אם אלוהים באמת קיים – מדוע שלא יופיע לפנינו כפי שהופיע בתקופת המקרא?

האחרונים לעשות ניסים בקרב עם ישראל היו ישוע ותלמידיו. גם התלמוד מודה כי לישוע ולתלמידיו היו כוחות על טבעיים, רק שלטענתם עשו זאת בכוחות שטניים (ראו סרטון בנושא: האם ישוע היה מכשף כפי שנטען בתלמוד?). עם דחיית המשיח, אלוהים הפסיק להתגלות בצורה על טבעית לישראל. ישוע אמר "יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם, הַהוֹרֶגֶת אֶת הַנְּבִיאִים וְסוֹקֶלֶת אֶת הַשְּׁלוּחִים אֵלֶיהָ, כַּמָה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת בָּנַיִךְ כְּתַרְנְגֹלֶת הַמְקַבֶּצֶת אֶת אֶפְרוֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא רְצִיתֶם. הִנֵּה בֵּיתְכֶם יִנָּטֵשׁ לָכֶם, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם: מֵעַתָּה לֹא תִּרְאוּנִי עַד אֲשֶׁר תֹּאמְרוּ 'בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יהוה!" (מתי כ"ג:37-39)

חז"ל, שהכירו בכך שאלוהים הפסיק להתגלות אליהם כפי שעשה בתקופת המקרא, המציאו אגדה מדוע אלוהים הפסיק להתגלות, כאשר לטענתם, הוא לכאורה נתן להם את הסמכות והשליטה, ולכן אין יותר צורך בו. (ראו סרטון בנושא: התורה שבעל פה ותרונו של עכנאי).

ראשית חשוב להבין – אל אינספור בני אדם מרקעים ותרבויות שונות (יהודים, מוסלמים, נוצרים וכו'), המשיח ישוע כן מתגלה בצורה על טבעית, בחזיונות וחלומות. אך מדובר ביוצא מן הכלל. איננו יודעים מדוע אלוהים בוחר להתגלות לאדם מסיים ולאחר לא.

"אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי הֶאֱמַנְתָּ. אַשְׁרֵי אֵלֶּה שֶׁאֵינָם רוֹאִים וְעִם זֹאת מַאֲמִינִים"
(יוחנן כ' 29)

אלוהים גילה את עצמו דרך המורכבות של העולם ובתקופת כתבי קודש, על מנת לומר לנו כל מה שעלינו לדעת. האם באמת נחוץ שהוא יתגלה לנו בדרך נוספת? ואילו היה אלוהים מדבר אלי בקול רם, האם לא הייתי מבקש שידבר אליי שוב, רק כדי שאהיה בטוח שזה אכן הוא שמדבר? אלוהים חצה את ים סוף כדי שבני ישראל יוכלו לעבור בחרבה, ובזאת הצילם מידי המצרים שרדפו אחריהם; אך לא עבר זמן רב והם שוב פקפקו ביכולתו להצילם מצמא. אתה יכול להיות אלוף בוויכוחים נגד קיומו של אלוהים, ואולי אפילו לשכנע אחרים. אך עבורי, ההוד הנהדר, הסדר, האיזון של היקום והמורכבות והצורה בה הוא מתפקד, מהווים את ההוכחות הנחרצות על קיומו של אלוהים. אני יכול להביא הוכחות נוספות, אבל האם הן באמת נחוצות? אני מסכים עם דבריו של ראלף ולדו אמרסון כשאמר: "כל מה שראיתי בחיי לימד אותי לבטוח בבורא העולם גם לגבי כל מה שעדיין לא ראיתי". הרי כשאנחנו רואים תחכום ומורכבות בכל דבר מסביבנו אנו ישר מסיקים כי יש יוצר ומתכנן למרכבות הזו. אם כך, מדוע אנחנו לא מייחסים את אותה המסקנה על היקום וכל אשר בו (מימדי הזמן והמרחב, החוקים המטאפיזים, החומר, האנרגיה וכו')?

 

הפעלה ניסיונית של "אחרי המוות"

כמה נפלא היה לו יכולנו למות רק זמנית ואז לשוב ולחיות. ניסוי קטן כזה, בדיקה של החיים שאחרי המוות הייתה ללא ספק עוזרת לנו להבהיר כמה נושאים שקשורים לאלוהים – בדומה לטעימות של מאכלים או משקאות שנותנים לנו בחנויות.

אילו יכולת לנסות את המוות והיית מוצא את עצמך, אחרי המוות, במקום לוהט מחום ובחברת טיפוסים רשעים ונאלחים, (שלוּ היית בחיים לעולם לא היית מסתובב בחברתם), ולאחר מכן יכולת לשוב ולחיות על כדור הארץ, היה לך פשוט וקל יותר להחליט כיצד לחיות את חייך. אבל מה לעשות, אלוהים בחר שלא לתת לנו את האפשרות לחוות את החיים אחר המוות בעודנו חיים עלי אדמות. אלוהים בחר להשאיר אותנו תוהים לגבי התעלומה המסתורית הזאת.

