים ברא את השמש והכוכבים אחרי כדור הארץ כאשר המדע טוען את ההפך. האם זה מה שספר בראשית מלמד? האם קיימת סתירה בין מדע לבראשית?

אלוהים נתן לנו שני ספרים, את כתבי הקודש ואת ספר הטבע שזו הבריאה שלו. התפקיד שלנו זה לקחת את שני הספרים בחשבון ולא להתעלם משום פרט. שני הספרים לא יכולים לסתור אחד את השני כי הם ההתגלות של אלוהים (תהילים י"ט). זו טעות לחשוב שספר בראשית מלמד כי הכוכבים נבראו אחרי כדור הארץ.

הכוכבים והשמש נבראו בפסוק 1 של בראשית: "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". הביטוי העברי "את השמים ואת הארץ" מתייחס ליקום כולו, לכל הבריאה ולכל דבר שניתן לראות או שיש לו קיום פיזי. זה מצביע על כך שהגופים השמימיים-כדור הארץ השמש, הירח כוכבים והפלנטות האחרות נבראו ב"בראשית" (פסוק 1).

השאלה המתבקשת היא האם אלוהים לא ברא את השמש ביום הרביעי אחרי כדור הארץ? "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים, אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים: אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם, וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה, וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (16).כדי לענות על השאלה הזו אנו צריכים להבין את המשמעות של הפועל "ויעש" שמופיע בפסוק 16. "עשה" פירושו לעצב או לעבוד על משהו (שנברא קודם לכן) ופועל זה שונה מהמילה "ברא" שמופיעה במקומות שונים בבראשית א'. ברא פירושו להביא משהו חדש לידי קיום. אלוהים "עשה" את השמש הירח והכוכבים ביום הרביעי, הם לא "נבראו" באותו יום.

אז מה כן הפסוק אומר? ביום הרביעי אלוהים גרם לשמש הירח והכוכבים להיראות מפני השטח של כדור הארץ כדי לסמן עונות ימים ושנים: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים, בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם, לְהָאִיר, עַל-הָאָרֶץ. כלומר ביום הרביעי אלוהים מינה את הגופים השמימיים לתפקיד של לוח שנה: "וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים". הוא לא ברא אותם אחרי כדור הארץ, אלא הם נבראו לפני כן, בפסוק 1. ביום הרביעי אלוהים מינה אותם לתפקיד ועבד עליהם ("ויעש").

 

אפליקצית הברית החדשה – איגוד

אפליקציה לקריאת התנ״ך והברית החדשה

קראו והאזינו לכתובים בעיצוב חדש ונוח, בכל זמן ובכל מקום. הורידו עכשיו והתחילו לקרוא

אולי גם יעניין אותך:

כשאין כוח לחיות

נאבקה בדיכאון עמוק ואיבדה רצון לחיות, עד שהלב נפתח

ליאת גדלה כבת לניצול שואה, בבית שלא היה בו מקום לרגש או תקווה. מגיל צעיר נאבקה בדיכאון עמוק, התנתקה מהחיים ולא רצתה להמשיך לחיות. ברגע של שבירה, היא ביקשה עזרה והחיים שלה קיבלו תפנית לא צפויה. לא ברגע קסום שמוחק את העבר, אלא בתהליך שבו היא קיבלה בחזרה רצון לחיות, משמעות, וריפוי מבפנים.

היגיון שמוביל לאמונה

מרצה למתמטיקה מגלה שהאמונה עמוקה יותר מהמדע

דן גדל בבית חילוני־משכיל שבו אמונה נחשבה לדמיון והמדע היה הסמכות העליונה. כאיש מתמטיקה, הוא חיפש היגיון וודאות  לא “דת”. אבל כשבחן בעצמו את נבואות התנ״ך, ובעיקר את ישעיהו נ״ג, הוא גילה התאמה מדויקת מדי כדי להיות מקרית. במקום רגש או לחץ חברתי, מה שהוביל אותו היה עובדות, טקסטים, ולוגיקה. לא אמונה במקום היגיון, אמונה שנולדה מתוך היגיון.

מתוך נאמנות לתנ״ך

לא מתוך מרד, אלא מתוך אמת שגילה בישעיהו נ״ג

נריה גדל כיהודי דתי, אבל בלב פקפק בקיומו של אלוהים. כשגילה בתנ״ך את ישעיהו נ"ג, ידע שמדובר בישוע, אך פחד להיות שוב “דחוי ושונה”. שנים אחר כך, כשכליותיו קרסו והוא עמד מול דיאליזה ומוות, אישה מעבר לים סיפרה שישוע הופיע לה בחלום ושלח אותה לתרום לו כליה. ההתאמה הייתה מלאה, כמו תאומים. נריה קורא לזה: הנס שהציל את חייו.