הריבוי שבאלוהות – "אחד" מול "יחיד" בתפילת ה"שמע ישראל" (דברים ו' ד')
שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל: יהוה אֱלֹהֵינוּ יהוה אֶחָד. (דברים ו' 4)
אם יהיה עלינו לבסס את מסקנותינו על התנ"ך בלבד, ניאלץ להודות שמצד אחד הוא מאשר ומדגיש את העובדה שאלוהים הוא אחד, ומצד שני הוא מצביע על אחדות מורכבת, שממנה ניתן להסיק על קיום של ריבוי באלוהות. היהדות דוחה על הסף את רעיון הריבוי באלוהות למרות כל הראיות שהצגנו (ראו מאמרים אחרים), וכמעט תמיד מובאת הנמקה מדברים ו' 4, כראיה סופית לכך שאלוהים הוא אחד ויחיד.
קריאת ה"שמע" מדברים ו' 4 הייתה מאז ומתמיד ה"אני מאמין" החשוב ביותר של עם ישראל. זהו הפסוק השגור ביותר בפיו של מי שמבקש להוכיח את העובדה שאלוהים הוא אחד ויחיד, ולסתור את רעיון הריבוי באלוהות. אבל האם נכון להשתמש בפסוק למטרה זו? בראש ובראשונה יש לציין שהמילה "אלוהינו" כבר מופיעה בלשון רבים: "האלוהים (רבים) שלנו". בכל אופן, הטיעון הראשי מתמקד במילה "אחד". אם נסקור בקצרה את הפסוקים שבהם מופיעה המילה "אחד" נגלה עד מהרה שפירושה איננו "יחידה מוחלטת" (כפי שהרבנים רוצים שתחשבו) אלא "אחד מורכב".
להלן כמה דוגמאות:
בראשית א' 5: השילוב של ערב ובוקר יוצר יום אחד. "וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם אֶחָד"
בראשית ב' 24 : איש ואישה חוברים זה לזה בקשר של נישואין והופכים לאחד: "עַל-כֵּן יַעֲזָב-אִישׁ אֶת-אָבִיו וְאֶת-אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד"
"עזרא ב' 64 כתוב ש"כָּל־הַקָּהָל כְּאֶחָד", אף על פי שהיה מורכב ממספר רב של אנשים.
יחזקאל ל"ז 17 מספק לרעיון זה דוגמה חד משמעית, כשיחזקאל לוקח שני עצים (מקלות) ומחבר אותם לאחד: "אֶחָד אֶל־אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ".
מכאן שהשימוש במילה "אֶחָד" בעברית מקראית מראה בבירור שהוראת המילה היא אחדות שמורכבת מריבוי, לא יחידה מוחלטת.
המילה שמשמעותה אחדות מוחלטת היא "יחיד". מילה זו מופיעה במספר מקומות בתנ"ך, והיא מדגישה את המשמעות של "אחד ויחיד, שאין זולתו". אילו רצה משה ללמד שאלוהים הוא אחד מוחלט, בניגוד לאחד מורכב, סביר להניח שהיה משתמש במילה זו, מכיוון שהיא מתאימה הרבה יותר למשמעות זו. למעשה, הרמב"ם הבחין בכוחה של המילה "יחיד" ובחר להשתמש בה במקום במילה "אחד" בשלושה עשר העיקרים שלו – י"ג יסודותיה של אמונת ישראל. אבל בתפילת ה"שמע" כפי שהיא מופיעה בדברים ו' 4, הכתוב מתייחס אל אלוהים במילה "אחד" ולא "יחיד".