האם אלוהים הוא המשיח על פי תהילים מ"ה
עשה את הניסוי הבא: תן לכול מי שמדבר עברית רהוטה את הפסוקים הראשונים של המזמור הנ"ל ובקש ממנו או ממנה לפרש את הפסוקים הללו לעברית מדוברת, ואז שאל אותו או אותה, "על פי ההקשר של הפסוקים הללו, על מי מדבר פסוק 7?" בוודאי שיגידו שמדובר באלוהים היושב על כס המלוכה לעולמי עולמים.
ברור מההקשר של הפסוקים הללו, (פסוק 3 אומר "יָפְיָפִיתָ, מִבְּנֵי אָדָם…עַל-כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם,) שמלך ישראל הוא בן אדם. ובכן, השאלה האמיתית היא, כיצד יכול מלך בשר ודם להיות אלוהים? התשובה פשוטה; הקטע הנ"ל מתהילים מצביע בסופו של דבר למשיח, המלך האלוהי!
דיברנו באריכות על הנושא הזה במאמרים קודמים והקורא המעוניין יכול למצוא שם מידע רלוונטי רב. לכן אסכם פה את אשר למדנו במאמרים הקודמים: מזמור מ"ה (45) מדבר על מלך, ומהלל את המלך מבית דוד במושגים נעלים, אפילו מציין שהוא "אלוהים". בעוד שהמילים במזמור מותחות את השפה העברית לקצה גבולותיה כאשר מילים כה נעלות מתארות מלך אנושי, בכול זאת יאה לדבר על ישוע במושגים כאלה, כי הוא "דבר ה' שנעשה לבשר", "בן האלוהים" שבא כאדם ארצי. לכן, ניתן להבין את המזמור הנ"ל רק במונחים של המשיח.
כפי שהסברנו במאמרים קודמים, תהילים מ"ה הוא מזמור מלכותי, נכתב לכבוד מלך ישראל, ולכן אין פלא שנמצא בו תיאורים משיחיים רבים. באותו קו מחשבה מציין ריסטו סנטלה (מלומד פיני משיחי מומחה ללימודי התנ"ך והתורה שבעל פה,) שרוב הרבנים מפרשים שכאשר המזמור מדבר על מלך ומלכות, רוב הרבנים מפרשים זאת שלרוב הכוונה היא למשיח, כמו כן הוא אומר שביהדות רואים את המשיח בתהילים פחות או יותר באותו הקשר כמו המאמינים המשיחים. אך היות והרבנים היהודים מתקשרים באותה השפה שהמזמורים נכתבו (עברית,) בניגוד למאמינים המשיחיים שמדברים בשפות שונות, הם מוצאים שם רמזים שיכולים להתייחס לנקודת ראות שלהם על המשיח.
סנטלה מציג את מזמור כא כדוגמא טיפוסית, ואומר שבחוגי המאמינים המשיחיים לא חושבים שמזמור כא הוא מזמור משיחי. המדרש לעומת זאת מייחס את הפסוקים הראשונים של המזמור למלך המשיח. רש"י מייחס פירוש זה גם לפסוק 7, והתרגומים לפסוק 8. כול הנאמר לעיל מצדיק את הטענה שהמלך מבית דוד הוא נושא המזמור. סנטלה מסכם שבנוגע למזמור מ"ה, רוב הפרשנים הדגולים ביהדות מסכימים שהמזמור מדבר על מלך המשיח.
כיצד אם כן מתרגמים הפרשנים הרבנים הקלסיים את פסוק 7 במזמור מ"ה? רש"י כותב: כסאך אלהים. כסאך שר ושופט לעולם ועד כענין שנאמר נתתיך אלהים לפרעה (שמות ו') ולמה בשביל ששבט מישור שבט מלכותך שמשפטיך אמת וראוי אתה למלוך." א. ג'יי. רוזנברג מסביר את הפירוש הנ"ל של רש"י ואומר שכסאו של השופט, כסא המלכות של השר והשופט יהיה נכון לעולם כפי שכתוב בשמות ז 1 רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים (שופט) לְפַרְעֹה" ומדוע? כי שֵׁבֶט מִישֹׁר, שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ.
