זאת מחשבה מעצבנת, לחשוב שעליך להענש על מעשה שלא ביצעת. ולכן, ספקנים רבים מעלים את הטענה כי אלוהי התנ"ך הוא מפלצת מוסר אכזרית, שהרי איזה מין אלוהים רחמן ואוהב היה דורש "גמול קיבוצי"?

ראשית, יש להעמיד על דיוקן מספר עובדות. הגמול הקיבוצי היה זמני בלבד. כבר בזמנו של יחזקאל הכריז אלוהים: "הַנֶּפֶשׁ הַחֹטֵאת הִיא תָמוּת  בֵּן לֹא-יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְאָב לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הַבֵּן צִדְקַת הַצַּדִּיק עָלָיו תִּהְיֶה וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע עָלָיו תִּהְיֶה" (יחזקאל י"ח:כ).

אז מדוע היתה תקופה שכן סבלנו בגלל השטויות של אחרים? אלוהים רצה ללמד את עם ישראל עקרון פשוט. הבחירות שלנו והמעשים שלנו משפיעים לא רק עלינו, אלא על כולם. לכל מעשה יש השלכה, לא רק עליך, לא רק על הסובבים אותך, לעיתים גם לדורות רבים קדימה.

כיום, מספיק להעיף מבט סביבנו ולראות בדיוק את זה. אנחנו, סובלים כתוצאה מהבחירות של אבותינו. אם זה החור באוזון, אם זה מחלות אם זה הטכנולוגיה שמצד אחד הביאו לקידמה אך מצד שני הביאה איתה הרבה קרינות אלקטרומגנטיות מסרטנות. אם זה העידן התעשייתי שמצד אחד הקל על החיים של כולנו והעלה את רמת החיים שלנו, אך מצד שני גרם לזיהומי אוויר מאסיבים ומחלות קשות. האוכל המעובד שאנו אוכלים אולי קל ומהיר להכנה, אבל הוא גם פחות מזין ואף גורם לנו למחלות.

להלן שתי דוגמאות:

מחלת הסרטן – כיום ידוע שהגורמים המרכזיים לסרטן הינם – עישון, קרינות ממכשירים אלקטונים, תזונה לקוייה (אוכל מועבד) וזיהום הסביבה (כבר בשנת 1577 הובחן הקשר שבין סרטן העור ובין היחשפות לפיח). לכל אלו גרמנו אנו כבני אדם.

המגיפה השחורה (או "המוות השחור") – מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347 – 1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. מקור הגעתה של המגפה לאירופה היה בחצי האי קרים. לפי הידוע, צר באותה עת הצבא המונגולי של ג'אניבג על העיר קאפה. המונגולים השליכו את גוויות מתיהם אל תוך העיר הנצורה במאמץ להכניעה, אחד המקרים המוקדמים בהם עשה צבא כלשהו שימוש ב"נשק ביולוגי".

ניתן להמשיך עם דוגמאות רבות, אבל הללו כנראה ארוכות מלהכיל. המדע כיום יודע שמספיק שבן משפחה אחד מעשן, בכדי לגרום לסרטן פאסיבי לשאר בני המשפחה שלא הכניסו סיגריה לפיהם מעולם. או במילים אחרות, הבחירות שאדם אחד עושה משפיעות לשלילה לא רק עליו, אלא גם על הסובבים אותו. לכל החלטה ומעשה שאנחנו מקבלים עלולה להיות השפעה רחבה וארוכת טווח. וזאת היא הסיבה מדוע אלוהים דרש עונש קבוצתי. על מנת שנלמד לחיות ביחד, לא "אדם לאדם זאב", אלא שנהיה ערבים אחד לשני, שנדאג ונתחשב אחד בשני. תמיד, ובכל מצב.