האם מין מזדמן מאבד את קסמו?
חדשות חמות מ-CNN: סטודנטים באוניברסיטה מוותרים על פעילות מינית מזדמנת פשוט משום שהיא איננה מספקת אותם. קחו לדוגמה את פראני בויל מאוניברסיטת ואנדרבליט. בראיון ל-CNN סיפרה שהיו פעמים שבהן אחרי מסיבה עמוסת אלכוהול הייתה מבלה את הלילה עם גבר זר או עם מכר. "חשבתי שזו צורה לזכות בהכרה ובסיפוק", הודתה בויל. אבל הסיפוק חמק ממנה. "הרגשתי ריקנות", הודתה בעצב. לכן החליטה בויל להפסיק כל פעילות מינית מזדמנת.
פרידה לשלום ממין מזדמן
עד מהרה זכתה בויל לביקורת. חלק מידידיה הגברים התרחקו ממנה. "סביר להניח שהם לא היו ידידים טובים מלכתחילה", אמרה. "אני מכבדת את עצמי ואינני מוכנה לבזבז את זמני עם מישהו שלא מגלה כלפי אכפתיות". בויל היא אולי מיעוט, אבל היא איננה היחידה. כמובן שסטודנטים רבים מתרחקים ממין מחוץ למסגרת הנישואין בגלל עמדתם הרוחנית, אבל בימינו גם קבוצות סטודנטים חילוניות דוגלות בריסון מיני ובמחויבות.
CNN מספר על אתר בשם Love and Fidelity ("אהבה ונאמנות") שמשתף אורחים ודיונים במטרה לעודד סטודנטים לשקול מחדש כל פעילות מינית ללא מחויבות. האתר מקדם "יושרה מינית" ונישואין. אתרי היכרויות מעידים על אנשים וסטודנטים רבים שמשתוקקים לשוב לזוגיות המסורתית. אפילו ליידי גאגא אמרה שהיא בחרה להימנע מיחסי מין מפני שאין לה זמן להכיר סתם אנשים.
אז מה קורה כאן? – המהפכה המינית התפוצצה לנו בפנים
הקשר הרגשי הוותיק בין הלב לבין בלוטות המין חזק יותר משנראה לנו כשהתשוקה בוערת. כמובן שבעולם של וירוס האיידס, גם הבריאות והביטחון מהווים שיקול. הרצון העז להתקרב למישהו או להביע אהבה עלול לעורר תשוקות עזות לאינטימיות מינית, אבל מין בדרך כלל מוביל לריקנות יותר מאשר אל השלמות שאנשים מחפשים בו.
פעם, כשהופעתי בתכנית טלוויזיה שדנה בנושא הזה, אמרה לי המפיקה: "למען האמת, אני חושבת שהמהפכה המינית התפוצצה לנו בפנים. מאוד משפיל לקבל יחס של גוש בשר". היא סיפרה שבלילה שלפני כן הצדיק המאהב שלה את החלטתו לקיים יחסי מין עם נשים רבות בטענה: "יש לי מספיק בתוכי כדי לתת לכולן". לדעתי, הוא התכוון לומר "יש הרבה מכולן בשבילי". לשמע הדברים האלה היא חשה נבגדת, חסרת ערך ובודדה.
הופעתי בתכנית שלה בשיחה שעסקה בהשפעות החיוביות של האמונה והעמדות הרוחניות על מין. ייתכן שהחיבור בין אמונה לבין מין נראה מפתיע. כמובן שיש אנשים שמתייחסים אל אלוהים כאל ישות קוסמית המקלקלת את שמחתם של אחרים, אבל כמו שג'וש מקדואל אומר: "לא ייתכן שאלוהים, בורא המין, הוא אלוהים כל כך רע!"
מחברי התנ"ך מציגים את אלוהים כמי שברא את המין למטרות עונג, אחדות וכמובן התרבות. "דדיה ירווך בכל עת, באהבתה תשגה תמיד". כך כתוב בספר ״משלי״ על מין במסגרת הנישואין. המילים האלה אינן מתחסדות. אמונה יכולה לספק אהבה, ערך עצמי, את החכמה לבחור את הטוב ביותר ואת הכוח הפנימי לעמוד איתן על הבחירות האלה. כמו-כן, האמונה מספקת תקווה לשיקום כשאנחנו נכשלים, וכולנו נכשלים; סליחה, עצות מעשיות לחיים בין הסדינים ולחיים בכלל.
מין איננו המפתח לאהבה; אהבה היא המפתח למין. בימינו רבים האנשים שאין להם אמונה דתית כלשהי ולמרות זאת הם אומרים את אותם הדברים. האם ייתכן שאחרי הכול בפסוקים עתיקים אלה טמונה חכמה רבה?