אילו הייתי אלוהים, לא הייתי בורא את העשבים השוטים. אך אני נוכח כעת שהעשבים השוטים נחוצים כדי שנוכל להעריך את הדשא הירוק והמלא. אילו היו הסחלבים מצויים בשפע בכל מקום, לא היו מיוחדים כל כך. אילו הייתי אלוהים לא הייתי בורא את "כוכב הכלב", הכוכב הענק בחלל הגדול ב-7 קוואדריליונים מכדור הארץ שלנו. לא הייתי רואה כל תועלת בזה, במיוחד בהיותו כה רחוק מאתנו. אך אלוהים ידע שיגיע היום שבו נהייה מסוגלים לצפות בהתפעלות בכוכב מסיבי זה, המצביע על הבורא היצירתי הנפלא. מה גם שלכוכב הזה, כמו לכוכבים אחרים, יש השפעות קוסמולוגיות שאנחנו רק מתחילים להבין אותן. החוויה שחווים כאשר רוצים לגלות את יופיו של אלוהים דומה לצפייה בכדור בדולח שאותו יש להחזיק בזווית מסוימת כדי שאפשר יהיה לראות את הנצנוצים וקרני הצבע היפיפיים המתגלים בו, שקודם לכן היו חבויים מהעיניים.

ההבנה של אלוהים עמוקה וגבוהה הרבה יותר משלנו כבני אדם, מחשבותיו עמקו ממחשבותנו ודרכיו גבהו מדרכנו.

"הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ" (תהילים י"ט 2)

שיא התגלותו של אלוהים לאנושות

אחת הסיבות לכך שאלוהים ירצה ללבוש דמות בשר ודם ולרדת אל בני האדם היא בכדי לתקשר איתנו בצורה רלוונטית יותר עבורנו. נניח שאתה צופה מגבוה על איכר החורש את שדהו, ורואה שבסיבוב הבא שהוא יעשה עם המחרשה הוא עלול לעלות על קן נמלים. מאחר שאתה אוהב נמלים, אתה רץ לקן כדי להזהיר את מי שנמצא בו. בהתחלה אתה צועק בקולי קולות כדי להזהיר מפני הסכנה הממשמשת ובאה, אבל משום מה הנמלים ממשיכות במלאכתן, אתה שולח להן מכתב ומנסה לתקשר איתן בדרכים אחרות, אבל הן ממשיכות בשלהן. בשלב כלשהו אתה מבין שכנראה שהדרך היחידה שבה תוכל לזכות בתשומת ליבן, היא להפוך לנמלה בעצמך.

סיפור דומה מתרחש בתנ"ך, תחילה אלוהים בורא את האדם וכמעט באופן מיידי האדם מורד כנגדו. מאוחר יותר אלוהים מתקשר עם עמו ישראל, אבל עם ישראל הסורר שוב ושוב חוזר לדרכו שלו, לאורך ההיסטוריה של האנושות, אלוהים השתמש באמצעים שונים ומגוונים כדי להביא את המסר שלו אל בני האדם. בסופו של דבר הוא שלח את המשיח אל העולם, על כך הוא גם ניבא מראש דרך נביאי התנ"ך, שהוא ישלח את המשיח, ושהמשיח בעצם יהיה הוא עצמו.

האיגרת לעברים בברית החדשה פותחת במילים הבאות, ״האלוהים אשר דיבר מקדם פעמים רבות ובדרכים רבות אל האבות ביד הנביאים, דיבר אלינו באחרית הימים האלה ביד הבן״ (עברים א׳, א׳-ב׳). יוחנן כתב: ״הדבר (כלומר אלוהים) נהיה בשר ושכן בתוכנו; ואנחנו ראינו את כבודו, כבוד בן יחיד מלפני אביו, מלא חסד ואמת… את האלוהים לא ראה איש מעולם; הבן היחיד, הנמצא בחיק האב, הוא אשר הודיעו״ (יוחנן א׳, יד׳,יח׳).

הנביאים הביאו לנו את דברי אלוהים. אבל ישוע, המשיח, הוא דבר אלוהים בכבודו ובעצמו, שבא בדמות בשר ודם כדי לגלות לנו את אלוהים עצמו, לא רק דרך הצהרות מילוליות. הוא הביא אלינו את אלוהים עצמו כך שנוכל לגעת בו, לשמוע ולראות אותו. ישוע הוריד את אלוהים לרמה שבה אנחנו נמצאים, ותוך כדי-כך רומם אותנו איתו.

אלוהים לא רק רצה לתקשר איתנו, אלא גם להראות לנו עד כמה הוא אוהב אותנו. ״כי כה אהב אלוהים את העולם, עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם.", "הן האלוהים לא שלח את בנו אל העולם לשפוט את העולם, אלא כדי שייוושע העולם על ידיו.״ (יוחנן ג׳, טז׳-יז׳). יוחנן חזר על דבריו של ישוע כשאמר, ״בזאת נגלתה אהבת האלוהים בנו, בעובדה שאלוהים שלח את בנו יחידו לעולם למען נחיה בזכותו. בזאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו את אלוהים, אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו״ (יוח״א ד׳, ט׳-י׳).