אם כן, כיצד ניתן לפרש את פסוק 7 על פי פירושו הקלאסי של רש"י? א. ג'יי רוזנברג מסביר כך את רש"י: "כסאך אלהים" מדבר על כס מלכות של שר ושופט שימלוך לעולם כפי שמדובר בשמות ז 1: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים (שופט) לְפַרְעֹה, וזאת מדוע? כי שלטונך (מלכותך) ישר וצודק (שֵׁבֶט מִישֹׁר, שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ – תהילים מה 7) ואתה ראוי למלוך." יש משמעות רבה לפירוש הנ"ל כי רש"י מבין שעל פי הפסוק בעברית, אלוהים הוא המלך, כך שבמובן זה רש"י אומר: כסאך אלוהים הוא כסא מלכות לעולמי עולמים. נשאלת השאלה כאן, האם רש"י מפרש את אלוהים לאור המושג בשמות ז 1 שם ה' אמר למשה להיות אלוהים לפרעה?
הדבר מוביל לשני היבטים חשובים:
- אף על פי שרש"י ידע שמאמינים משיחיים משתמשים במזמור מ"ה כדי להראות את טבעו האלוהי של המשיח, הוא בכול זאת משתמש באותם קווים של הדקדוק כפי שעושים זאת המאמינים המשיחיים;
- פירושו של רש"י כאן אינו מקובל באופן כללי על ידי רבים מהמפרשים המאוחרים ביהדות, בכול זאת הוא מזכיר לנו שלמילה 'אלוהים' יכולים להיות מובנים שונים וניואנסים רבים. פירוש זה מיישר קו עם הפרשנים המשיחיים המשתמשים במילים 'כסאך אלוהים' כדי להדגיש את אלוהותו של המשיח מבלי לרמוז שבכך אלוהים שבשמים כבר אינו אלוהים.
גם התרגום מתייחס לקטע הנ"ל ואומר שכסא הכבוד של יהוה הוא לעולמי עולמים, ומזכיר לנו שהמובן במקור ברור וישר לעניין. פרושים אחרים קלאסיים ביהדות כגון אבן עזרא ומצודת דוד טוענים שפירוש הפסוק בתהילים מה 7 הוא: כסא מלכותך ניתן על ידי אלוהים (כך גם פרוש סטון.) בפירושם לאחרונה של רוזנברג וזלוטוויטץ הם מסבירים את המילים 'כסאך אלוהים' כך שאלוהים מאשר את סמכותו של המלך כי הוא מולך בצדק ומשפט על פי דברו ורצונו של אלוהים.
אבן עזרא מוסיף את המילה כסאך פעם נוספת בכך שאומר, כסאך כסא אלוהים. המשך פירושם מעניין עוד יותר כאשר הם אומרים שבעברית ניתן להבין כך את הפסוק: (כסאך) מלכותך, אלוהים, היא מלכות עולמים, ושמובן זה אינו תואם את ההקשר בו המלך הוא הנושא.
אילו לא הייתה בעיה של הקשר, הפירוש היה פשוט ומובן. ובכן, מהי הבעיה של ההקשר? קשה לפרשנים הללו להבין שניתן לכנות מלך בשר ודם 'אלוהים'. אך אם אותו המלך הוא מלך המשיח, והמשיח הוא אלוהי, אין סיבה לדחות את הפירוש הברור והמובן הזה.
לכן אנו יכולים לחזור ללא הסתייגות על אשר אמרנו בתחילה: מזמור מ"ה מכריז על הטבע האלוהי של מלך המשיח, וטוב נעשה אם נבין את הפסוקים במובן הבסיסי והברור ביותר שלהם, וניתן לתנ"ך להכתיב את התיאולוגיות שלנו, במקום שנכתיב את התיאולוגיות שלנו לדבר אלוהים.